הסברה סוסית

[giri]

נבדק

בדברים האלה אני לא סומכת על עצמי, מעדיפה להסתמך על מאמנת עם רקורד של שלושים שנה בענף.

 

[הורסמאן]

לא ברור בכלל!

מה שכן ברור לאנשי סוסים, זה כשלסוס מפריע דבר כלשהו, אנחנו רואים את זה מייד.
מספיק תקשורת בסיסית בשביל לזהות כאב. ההנחה שרק בגלל שזה "ברזל בפה" זה צריך להפריע, לא נשענת על שום הוכחה. אם היתה הפרעה כלשהי היית יעולה להצביע עליה, כמו שעשית במקרה של הרוכב שאכן הכאיב.

יושב איתי כאן ידידיך יפתח והוא המום ממה שהוא קורא. לפני שהוא ידע שזאת את, הוא ביקש ממני לכתוב לך כמה מילים קשות, כשהסברתי לו מי נמצא מאחורי הכינוי, הוא לא ממש האמין לי. הוא אומר, איך יתכן שאחרי שאחרי כל השנים שאת נמצאת בעולם הסוסים את יכולה לטעות אחרי ה"ברירה הטבעית". לדעתי זה קשור בזה שרכבת על עשר סוסים ביום.

 

[הורסמאן]

יעולה = יכולה, כמובן.

 

[bmk]

סליחה שוב שאני ממשיכה

על דורבנות לא אדבר בכלל, כרגע אנסה להבין את העיניין עם המתג
ואחר כך אם תרצו נעבור לאוכפים "ידידותיים", פרסות ברזל, דורבנות וכו'

אז אני מגיבה להודעה הראשונה, אבל אתייחס לכל מי שענה לי
ושוב, אני לא מנסה לתקוף או להשמיץ דרך מסויימת, אני מנסה לראות ולהראות
אז את אומרת שנותנים עזרים שפחות יפריעו לסוס לרוכב חדש או פחות מנוסה זאת אומרת שאת הכלים האלה שומרים לאנשים מתקדמים כי הם פחות "ידידותיים" לסוס.
תסכימי איתי ששום בעל חייים לא ממש יאהב אם תכניסי לו ברזל לפה, אז למה בעצם?
מה זה משנה בחווית הרכיבה?
אם כולנו מדברים על רמה מכובדת ורגישה של תקשורת עם הסוס,
אז למה אי אפשר ללמוד וללמד את הסוס את אותה מידת הקשבה באימון ללא מתג?
אם הכל עיניין של הרגל ומשמעת, הרי הסוס יתרגל להקשיב לרוכב גם כשהוא עובד עם עזרים יותר נעימים.

ואם תקחו את עמצכם כמה צעדים אחורה,
הרי כשהתחלתם לרכב על סוסים לא ידעתם לגבי המתג ובטח אמרו ולמדו אתכם שזה לא כואב ולא פוגע בסוס,
אבל אם כל אחד מאיתנו יפעיל את ההגיון הבריא שלו ויגש אל הסוס ויראה איך המתג יושב,
הרי כולנו נבין שנעים זה לא,
אז אם אתם אומרים לי שזה יותר טוב מבחינת רכיבה, אחזור ואגיד לכם לבדוק האם תקשורת עם סוס לא יכולה להתקיים על בסיס יותר מכבד ופחות מכאיב.
ואולי אאלץ להסכים שחייבים מתג על מנת להגיע לרמת רכיבה מסויימת.

כולנו, מאז הילדות מסתכלים על העולם בדרך מסויימת,
בגלל זה בילדים יש הרבה תמימות הם עדיין לא הושפעו מהדפוסים וההרגלים
לעומת המבוגרים שכבר למדו שככה טוב וככה לא טוב,
יש שבטים שלמים באפריקה או בתאילנד שמותחים את השפה שלהם או מאריכים את הצוואר שלהם, נוח זה לא,
בזמן האוכל הם מורידים את זה. אבל זאת התרבות והם הורגלו לזה מהילדות שלהם ולכן מקיימים את המנהג,
אולי אנחנו צריכים כבני אדם להטיל ספק מדי פעם במה שנראה כל כך ברור מאליו.

אשמח להמשך דיון במטרה להבין יותר.
תודה לכל מי שענה לי.

 

[jgut]

אני לא מסכימה איתך על טענות הבסיס

אני לא אומרת שהעזרים פחות ידידותיים לסוס. אני אומרת שבשימוש לא נכון הם יכולים להציק יותר לסוס.

"תסכימי איתי ששום בעל חייים לא ממש יאהב אם תכניסי לו ברזל לפה, אז למה בעצם?" - לא מסכימה איתך.
"מה זה משנה בחווית הרכיבה?" - זה משנה הרבה מאוד. זה משנה ברמות הגבוהות יותר, זה משנה לגבי התגובה של הסוס, זה משנה אפילו ברמה הביטיחותית לפעמים.

