העדכון השבועי ה-16 שלנו

[ligo]

שמחה לשמוע שהחלטת ללכת על זה

עכשיו יהיה לך המון זמן להתארגן בכיף לפני הנסיעה (למרות שהודעת חודשיים מראש, אז זה לא כזה המון...) ושטויות, אין לך מה להתרגש מהבוס, בקרוב הוא ממש לא יעניין אותך!

 

[סוכריה על מקל]

שילכו לחפש ת'חברים שלהם ../images/Emo46.gif

באמת חבל שלא נתת להם חודש ושיתחננו

אני שמחה שאת כותבת פה כי זה אומר שהבדיקה עברה טוב

רק בזכות האצבעות שלי, נכון

תנוחי תנוחי ואל תקחי את האינטרסנטים המגעילים ללב.

 

[מרב של ערן]

מה כ'פת לך... אוטוטו את יוצאת

לחופשה, הקיץ בפתח, נחגוג ונהנה ושהם יישארו עם סוף העולם שלהם.

 

[ענת אום יפתח]

אני בשוק , אני בהלם , אני ה-מ-ו-מ-ה

אחותי , סוכריה מתוקה שלי - מאושרת עבורך וחושבת : "איזה צדק , כמה מגיע לה , איזה יופי !!!!!!"

. אז מה , עוד יונצ'י בן או יונצ'ית בת ב"תנור"? - נפלא , אין חדשות טובות מאלה , וכראוי לבחורה נטולת אגו לחלוטין - לא כללת את עצמך בעדכון , לטובת אאוטסיידריות (כמו שנהייתי לצערי , אחרי שכל השבוע לא יצא לי לבקר בפורום

). בושי לך והיכלמי !!!

. כ"כ - בהצלחה למרב שעזבה את העבודה והזכירה לי את המינונים המדוייקים בסלט החסה עם סגולות הפוריות שפעם נהגתי להכין חדשות לבקרים והוא תרומתי הצנועה לחוברת המתכונים שערכה ,מזל טוב ליום ההולדת ולחזרה לקו השפיות לאמא של אורי המדהים (ולא שאחיו ואחותו מדהימים פחות...הילדים הללו שייכים לזן ה"יפים ביותר שראיתי"...

). מיכל של הדר , נשמתי - אכן שרשור מקסים וקליל שרשור "אשת השבוע" איתך , מלא חן וקסם שמתוכו הצלחתי בינתיים לעבור על סיפורי האדריכלים - אבל אעשה עוד השלמות , מבטיחה...

. בין השורות קראתי גם שאצל ליגו נצפה בן - ברכותי !!! ברי סחרוף גוניור - היר יו קאם !!!

.גם נורה באותה המגמה - מה פה קורה פה? עם מי מחמוד יתחתן , אנשים ???

. ליאור המצטיין - נראה אותך בהדלקת המשואות?

- כל הכבוד. באמת כל הכבוד. ברכות למצטרפים , לצועדים , למדדים , לאוכלים כמו שצריך ובכלל - לכל המככבים בעדכון השבועי. צר לי על שאני כה מפגרת מבחינת מידע ועל שימי כה עמוסים ואין לי אפשרות לקרוא פה (עוד מעט חופשת לידה...מקווה שלפחות אז "יש מצב לתוכייה" ולקריאה קצת יותר סדירה בפורום...נראה לכם שאני משלה ת'עצמי?

). ואצלנו? - נגניב ככה את המידע , כבדרך אגב , ונכה בכם באופן קצר מהיר ואלגנטי : יפתח עם דלקת ריאות מהשבוע שעבר , הסתבכות של דלקת בקנה הנשימה , 5 ימי אנטיביוטיקה "של סוסים" ו...חום שחזר שוב אתמול , קצת אינהלציות ובין לבין - ילד ש(טפו) מתנהג כרגיל ומשתולל כרגיל - לא יאומן כי יסופר. שנהיה בריאים וחזקים. עוד חודש וחצי לקיסרי שלי - והאסימון תקוע חזק ומסרב ליפול...

