התייחסתי בהבנה למסר בסרט
בגלל שאנחנו חיים בעידן שיש בו פתיחות מינית מקובל לחשוב על אישה שהגיעה לבגרות כזורמת עם גברים ובעלת נסיון בתחום המיני או בעלת נכונות לקבל נסיון כזה אם היא צעירה, לכן בחורה שלא מקיימת יחסי מין למרות שהיא כבר לא קטינה נתפסת בחברה כיוצאת דופן ולא נורמטיבית. לדעתי הם לא מצאו בחורה יפה ובטוחה בעצמה שלא עברה טראומה מינית ונשארה בתולה, כי לבחורות שנראות טוב וללא תסביכים, הרבה יותר קל לאהוב את הגוף שלהן והן גם פחות חוששות מבחורים ששמים עליהן תאריך תפוגה כי משוכנעות שימצאו בקלות בחור אחר, ואולי גם לא מאמינות שינהג בהם כך. אישה שאינה בטוחה בעצמה חוששת שהגבר יפגע בה ויתייחס אליה בזלזול, והרבה פעמים היא אפילו מתעלמת מהעובדה שהבחור עצמו חושש להפגע מהאשה שלא תעריך אותו ולא תהיה מרוצה מהביצועים שלו במיטה. לדעתי רב הנשים שהראו בסרט מתייחסות לגבר כאיום ואינן מבינות שהחשש שלהן הוא חשש דו סטרי ושגם הגבר הוא בן אדם. אם מדובר באישה שעברה התעללות כמו אותה ערבייה מאד קל להבין מה גורם לה לשנוא גברים ולהתייחס למין בצורה שלילית. בעבר המצב היה שונה ובחורה מעל גיל 20 שעדיין לא מצאה בעל הוערכה יותר על ידי החברה אם שמרה על הבתולים ואצל הדתיים עדיין המצב כזה. בחברה הדתית מקדשים את הנאמנות בין בני זוג, והערך העליון בחברה הדתית הוא להמנע מיחסי מין לפני החתונה או מחוץ למסגרת הנישואים, לכןם דתיות ש"מעדו" מוכנות לעבור איחוי בתולין כדי לא להרגיש כחריגות ולא להיות מסומנות ככאלו שעברו על אותו ערך עליון. גם אותי די מצערים ומקוממים הערכים שאנחנו חיים עליהם כיום, למרות שהפמניזם ניסה להשיג שחרור לאישה בתחום המיני עניין הפתיחות המינית הפך לעוד אמצעי לדיכוי נשים. בעבר ואצל דתיים עדיין בחורה יכולה לצאת עם בחור כמה חודשים ואם היא אוהבת אותו ובוטחת בו, יש לה אפשרות להנשא לו ולהתחיל לקיים יחסים, ולעומת זאת בתרבות המערב עליה להסכים כמה שיותר מהר ללא התחשבות ברמת הביטחון העצמי שלה והאמון שהיא נותנת באותו גבר, ואם היא תמשוך את הזמן כדי לבדוק את רגשותיה הואר בכלל לא ישקול אותה כאופציה ולא יראה סיבה להשקיע ביחסים, מה שבסופו של דבר משחק לטובת הגבר ועלול להזיק לאישה. גם לדעתי זה בהחלט לא הוגן שהחברה מצדיקה את הגבר שאין לו זין אפילו לקחת את הבחורה לאכול גלידה אם היא לא שוכבת איתו ושופטת את הבחורה על זה שהיא "לא נותנת". כשהייתי בתולה סמוך לגיל 20 מיהרתי להשיג פרטנר לסקס כדי להרגיש נורמטיבית כשידעתי שאפילו הרבה בנות צעירות ממני כבר אינן בתולות, ועכשיו אני באמת מצטערת שקיימתי יחסים רק כדי להחשב ל"נורמאלית" וזה בסופו של דבר רק גרם לי עוד יותר לשנוא את הגוף שלי. כשהייתי נערה בהחלט קיוויתי שזה יבוא מאהבה. מצד שני אני יודעת שאם לא אסכים לספק את צרכי הגבר, אף פעם לא אוכל לגרום לו להתייחס אלי ברצינות ולרצות לבנות איתי קשר עם נכונות מצדו להשקיע ובטח שהוא לעולם לא יסכים לשאת אתי לאישה. כשאני מסכימה לסקס עם גבר שאני סקפטית לגביו אני נהנת בזמן שזה נעשה אבל מרגישה רע אחרי שזה נגמר ואני הולכת הביתה ומרגישה גרוע מכך אם אני מקווה להשיג את אהבתו ובסוף מגלה שיש עלי תאריך תפוגה. כשהייתי תלמידת תיכון ושמרתי על הבתולים הרגשתי שאני חיה כמו שאני מרגישה ולא כמו שהחברה רוצה, מאד מצער אותי שבגלל שאני כבר לא נערה הסביבה כבר לא נותנת לי לגיטימציה להמשיך להיות הביישנית שאני באמת. אני מרגישה שגיל 18 אמנם העניק לי את הזכות להביע את דעתי בפוליטיקה ובחיים האישיים, אבל שלל ממני את הזכות לא להפתח ולא לזרום כשאני לא מרגישה נח לעשות את זה. אבל אין לי ספק שגם בצד הדתי שלא מעודד יחסי מין בין רווקים יש המון חסרונות, בגלל המגבלות הרבות צעירים בקהילה הדתית מקיימים יחסים חד מיניים וכשאישה חילונית יכולה לבחור לעצמה את הבעל שהיא תהיה מרוצה מחברתו והוא גם יספק אותה כמאהב, בשביל האישה הדתית בעל עם ביצועים טובים או גרועים במיטה הוא כמו זכייה בהגרלה, וחילונית יכולה להפרד מהחבר שלה בגלל שהסקס איתו גרוע אבל דתייה לא יכולה להתגרש מאותה סיבה לאחר שכבר עמדה איתו תחת החופה. כך שלכל דבר יש יתרונות וחסרונות מצד אחד אולי היה יכול להיות יותר טוב אם החברה הייתה יותר מקבלת ופחות שופטת את הנשים שלא לגמרי בטוחות בעצמן או בגברים שלהן, אבל מצד שני היה יכול להיות רע מאד להתחתן עם מישהו בלי לקיים איתו יחסים לפני ואז לגלות שהוא סובל מבעיות זקפה.