הסברה סוסית

[giri]

הסברה סוסית

בעקבות שיחה שהיתה לי עם חבר'ה מהעבודה אחרי שראיתי את הרודיאו בסטמפיד, החלטתי לפתוח שרשור בנושא "הסברה", אם תרצו.

לפעמים אנשים שלא מכירים את הסוסים, או את הענף שלנו, כפי שאנחנו מכירים מבפנים - יש להם כל מיני אמונות שלא בהכרח קשורות למציאות.
אני אישית מוצאת את עצמי לא פעם מסבירה את התחום שלי לאנשים שלא מכירים, ובדרך כלל יש להם דעות די מוצקות ודי שגויות.

אז - אילו טעויות נפוצות יוצא לכם לתקן? מה אתם מוצאים את עצמכם מסבירים שוב ושוב למי שלא מכיר?

 

[giri]

מה את עושה שם כולה? זה הסוס שעובד!

אחת הטענות הכי בסיסיות שאני נתקלת בהן בדיבור עם אנשים שלא רוכבים היא ההנחה שהסוס עושה את כל העבודה ואתה יושב לך בפנאן באוכף ומסתלבט, מקסימום קם מעל למכשול.
נו באמת...

 

[giri]

זה לא כואב לו?

שאלה שנשאלת סביב מגוון מרתק של פעולות לא כואבות בעליל, ומשום מה כמעט אף פעם לא עולה מול פעולות שיכולות להכאיב דווקא.
למשל - שואלים אותי אם לא כואב לסוס כשמנקים לו פרסות, ואם אני לא מברישה אותו חזק מדי, ומזדעזעים שהמגרדת נוקשה.

 

[ponycorn]

שואלים את זה

בפירזול ובמתג כל פעם.
מסמרים בפרסה לא כואבים. אין להם רגש שם.
מתג כואב אם לא טוב לסוס או אם מנשרים אותו. רוכב טוב לא מכאיב לסוס במתג.

 

[primetime1]

אורח לרגע רואה כל פגע...?

לפעמים כדאי לבדוק אולי מה יש משהו במה שאומרים לנו..
בהקשר של כאב (למשל משוט או דורבנות), חוסר נעימות ברכיבה וכו'.
הרי גם אנחנו רואים סוסים שהרוכבים שלהם אגרסיביים איתם ומכאיבים להם (מכות בפה למשל).
הייתה בחווה בקיבוץ שלי לפני כמה שנים מדריכה שכל פעם שהסוס לא הגיב לה לבקשה לעצירה (או שהגיב, באיחור של רבע שנייה), פשוט כיסחה לו את הפה בטירוף, תוך כדי שהיא מכסחת אותו גם עם הדורבנות, זה היה ממש קשה לצפייה.
(והיא מדריכה די מוכרת וידועה בענף הווסטרן).
לפעמים יש התגוננות מיידית משאלות כאלה, אבל לדעתי לא מזיק לפעמים לפתוח את הראש ולחשוב על זה קצת, אולי מישהו שבא מבחוץ, נקי מכל מיני דעות, יכול לראות דברים שאנחנו לא רואים..

 

[giri]

זה נכון

מצד שני, מישהו שממש לא מכיר את התחום, סביר שיתן ביקורת לא עניינית.
כמו המקרה ההוא של פעיל זב"ח שראה סוס עומד עם רגל אחורית אחת על הקרקע ואחת מונחת בזווית על הקצה (איך שסוסים אוהבים לנוח) והחליט שהסוס לא שם משקל על הרגל כי כואב לו.

 

[primetime1]

זה לא קשור...

אנחנו התרגלנו שזה בסדר להכריח סוס לעשות מה שאנחנו רוצים, ואם יש תחרות בשבת הקרובה אז זה בכלל מצדיק עצבים ואגרסיביות.
מי שבא מבחוץ יכול לראות את האבסורד שבזה.
וזה לא להאניש, בגדול, אנחנו בחרנו לרכב על הסוסים, זו היא לא בחירה שלהם, ואני לא אומרת, בצורה נכונה ובהבנה נכונה של האחריות שיש לנו כלפי הסוס, ושל האפשרות לבנות יחסים של אמון ותקשורת, ולא של בוס שנותן פקודות ומתנהג באגרסיביות, אפשר בהחלט שההנאה תהיה הדדית.
לצערי רמה כזאת של הבנה היא עדיין יחסית נדירה.