. נו טוף , מספיק פור נאו. ענת.

 

[חמניה1]

שלום לך

טוב שמידי פעם את מקלידה אצלנו. מקווה שתהיו בריאים, מהר מאוד.

 

[ענת אום יפתח]

תודה תודה, נשתדל... ../images/Emo22.gif.

 

[מרב.]

ושכחת את סלט הפסטה?

גם הוא מבית מדרשך

החלמה מהירה ליפתחון, נקוה שזו שירת הברבור של מחלות החורף

ולגבי האסימון, למה שיפול? את כבר יודעת איך לגדל בנים מוצלחים, אין חובת נפילה של אסימון בלידה שניה, מסתדרים עם הטלכרט

תרגישו טוב, שבת שלום,

 

[סוכריה על מקל]

../images/Emo25.gif

 

[Navva]

השבוע שלנו, עדכונים ואיחולים - אורך

לפני שאספר על השבוע שלנו, אז המון ברכות ואיחולים לסוכריה עם הדופק של האח/ת של יונצ'י, המשך קל וארוך. השבוע שלנו שסיפורו מתחיל בסוף השבו שעבר, מתיל בסופ"ש בצפון, יומיים עם חום בבית, ניתוח הכפתורים המפורסם, יומים החלמה וגיחה לגן. אתחיל בסוף שבוע שעבר, החלק הכיפי. ארגנו במקום העבודה שלי סוף שבוע. הוא החל ביום חמישי רק לעובדים, כיף אמיתי. יש בחברה לא מעט הורים לילדים בגיל של מתן (סביב שנתיים) כך שיכלנו לערוך טיול ג'יפים, לטייל ברגל ולאכול בנחת. וגם לעשות לא מעט שטיות ביום חמישי בערב. זה היה לילה ראשון ללא מתן מאז שנולד. אני חושבת שזה היה לילה ראשון שלא הפעלתי אוזן תורנית. בשישי בצהריים היה "איחוד משפחות" לחופה של הכינרת. מתן קיבל אותי יפה, על אף חששותי. מיוזמתו הוא החל להתפשט במטרה להכנס למים. שי החליף בגדים. אבל החוויה הסתכמה בלעמוד במים. בלילה מתן בכה, הסתבר שהוא עם חום. שי "ארז אותו", אז אין אקמולי או נורופן. כמו שכתבתי היו מספיק ילדים והורים, הרמתי טלפון לחבר לעבודה, אב לשלושה. נפגשנו במסדרון (23:00) הוא עם האקמולי ביד ונאום בפה: אמרתי לך לא להכניס אותו למים, הילד צריך לעבור ניתוח. בבוקר יום חדש וילד חדש, ירדנו לכינרת. חזרנו אחה"צ הביתה ילד עם חום. הלכנו למוקד, וע"פ הרופאה דלקת אוזניים (אין קשר למים הקרים). יום ראשון, מתן עם חום ואבא שי בבית. אח"צ נפגשים אצל האא"ג שאמור לנתח. בודק אכן דלקת קלה באוזן. מסכמים שנחליט לגבי הניתוח לפי המצב של מתן ביום שני אח"הצ. יום שני מתן בלי חום ואמא בבית. מחליטים לנתח, שאריות הדלקת לא אמורות להפריע. אנחנו ראשונים בתור. ביום שלישי אמא ואבא משכימים ב 05:15. מחליפים חיתול ומלבישים נעלים למתן תוך שינה. 06:15 כל המשפחה באוטו מתן מנומנם הכיסא שלו, הוא בצום. 06:45 אנחנו אצל הפקידת הקבלה ברמת מרפא בפ"ת. לאחר מכן לחדר ההכנות לניתוח. מתן מנסה לחטוף בקבוק מהתיק, בכי תמרורים. אני עולה עם מתן בוכה על הידים במעלית לחדר הניתוח, הסניטר הנחמד מצליח להרגיע אותו כשמבקש ממנו ללחוץ על הכפתור במעלית ומפנה את צומת ליבו למספרים המוארים. הפרדה משי והתיקים מזכירה לי את הכניסה לחדר לידה. מחכים למרדים בחדר לא ברור, הוא בא, שואל ומחתים אותי, אני אומרת שפעם אחרונה שחתמתי על הסכמה להרדמה זה היה לאפידורל, והוא חיך. ומשם לחדר הניתוח. הרופא היה כבר שם, הושיבו אותי על כיסא עם מתן על הבירכיים, הצמידו לו מסכה עם חומר הרדמה לפנים. כשהוא נדרם הינחתי אותו על שולחן הניתוחים ויצאתי. שי היה בחדר ההמתנה. אילו היו 20 הדקות הארוכות בחיי. פתאום קראו לנו, הרופא יצא ועדכן, שהיו למתן הרבה פוליפים והרבה מים באוזניים. חשבתי שאני נכנסת לחדר ההתעוששות, אבל אמרו לי להמתין. אני עומדת ליד חדר ההתעוששות ושומעת בכי דומה לבכי של מתן. אני דופקת על הדלת עד שיצאה האחות האחראית שאמרה שזה לא מתן זו ילדה אחרת ולפני שהוא יתעורר יקראו לי. בסוף נכנסתי לאחר כמה דקות הוא התעורר בבכי הסתרי. די צפוי (כל מי שזוכרת את ההרגשה של שליטה מוגבלת על הגוף לאחר הרדמה, יכולה להבין). ירדנו לאישפוז יום. האחות המליצה שאחד מאיתנו יכנס איתו למיטה וכדי שירדם. אבא שי התנדב, לא יודעת מי נרדם קודם. שוחררנו בצהריים. ירדתי בעבודה ושי ומתן המשיכו הביתה. שי נשאר עם מתן גם ברביע וחמישי. נראה שיש שיפור ברמת הקשב שלו, לגבי דבור צריך להמתין לפחות חודש וחצי. הסיבה ששי נשאר איתו: יש לנו בעיה כללית, הוא לא מוכן להישאר עם אף אחת מהסבתות. מאמא של שי הוא בורח. היום מתן הלך לגן. לא היה קל אבל הילדים שמחו לראות אותו. הסיבה ששלחנו אותו הים לגן, היא שזה היום האחרון לפני חופשת פסח ולא רצינו ליצור מצב שמתן לא יהייה בגן מעל שבועיים וחצי. אילו חויתינו בשבוע שחלף, ותודה למי שהיתה סבלנות לקרוא.

