מדוע מתעקש הנך להמשיך להביא ראיות נגד דבריך?
היא הנותנת ! הרי הרמבם שם מביא ראיה משם שנדר על דבר שעדיין לא בא לעולם נדר הוא. ואלמלא קיים נדרו , היה מקום לראב"ד להביא ראיה מיעקב שהנודר על מה שלא בעולם אין נדרו נדר. אלא מכיוון שכן שילם נדרו , נאלץ הראב"ד לקבל את ראיית הרמב"ם. מכל מקום , אין בדל ראיה מכאן שלדעת הרמב"ם הוא קיים את נדרו בבית אל. וגם להאבן עזרא, שכן סובר ששם הוא קיים את נדרו , מה בכך? וכי בשעה שנדר התחייב לזמן מסויים? והראבע לא לפי רבי ינאי הולך, ולפיכך אינו מגנה את יעקב. והדברים ברורים, רבי ינאי, שמגנה את יעקב, וסובר שיעקב איחר את נדרו , נדחק לומר שהנדר אינו המעשר, ואילו הראבע, שאינו מגנה את יעקב, וסובר (כדרכו על פי פשט הכתוב) שלא איחר יעקב את נידרו, לא נדחק לכך. ומכל מקום , לדעת כולם, יעקב, שלא כאחיו , לא ניסה לגנוב דעת עליון , אלא נדר ופיו וליבו שווים. אז תתעקש שהוא איחר בנידרו? מה בכך? הן רק אדם הוא. ואדם טועה. ואילו את עשיו מגנה המדרש על שהתיימר לעשר הכל , ולא היה בדעתו כך , אלא רק לגנוב לב אביו ולזכות בברכת אברהם. והנה דוגמא למה מתוקים דבריך בעיני. הייתי מן הסתם מעביר את כל חיי, ולא שם לב להקבלה המרהיבה בין דברי המדרש על מעשרותיו של עשיו , ונדר מעשרותיו של יעקב. פשוט יפהפה. אני יודע שתיקח את דברי בציניות , אבל אומר זאת בכל זאת - תודה. וכיוון שלמדתני דבר אחד , אזי אקרא לך רבי אלופי ומיודעי.