"אז אם אתם אומרים לי שזה יותר טוב מבחינת רכיבה, אחזור ואגיד לכם לבדוק האם תקשורת עם סוס לא יכולה להתקיים על בסיס יותר מכבד ופחות מכאיב" - אז אם תחזרי ותגידי, לא הבנתי האם באת לדון או שאת סגורה על עמדתך?


אני יכולה להמשיך לגבי שאר הטענות העלת, אך אני לא מסכימה איתן.

 

[jgut]

אגב, בקריאה חוזרת של מה שכתבתי

חלק מהדברים אולי ניראים תוקפניים.
אז לצורך ההבהרה, זה שאני לא מסכימה איתך - לא אומר שאני לא מתעניינת בדעתך.
אני אשאל אותך אחרת, למה את כל כך בטוחה בעמדתך? האם זה בעקבות מקרים שליליים שראית? האם באותם נושאים לא ראית מקרים חיוביים?

 

[bmk]

זה בסדר

אני מנסה לקרוא ממקום לא תוקפני.

אני רק מנסה להבין, כמו שציינתי לא רוכבת,
אבל ראיתי שליטה מושלמת בסוס ועבודה ברמת תקשורת נדירה גם ברכיבה ללא מתג,
לא בקשתי להישמע סגורה על דעתי, בקשתי שננסה להטיל ספק בדרך ואולי לשאול את כל השאלות מחדש,
אני באופן אישי לא אוהבת את המתג בפה של הסוס, כן מחוויות שליליות
וגם ביום שני כשראיתי את הסוס ראיתי שהמתג הציק לו והוא הזיז את הלשון בצורה שלא ראיתי,
יכול להיות שמשהו אחר הפריע לו בפה, אבל זה היה נראה לי לא נעים
יכול להיות שזה רק אני...

ומאוד מעריכה את התשובות שאתם עונים,
בגלל זה שאלתי ופתחתי את הדיון כי חשוב לי לשמוע אנשים שונים ודעות שונות.

 

[giri]

סוס שלא נוח לו בפה

הוא סוס שהמתג לא מותאם לו כמו שצריך.
המתג צריך להיות הכי עדין שמתאים לסוס, ולהיות מותאם בדיוק מבחינת מידה ומיקום, אחרת זה יציק לסוס ולא ימלא את המטרה.
את אומרת שראית רמות מדהימות של רכיבה ללא מתג, בלי לפגוע באף אחד, אני לא ראיתי כזה דבר. ראיתי אנשים מומחים, רוכבים מיומנים, שעבדו שנים והגיעו לביצועים טובים עם הסוסים שלהם ללא מתג. לא ראיתי רכיבה מדהימה. אבל זה פחות רלוונטי כי בוודאי שגם הרכיבה שלי לא מדהימה.
אני חושבת שעובדתית, הציפיה שכל מי שרוצה להיות עם סוסים ישקיע שנים בשביל להצליח לעשות דברים בסיסיים בלי מתג, היא ציפיה לא ריאלית. התוצאה העיקרית שלה תהיה צמצום נוסף של הספורט, ואולי יש אנשים שבעד לצמצם ולהעלים את הספורט הזה מתוך המחשבה שהוא לא נעים לסוסים, אבל אני אישית נגד, בעיני זה ספורט יפיפה ואני רוצה לראות אותו ממשיך. המתג נותן רמה של שליטה ובטיחות שמאפשרות התקדמות יותר משמעותית, ומעל לרמה מסויימת לדעתי הוא נחוץ.

לגבי הודעתך הקודמת - יש לי הרבה השגות על מה שכתבת שם, אני חושבת ש jgut כיסתה חלק מהן, אבל אני חייבת להעיר על משהו מסויים. ההודעה שלך כתובה בצורה שמראה על המון אכפתיות וזה משמח אותי. אבל גם כתובים בה דברים שמוצגים כעובדות והם סובייקטיביים (=דעות) לגמרי, ולא עובדות. לפעמים אנחנו מסתמכים על ההגיון שלנו והוא נכון, אבל לפעמים מה שנראה לנו הגיוני מסתבר כלא נכון (זה קורה הרבה במחקר מדעי).
ואגב, לצורך הדוגמה, השבטים שמותחים את הצוואר לא מורידים את הטבעות לאוכל. הם לא יכולים להוריד את הטבעות, כי אחרי אורך מסויים הצוואר לא תומך בעצמו. אם תורידי את הטבעות, אותו אדם ישבור את המפרקת. זו דוגמה מעניינת שהבאת והיא מתחברת לי לשינויים לא הפיכים אחרים - כמו למשל גיזום הזנב. אבל אני בכלל לא בטוחה שהיא מתאימה בהקשר של השימוש במתג.