 

[nily של ליאל]

יו..תרגישו טוב../images/Emo140.gif

איזה ניתוח עברתם באוזן?? ניתוח כפתורים אולי? למה אני שואלת כי לבת שלי ליאל יש נוזלים באוזניים ללא כאבים ודלקות אוזניים אך זה מפריע לשמיעה ולדיבור. היא בת שנתיים ומדברת מילים בהברות ולא מילים שלמות וגם לא משפט בן שני מילים. אני מאד מתלבטת בקשר לניתוח כי זה הרדמה והכנסה של משהו לאוזן, יש לנו עוד בדיקה במאי ונקווה שהנוזלים יספגו לבד. בן כמה הבן שלך? גם לו יש עיכוב בדיבור? ניסיתם רפואה טבעית? שירגיש טוב ויתפתח עכשיו מהר וידביק פערים!! חג שמח!!

 

[מאיו]

פעם שלישית שאני מנסה ../images/Emo46.gif

טוב שעברתם את הניתוח בשלום, אני בטוחה ששיפור ניכר יבוא במהרה. בקשר לסבתות- אולי מתן מקשר את סבתא לזה שאתם עוזבים אותו. כלומר סבתא = בייביסיטר?? אנחנו הגענו למצב שהוא לא היה מוכן לשמוע על סבתא. בשלב הזה הפסקנו להיעזר בסבתא לבייבי סיטר והזמנו מישהי בתשלום. ביקרנו יותר את סבתא ונישארנו איתו כל הביקור. אחרי תקופה, התחלנו שוב להשתמש בסבתא כבייביסיטר ואז הוא לא התנגד.

