הערות לפרשת שבוע

שלח לי עותק תנ"ך שבידך

היכן העיד אלהים באברהם שאבימלך או פרעה לא נגעו בשרה ? ומה בכך "כי נביא הוא"? הכי הנביא הוא אורי גלר ? לכל היותר תפקיד והגדרת הנביא מסתכם בזה שהוא יודע להתפלל. מגזרת ניב שפתיים. והראיה מיעקב למרות היותו נביא, לא ידע ממכירת יוסף. "וזה מקום פלא גדול איך יאמר נביא או המקובלים מהנביא דבר שיתאמת סותרו במופת? והנה החכם הנזכר השיב בהתרת זה הספק העצום כי הנביא לא יראה רק אמת. אבל אין כל נבואה מאירה מה שאינו דרוש. אבל מה שידרוש הנביא אם הוא אמת או שקר לא יבוא לו אלא נבואה אמתית, או גם כן אם לא היה לו דעת קדם עליו ובא לו הנבואה לא יראה רק אמת, אבל אם היה לו דעת קדם עליו מצד חקירתו ונתקיים עליו שהוא אמת מה שיראה בנבואה, לא יראה האמת. אחר שלא חקר עליו&#133 וזהו מה שהשיג החכם הנזכר בתשובת זה הספק העצום:" (הרב שם טוב בשם ר' משה נרבוני)
 

habeas corpus

New member
שרשרת בטעות אלי, אז אענה.

כל הדיון פה מבוסס על ההנחה, מוזרה ככל שתהיה, כי אברהם הכיר את התורה כולה, וקיימה. שהרי, אם לאו , מה הבעיה? הוא גוי, שרה גויה, פרעה גוי, ואין הוא כהן, ואשתו לא נאסרת עליו בביאת זר. וכיוון שאנו מניחים לצורך דיון זה שאברהם הכיר את התורה כולה, ניאלץ להסכים לכך שגם את הפסוק הבא הוא ידע : "וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג." . וכיוון שהתורה הינה דבר יהוה מילה במילה, ע"כ שהיתה בידו עדות כנ"ל (לגבי אבימלך).
 
מוזר ? אצלי התגובה משורשרת לההגיון 1

באשר לדבריך אילו האבות ובכללם משה. ידעו את התורה עד שלא ניתנה, בהכרח שהינם סתומים עם דיפלומה. "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱהוִֹה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר: וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי:" הכי לא ידע אותו סתום "לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ:" "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד:" איך וכיצד נעלם מאותו סתום דבר שתשב"ר יודעים אותו ? מיילא, חז"ל אמרו שאברם ושרי היו טומטומין. אך לא ידעתי שבנוסף היו גם סתומים. באשר למאמר חז"ל "מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי" האמת ניתנת להיאמר: שהייתה לאברום תורה שונה מהמוכרת לנו. ושכח אזהרת "וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא יְהֹוָה אֱלֹהֶך" "מצבה שאסרה תורה היא בנין שהכל מתקבצין אצלה ואפילו לעבוד את ה'" (הלכות עכו"ם פרק ו) "שהזהירנו מעשות מצבה יתחברו אליה ויכבדוה ואפילו הושמה כדי לעבוד האל עליה" (סה"מ לאוין יא) ואילו בן ימינו היה בונה מזבחות כמו אברום, היה סופג את הארבעים. "וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל:" מאחר ונאמר "וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה" שביצע את פקודת אליל הבעל יהוה על הצד הטוב ביותר. אז לפי איזה אליל "וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ"? ואף שאינו לוקה בגין שחוטי חוץ, בהיות ולא העלה אותם על המזבח, עכ"פ עבר על איסור. ואין פלא שזכה לברכת ידוע תדע… ולכל הבן היילוד היאורה תשליכוהו. כי מי ביקש זאת מידו להתאכזר על חסרי ישע ? "כתיב לושי ועשי עוגות וכתיב ויקח חמאה וחלב ובן הבקר ואילו לחם לא אייתי לקמייהו אמר אפרים מקשאה תלמידו של רבי מאיר משמיה דרבי מאיר אברהם אבינו אוכל חולין בטהרה היה ושרה אמנו אותו היום פירסה נדה" פלא עליו. קרבן כסח לא הקריב במועדו. אלא א"כ הקריב "שור" אך לא למנויו. ולמרות שהכסח קרב בטומאה וכ"ש מצות, עכ"ז ביטל מ"ע בגלל הטומאה. כך שתמוהין דברי המהרש"א "ולפי סדר הכתובים אם נטמא הלחם קודם הבשורה ע"י שפירסה נדה איך צחקה אחר כך חדל להיות לשרה אורח כנשים ואחרי בלותי וגו' דאיכא למימר דודאי אחר הבשורה פירסה נדה אלא שהמלאכים ידעו שבאותו יום תפרוס נדה והגידו כן לאברהם ולכך לא אכלו מן הלחם שנטמא למפרע במעת לעת שבנדה ואע"ג דזקנה דיה שעתה כיון שחזרה לנערותה אין לה דין זקנה" ומעניין, שרק לוט קיים לדעתם אכילת מצות. "וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע" מה עם לאו של לא תכרות להם ברית ? ולוואי ואברום היה מקיים בשלימות את המצוות המפורשות שנצטווה. "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:" אני שמעתי את הציווי בלשון יחיד. ומי התיר לו לקחת את אשתו וכל הפמליה שלו ? ואין פלא שהוא נאלץ לסרסר את אישתו בגלל שאליל הבעל יהוה לא עמד בהבטחתו. וכנ"ל גבי "וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:" איזה אליל ציווה עליו ליקח את שני נעריו עימו ? "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק" חשבתי שהיה על אותו מחב"ת להתנתק כליל מבית אביו.
 

