אני רואה שבא לך להגיד את זה.
זה ממש עומד לך על קצה הלשון.... "אין חברות יותר או פחות מפותחות, יש רק תרבויות שונות". בדבר אחד אני מסכים איתך. אצלינו, היחס לאוכלוסיה המבוגרת הוא אכן מגעיל. אצלי, דווקא סבתי, שתחיה עד מאתיים שנה, גרה אצלי בבית. החברה היהודית הייתה מסתדרת טוב מאוד. כך גם החברה הישראלית. העובדה שיש לנו מדינת רווחה (נו אז היא נשחקה בזמן האחרון, אבל מעניין באיזה בלגן הייתה אם חד-הורית בתרבות הערבית. "חצוצרה בוואדי" זוכר? ) אז עד כה, מצאנו שהחברה הערבית טובה יותר בטיפול בקשישיה. לעומת זאת, בכל תחום ותחום אחר, החברות המערביות והישראליות עוקפות אותה בסיבוב. אפילו בתחום הרווחה, קל לראות שאם יש חלק כה גדול מאוכלוסיית ישראל הערבית במצב של עוני, המשפחה המורחבת לא בדיוק מתפקדת. ואז שוב נחזור להישגים במדעיים, לקידמה, לשיוויוניות גדולה יותר לנשים... וכן כן, בכל התחומים הללו בהחלט יש לנו מה לשפר! אבל אם לנו יש מה לשפר, הערבים צריכים שינוי כה דרמטי בתרבות שלהם, שברגע זה הוא נראה לי על גבול הבלתי אפשרי, ורק העלמותה החלקי או הכללי של אותה התרבות יביא לשינוי. היהדות הצליחה בזה. היא הצליחה ליצור את יורשתיה, הישראליות, ואת היהדויות הרפורמית הוקונסרווטיווית. לדעתי, הישראליות הייתה הפרי המוצלח ביותר, כי ניתקה את עצמה מההיבט הדתי, ובנתה את עצמה על מנה לאומי-תרבותי. הישראליות גם הראתה פוטנציאל גדול ליהיות תרבות חזקה ומשגשגת, למרות שהפוטנציאל הזה מנוצל בחלק קטן ביותר. התרבות הערבית המסורתית הצמיחה בעת החדשה שני תרבויות יורשות: הפאן-ערביות הלאומית, והקיצוניות האיסלאמית. אישית אני מעדיף את הראשונה, אבל לצערינו הרב היא "נוהלה" ברמה מאוד נמוכה, ולא זכתה להרבה הישגים ברי-קיימא, במיוחד בגלל הצורה המוגבלת בה שונו דפוסי החיים של רבים מהערבים, וגם בגלל חוסר בביצוע כלכלי, משהו שהיא נדבקה בו מהסובייטים, כנראה. בזמן האחרונה נראה שהיא נוטה למות.