 

[primetime1]

השאלה הכי נפוצה

* למה אתם מכסים לו את העיניים?? (לרוב בתוספת - מסכן...)
וכל פעם מחדש לענות - לאאא זה רשת, הוא רואה דרך זה,
זה בשביל להגן על העיניים שלו מזבובים...
אם היה לי שקל על כל פעם ששאלו אותי את זה, הייתי יכולה לקנות סוס חדש

 

[jgut]

שלושת השאלות שכתבתן

מוכרות לי היטב.

 

[•°•Horse Lover•°•]

מוכר...

אם על כל פעם שהייתי שומעת "אבל מה ספורט בזה? את רק יושבת והסוס הוא זה שעובד..." הייתי מקבלת שקל...

או "מה כבר יש ללמוד בזה?" - כאילו שרכיבה זה דבר קל כמו נהיגה ברכב אוטומטי...

עוד שאלות נפוצות ששמעתי:
"איך את מבדילה בינהם? שניהם חומים, הם נראים אותו דבר...."

או "זה סוס ערבי, נכון? אז טורוברד" - כאילו שאלו שני הגזעים היחידים בעולם...

היו גם הרבה מבטי תמיהה על ציוד כמו מכנסי רכיבה, בלנסטון, צ'אפס וכו'

 

[giri]

שניהם חומים

חזק ומוכר!
למרות שבכנות, כשאני מגיעה לחווה חדשה, עד שאני מכירה את הסוסים הדרך הסבירה היחידה להבדיל ביניהם היא צבע, סימנים (גרביים/כוכב) וגודל, בסדר הזה

 

[giri]

הזכרת לי עוד אחד

בהמשך ל"מה כבר יש ללמוד בזה",
תמיד יש את השאלה של "כמה זמן אני צריך ללמוד לפני שאני יכול לקחת סוס לבד ולצאת לשטח?",
בדרך כלל היא מנוסחת קצת אחרת:
- איפה אני יכול לשכור סוס ולטייל בטבע?
- אתה יודע לרכב?
- מה יש לדעת בזה?
(פה בא ההסבר)
- טוב, אז כמה אני צריך ללמוד בשביל לשכור סוס ולטייל בטבע? שלושה שיעורים?

 

[xyardenx]

את כולם שאלו אותי!

ושמעתי כמה פעמים גם.. "זה לא נעים לסוס כשרוכבים עליו,את היית רוצה שיעשו לך ככה?!"

 

[giri]

אני אוהבת לענות על זה

שאני גם לא רוצה לחיות במרעה, או לאכול חציר, אז מה בדיוק אפשר להסיק מזה?

אנשים מאנישים סוסים, זה טבעי - כולנו מאנישים חיות כל הזמן (ראבאק, לא רק חיות, אפילו עצמים דוממים) אבל צריך לדעת לשים את הקטע הפסיכולוגי הזה בפרופורציה ולחפש מה טוב לסוס כסוס ולא אם הוא היה בנאדם.

 

[fliperit]

ה-שאלה, שאני שונאת לענות עליה

"במה את מתחרה? קפיצות או מירוצים?"
התשובה שלי תלויה במצב. אם זאת חברה או מישהו שאני שומרת איתו על קשר, אני עונה ברצינות ומסבירה מה זה ריינינג, וגם מפנה לסירטונים ביוטיוב. אם זה אדם שהפגישה שלי איתו חד פעמית אני אומרת "אהההה, כן, משהו כזה..." כי למי יש כוח להסביר מה זה בכלל ריינינג?!

שאלה שאני דווקא מאוד אוהבת לענות עליה היא "מה עושים ברכיבה טיפולית? במה מטפלים ואיך?". בתשובה לשאלה הזאת אני יכולה לדבר שעות...

 

[jgut]

השאלה הראשונה היא אחת המעצבנות...

אני בכלל לא מצליחה להסביר לאנשים מה זה ריינינג.

 

[meedas]

שאלות

את לא מפחדת שהוא ינשך?
את לא מפחדת שהוא יבעט?
את לא מפחדת ליפול?
מה יקרה אם תפלי?
זה לא מסוכן?
למה זה טוב?
דווקא את התחביב הכי מסוכן החלטת לבחור לעצמך? למה שלא תלמדי לנגן על פסנטר במקום? או תשבי לקרוא איזה ספר?

וכו' וכו' וכו' וכו'

 

[giri]

למה זה טוב?

לך תסביר למי שלא מבין...

 

[fliperit]

לכל "את לא מפחדת...?" יש לי תשובה מוכנה מראש

אני כן מפחדת, אבל זה פחד חיובי. בזכותו אני מקפידה להיות זהירה ולצמצם את הסיכון למינימום. כשאנחנו מכירים את הסוסים ומתנהגים סביבם בזהירות המירבית, הסיכון מזערי.