habeas corpus

New member
פשוט לגזור ולשמור לשיעורי אמונה ומחשבת ישראל.

אתייחס לדבריך בפרטות אח"כ. אבל כפי שהצבעת אתה בדברי רז"ל ""מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי" והנה , אחת מהשתיים א) או שחזל היו חבורת מטומטמים בעלי אינטליגנציה של חרגול בבלאי. בלי תירוצים . לא חוסר ידע, לא מדע יווני, לא תוצרי זמנם , לא כלום. פשוט מפגרים טוטאל לוס. ב) או שחזל התכוונו בדברים אלו למשהו אחר , ולשונם לשון רזים ומשלים, ושווה לנסות ללמוד ולהבין את כוונתם. אך בכל מקרה, איש מהם לא עלתה על דעתו מעולם , שאברהם אבינו כדמות הסטורית ידע את התורה. ולא שייך להביא פרכות למאמרם זה. אלה האפשרויות ואין בלתן. שתיים . לא יותר לא פחות . אמת אחת ולא שתיים , כשמש אחת ,ואין שתי ירושלים . שתי אפשרויות. והבוחר יבחר מהי האפשרות ההגיונית יותר.
 
במפגיע הדגשתי

"מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי" והכוונה, שהשיג את תריג מצוות ואותן קיים. וכמדומני, שראיתי איזה הסבר נוסף באחד מהראשונים. שמדובר בנאנס ולא עשאה שכאילו עשאה.
 

habeas corpus

New member
ומה הועלת בתקנתך?

שמא מילת הבן לשמונה ימים איננה מתרי"ג? וכי יש הסובר שמל את ישמעל לשמונה? שמא איסור גיד הנשה אינו מתרי"ג? שמא אין צדוקים מודים בו? וכי יש הסובר שנמנעו אבותינו מגיד הנשה? שמא מצוות סיפור יציאת מצרים אינו מתרי"ג? וכי יש האומר שאברם סיפר ביציאת מצרים? ודאי שלא. והדרא הקושיה למקומה הראשון. ואין שום ברירה אחרת. או שרז"ל שאמרו זאת , סברו שאכן פיזית ממש אברהם קיים את התורה , ואין אפשרות מלבד לסבור שהם היו אשכרה מטומטמים חסרי יכולת קריאה , כתיבה או הבנה בסיסית. פשוט חבורת חולי רוח חסרי כישורים מנטליים כלשהם. זקוקים לטיפול בבית אקי"ם יחד עם בעל המאמר שאדם הראשון בעל את כל חיות השדה טרם הגיע למסקנה שאין אחת מהן שתספק אותו. או שכוונתם היתה אחרת והם לא סברו זאת כתיאור עובדה היסטורית, אלא רצו ללמדנו דבר כלשהוא. אפשרות שלישית אין. ודברי מכוונים אישית אליך . אכן , ישנם שמסוגלים ללא להניד עפעף להגיד - אכן כן, ואופציה א נראית סבירה. אבל , רא מה בין בני לבן חמי, אתה , שיודע ספר הנך, יודע בדיוק כמוני , אם לא יותר טוב, שהאפשרות הראשונה אינה אפשרית.
 

rachel437

New member
חז"ל כתבו

הרבה דברים חכמים והרבה שטויות. כל מחב"ת מתחיל בא בטענה: מה אתה רוצה להגיד שחז"ל היו מטומטמים? לא הם לא היו מטומטמים אבל כמו שהיום הרב עובדיה שהוא חכם מדבר שטויות או ר' חיים קנייבסקי מוכר שטויות כך נהגו חז"ל. בכל דת אנשים בדו סיפורים מליבם וחז"ל לא היו שונים מהם.
 