 

[חן123]

נאווה!

חיכיתי לעידכון על מתן. מה שלומו עכשיו? אתם רואים שיפור מאז הניתוח? תגיעו למפגש בפסח (מקווה מאוד שכן!)

 

[עמית@]

אוי- אומללון ../images/Emo10.gif

בעיקר שאתם אחרי כל האירוע הקשה, שבר את ליבי איך תארת שהוא ניסה לחלטוף בקבוק מהתיק

רק שיתאושש מהר והיטב.

 

[מרב.]

נאווה, אני שמחה שאתם כבר אחרי,

תיאור הניתוח היה די עצוב, הצום וההתעוררות מההרדמה. מקוה שהניתוח יתן אותותיו בקרוב ומתן ינאם נאומיו בשפה העברית ולא המתנית

התאוששות קלה וחג שמח לכולכם,

 

[סוכריה על מקל]

אוי, נאוה ../images/Emo24.gif

נשמע קשה נורא ואת מתארת את הכל בכזו קוליות אופיינית... שמחה שהניתוח עבר בשלום ומחזיקה אצבעות גם להצלחה. נשמע שביה"ח מאוד ערוך לילדים - זה שנתנו לו להירדם עלייך ושהציעו להכנס איתו למיטה זה מאוד מתחשב. תרגישו טוב ומחכה נורא לראות אתכם במפגש.

 

[מרב של ערן]

../images/Emo24.gif נשמע לא קל בכלל

וטוב שאתם כבר אחרי. מחזיקה אצבעות שהניתוח יפעל את פעולתו ובקרוב יהיה שיפור בדיבור.

 

[Navva]

../images/Emo51.gif לכל המגיבים

ראשית נילי, שלחתי לך מסר, מפורט בצורה שלא תעניין את כולם. באשר למתו, הוא חזל לעצמו רק קצת חלשלוש בגלל האנטיביוטיקה (שלאחר התערבות כירורגית). מחר ביקורת אצל הרופא. באשר לדיבור נשאר רק לחכות, רופא הילדים אמר אם בתוך חודש וחצי הוא לא יתחיל לדבר הוא ישלח אותנו לקלינאית. בקשר למפגש, אנחנו מתכננים לבוא. ברכות גם לרחל 5. כמו כן היה לי במהלך השבוע מה לכתוב על "סקס ועיר הגדולה" והיחס האמביולנטי אליה, בשלבים שונים שלה ושלי. אבל זמן זמן ושעות שינה הם מצרך יקר.

 

[אינה של יערה ואלה]

נאווהלה

כרגיל אני מגיבה אחרונה מהצד השני של העולם. נשמע שפסח הגיע בדיוק בזמן אחרי תקופה לא פשוטה... ועשרים דקות ההמתנה באמת נמשכות נצח. כל הכבוד למתן שעבר את כל הפרוצדורה והתאושש בעזרתו האדיבה של אבא שלו

טוב שהכל מאחוריכם ותיהנו בחופש

 

[חמניה1]

וואאאוווו

ניתוח... שבוע שהתחיל בכיף ונגמר ברמת מרפא. מקווה שאתם מתאוששים ושתהיה לכם חופשה נעימה.

 

[ענת אום יפתח]

נאוה מתוקה -

שמחה מאוד מאוד מאוד על שהכל עבר בשלום , טפו טפו - ומקווה שמעכשיו יתחילו העניינים להתקדם ושהילד יהיה בריא לגמרי !!! נקרע לי הלב מלקרוא על הרגעים מורטי העצבים ליד חדר הניתוח (טוב, אולי אני דרמטית קצת אבל בכ"ז - הרי מדובר בגוזלים שלנו...זה לא קטע שאפשר להגדיר כ"נעים" , הא?

). מקווה מאוד שנתראה , נשמה. ענת.