יש הבדל בין מדינה לשפה
למדינה שלנו יש ריבון - הכנסת - שקובע את החוקים שלפיהם החיים שלנו מתנהלים כאן במדינה, והעובר על חוקים אלה נענש במידה כזו או אחרת (אלא אם קוראים לך אריק שרון, אבל זה נושא אחר לגמרי). שפה זה דבר אחר לגמרי - זה הכל שאלה של את מי אתה מגדיר כריבון על השפה - אקדמיה עלומה כזו או אחרת או העם שדובר אותה? שפה היא לא מוסד כמו המדינה, ולא חייב להיות שום גוף שמפקח עליה (ועובדה שלרוב השפות אין גוף כזה) - פשוט לא צריך גוף מפקח. שפה היא דבר דינמי שמשתנה, מתפתחת בהתאם לדוברים, להשפעות חוץ, למצב רוח. העלגות קולקטיבית של אתמול משתרשת בסופו של דבר בשפה והופכת לכללים הפורמלים של מחר. רוצה דוגמא? פעלים יוצאי דופן, שקיימים בכל שפה שהיא - כולם נוצרו מעלגות של הדוברים, שהיה להם יותר נוח בדיבור לשבש את הפועל בהטיה כזו או אחרת. זה שכיום זה חלק מהכללים הפורמלים של הטיית הפעלים - זה אומר שעדיין מדובר בעילגות? כמובן שלא. כנ"ל לגבי השימוש (הקלוקל) באותיות אית"ן. אם היה מדובר באדם או שניים, או שלושה או ארבעה, אז הייתי אומר - ניחא, מדובר באנשים שלא דוברים נכון וברור שאין בכוחם לשנות את השפה. אבל ה- "שיבוש" הזה הוא קולקטיבי, וכאמור שיבוש קולקטיבי היום הוא כלל חריג פורמלי מחר.