לקינוח

מי הוגדר "אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה - לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן כסבור אביו שהוא מדקדק במצות:"? בהיות ושמעתי "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לך" אז מי ניסה לצוד את האלהים ולשחק אותה מדקדק במצוות. עד שהבטיח לו לעשר אף את התבן ואת המלח ? או שמא ואוליי התבן שבין אזניו והמלח ניתנו בידי אל אחר ?
 

habeas corpus

New member
דברי המדרש אינם מגנים אותו

על עצם רצונו לעשר מלח ותבן, אלא שצד את אביו בפיו . דהיינו שעל אף שלא עישר , עשה עצמו כמעשר. ואילו יעקב אכן עישר. ומכאן ראיה שלא קיימו את התורה, ולא ההיפך. שכן אין מצווה לעשר תבן ומלח. על כרחך שבמדרש "מצוות" אין הכוונה לתריג מצוות התורה.
 
יעקב קיים את נדרו ?

כמו הדייג הפרסי של אבנר דן. שהבטיח מה שיבוא חצי חצי. ואח"כ פלט "צחקתי איתך" "ואמר רבי ינאי הנודר ואינו משלם פנקסו מתבקרת לפני הקב"ה ואומר היכן פלוני בן פלוני שנדר נדר ביום פלוני בא וראה כשהלך יעקב לארם נהרים מה כתיב שם וידר יעקב נדר לאמר וגו' (בראשית כח) השיבו על כל דבר ודבר הלך ונתעשר ובא וישב לו ולא שלם את נדרו הביא עליו עשו ובקש להרגו נטל ממנו כל אותו דורון עזים מאתים לא הרגיש הביא עליו המלאך ורפש עמו ולא הרגו שנאמר ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו זה סמאל שרו של עשו שבקש להרגו שנאמר וירא כי לא יכול לו ונעשה צולע כיון שלא הרגיש באת עליו צרת דינה שנאמר ותצא דינה כיון שלא הרגיש באת עליו צרת רחל שנאמר ותמת רחל ותקבר מסייע ליה לרב שמואל בר נחמן דאמר כל הנודר ואינו משלם גורם לאשתו שתמות שנאמר אם אין לך לשלם וגו' אמר הקב"ה עד מתי יהא הצדיק הזה לוקה ואינו מרגיש באיזה חטא לוקה הריני מודיעו שנאמר ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם א"ר איבו מהולתך טרשא אקיש עלה א"ל הקב"ה לא הגיעוך הצרות האלו אלא על שאחרת את נדרך אם את מבקש שלא יגיעוך עוד צרה קום עלה בית אל ועשה שם מזבח לאותו מקום שנדרת לי שם נדר אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר"
 

habeas corpus

New member
מעשה לסתור?

מכאן ראיה שאת נדרו לעשר הכל קיים! שהרי 2 נדרים נדר : "[1] וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹקִים, [2] וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ". וע"פ המדרש לא קיים אלא את הראשונה , וכפי שהבאת - "א"ל הקב"ה לא הגיעוך הצרות האלו אלא על שאחרת את נדרך אם את מבקש שלא יגיעוך עוד צרה קום עלה בית אל ועשה שם מזבח לאותו מקום שנדרת לי שם נדר אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר" ואילו לא קיים את השניה , וכי קצרה ידו של רבי ינאי לבוא עימו חשבון גם על זאת? אלא שמכאן ראיה שאכן קיים את וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך.
 
אללה יסתור

"ראיה לדבר זה מה שאמר יעקב אבינו וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ונאמר אשר נדרת לי שם נדר" (הלכות ערכין לרמב"ם פרק ו) א"א "הראיה מיעקב ראיה היא" ולפלא שהראב"ד לא הכה על קודקודו שקיים את נדר המעשר. כך שלא נותר לו אלא נדר המצבה. לשון ראב"ע "ובבית אל שלם נדרו ונתן מעשר מהונו לכבוד השם למי שהיה בדור ראוי לקחתו:" אגב לא ידעתי מה רוצה רבי ינאי מיעקב ? א. מסופקני, אם בכלל חזה יעקב את המלאך במראות הלילה ? ובעיני, הסיפור מצוץ מהאצבע. במטרה לשכנע את נשותיו לצאת מחרן. שלולי כן, לא היה כותב הסיפור מדלג על דרמת החלום. הכי "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב וָאֹמַר הִנֵּנִי:… אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר" והלוא לא מלאך האלהים היה ניצב עליו. אלא "וְהִנֵּה יְהֹוָה נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק… וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי" וממתיי נדר לכבוד האליל מלאך האלהים ? ב. מכיוון שנדר "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" איך לעזאזל קיים את נדרו במאורע חד פעמי "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ:" בעוד העיקר חסר מהנדר "יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" וייתכן שמטעמים הללו לדעת הרמב"ם והראב"ע יעקב קיים את נדר מעשרותיו בבית אל. בעוד נדר המצבה נותר פתוח עד לבנין מגרש בלומשטיין.
 

habeas corpus

New member
מדוע מתעקש הנך להמשיך להביא ראיות נגד דבריך?

היא הנותנת ! הרי הרמבם שם מביא ראיה משם שנדר על דבר שעדיין לא בא לעולם נדר הוא. ואלמלא קיים נדרו , היה מקום לראב"ד להביא ראיה מיעקב שהנודר על מה שלא בעולם אין נדרו נדר. אלא מכיוון שכן שילם נדרו , נאלץ הראב"ד לקבל את ראיית הרמב"ם. מכל מקום , אין בדל ראיה מכאן שלדעת הרמב"ם הוא קיים את נדרו בבית אל. וגם להאבן עזרא, שכן סובר ששם הוא קיים את נדרו , מה בכך? וכי בשעה שנדר התחייב לזמן מסויים? והראבע לא לפי רבי ינאי הולך, ולפיכך אינו מגנה את יעקב. והדברים ברורים, רבי ינאי, שמגנה את יעקב, וסובר שיעקב איחר את נדרו , נדחק לומר שהנדר אינו המעשר, ואילו הראבע, שאינו מגנה את יעקב, וסובר (כדרכו על פי פשט הכתוב) שלא איחר יעקב את נידרו, לא נדחק לכך. ומכל מקום , לדעת כולם, יעקב, שלא כאחיו , לא ניסה לגנוב דעת עליון , אלא נדר ופיו וליבו שווים. אז תתעקש שהוא איחר בנידרו? מה בכך? הן רק אדם הוא. ואדם טועה. ואילו את עשיו מגנה המדרש על שהתיימר לעשר הכל , ולא היה בדעתו כך , אלא רק לגנוב לב אביו ולזכות בברכת אברהם. והנה דוגמא למה מתוקים דבריך בעיני. הייתי מן הסתם מעביר את כל חיי, ולא שם לב להקבלה המרהיבה בין דברי המדרש על מעשרותיו של עשיו , ונדר מעשרותיו של יעקב. פשוט יפהפה. אני יודע שתיקח את דברי בציניות , אבל אומר זאת בכל זאת - תודה. וכיוון שלמדתני דבר אחד , אזי אקרא לך רבי אלופי ומיודעי.
 
יחי ההבדל הקטן

שאם "המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף אלא מאי תרגום תרגום דידן" ומכיוון שלתרגום דידן נצח "ארי מצידיה הוה אכיל" בהכרח שעשו יכול לתבוע אותם אם לא על הוצאת דיבה.אז לכל הפחות על חירוף וגידוף בגין אותה תוספת מע"ם. האמת, שכל מה שרציתי לומר. ס"ה שחזל רגילים להטיל את הרפש שלהם באחרים. וכגון את העם ארצות של יעקב - בעשו. כך שחלק מהדברים נאמרו ספק ברצינות וספק בהלצה. עד שאני לפעמים מאבד את הגבולות.
 

habeas corpus

New member
אדרבה. אבד גבולות כאוות נפשך.

מסתבר שכשאתה מאבד אותם , אתה יוצר פנינים נהדרות.
 
אין אבידה כאבידת הזמן

עם איבוד הגבולות, אני מאבד פנינים ומרגליות. יש לי עבודה להגיש. ואני מפגר בחומר.ובמקום זה אני מתעסק בטומאת בית הפרס שאבד בו קבר. ואין ידוע אם קבור שם שיח' או חמור?
 
שמתי לב שכשדברי חז"ל הם מגוחכים אז אומרים

אז אומרים שמדובר במשל. אבל כשאיכשהוא הם מגרדים טיפה של אמת אז ישר אומרים שזה כפשוטו. למשל, "נרתיק החמה" שבוודאי שחז"ל התייחסו לפוטוספירה. ya right אבל כשיש משהו שנשמע ממש מטומטם, אז זה בוודאי משל. אז זה כפשוטו או שזה משל? אל דאגה. אם זה נשמע מטומטם זה משל, אבל אם זה חכם זה כפשוטו. ככה אנחנו מגינים על עצמנו מההגיון של האדם החושב. אבל מה שיותר מצחיק, שכל הסיפור של נרתיק החמה הוא קשקוש, אבל שששששש.... זה סוד.
 
למעלה