 

[giri]

מסכימה איתך חלקית

זה נכון שאנחנו מרשים לעצמנו, וניתן להתווכח על האם כן או לא מוסרי לרכב על סוסים בכלל.
זה נכון שיש אנשים שנראה להם הגיוני לסחוט את הסוס שלהם לטובת תחרות על חשבון שלומו.
אני חושבת שגם כשאנחנו במערכת יחסים של אמון ותקשורת (שבעיני היא הכרחית), האדם הוא המוביל והמחליט, ולכן זה בפירוש מצב של בוס שנותן פקודות. אולי הוא נותן אותן בנועם, אבל זה מה שהוא עושה. ואני בהחלט חושבת שתיתכן הנאה הדדית, ושסוסים יודעים לשדר בצורה מאד ברורה כשרע או טוב להם.

אני מבינה מה את אומרת, וזה נכון שלפעמים מי שבא מבחוץ רואה את מה שאנחנו התרגלנו אליו ומערער לנו תפיסות בסיסיות שאולי צריכות ניעור. מצד שני, אני באמת חושבת שלעתים קרובות ההערות הן פשוט לא נכונות, ובמה שקשור לסוסים בורות יכולה להגמר רע.

ולגבי האנשה - התייחסתי ספציפית לאמירה "היית רוצה שיעשו לך ככה", שזה בדיוק להאניש. לשאול משהו כמו "היית רוצה שמישהו ירכב עלייך" זה בדיוק להשליך את הרצונות האנושיים שלי על הסוס, שהוא לא אנושי. האם הסוס רוצה שירכבו עליו? אני לא יודעת. יש מצב לא רע שלא. מצד שני גם אני עושה הרבה דברים שלא כ"כ בא לי ביומיום, לפרנסתי, וכמו שאני עובדת למרות שהייתי מעדיפה לעשות דברים אחרים, גם הסוס יכול לעבוד למרות שהוא מעדיף לעשות דברים אחרים.

 

[jgut]

אני חושבת שצריך להפריד

את הדברים לכמה חלקים.
קודם כל מי זה "אנחנו" שהתרגלנו? אנחנו מורכבים מהרבה מאוד אנשים שהתרגלו לדברים שונים. אני לא מזדהה עם המשפט הראשון שלך.
במקרה של איך שחינכו אותי, דווקא אם יש תחרות בשבת הקרובה, אז צריך לשמור את הסוס רגוע ושלא יעבוד קשה מידי כדי לשמור כוחות. עוד סיבה לשמור אותו במצב טוב, היא שאנחנו לא רוצים שהוא ישרף וישנא תחרויות. סוס אמור להגיע לתחרות כשהחוויה שלו ממנה היא טובה.

לגבי בחירות, אני מסכימה עם גירי לחלוטין. אגב עם כל בעלי החיים שלי, אני קובעת להם מה הם יעשו ולא יעשו. גם לילדים קטנים אנחנו קובעים את אותם דברים. חלק מזה לטובתם האישית וחלק מזה גם לטובתנו ולטובת הסביבה. אם זה היה תלוי בסוסה שלי, היא היתה אוכלת כל היום תערובת, מפתחת למינייטיס ולא זזה אפילו במרעה. האם זה לטובתה? לא ניראה לי.

לגבי רמה של הבנה. אני חושבת שיש קשת רחבה מאוד של רמות הבנה. יש את המנימום שמתחתיו זה התעללות. צריך לשאוף להגיע לרמת ההבנה הכי גבוהה שאפשר וגם לזה יש הרבה מאוד פירושים. אני לא חושבת שאני וחבריי הקיצוניים ביותר נסכים ב-100% מה נכון ומה לא נכון.

 

[giri]

 

[primetime1]

בגדול - מסכימה עם שתיכן

אבל פחות אוהבת את העניין הזה של "בוס שמחלק פקודות".
נכון, הרוכב הוא המוביל, אבל אני שואפת לשיתוף פעולה מתוך הבנה הדדית.
אם סוס לא עונה לי על בקשה, אני קודם כל חייבת לבדוק - קודם כל את הפוזיציה והישיבה שלי, אולי הגוף שלי משדר לו ההיפך מהבקשה, ושם תמיד יש מה לתקן. אם גם אח"כ אני לא מקבלת את התגובה שרציתי, אני עדיין צריכה לחשוב אולי הסוס לא מחומם מספיק? אולי אני מבקשת ממנו משהו שבשלב זה הוא עדיין לא מוכן לו? אני מעדיפה לשחרר מאשר לדרוש בכוח ובריב.
אני מחפשת עם הסוס תקשורת שמבוססת על הקשבה והבנה. ופה באמת נדרשת מיומנות גבוהה, ללמוד להקשיב לסוס, להבין מה קורה איתו ולמה, ובעיקר לוותר על האגו.
ומה שמדהים זה, שבגישה הזאת התוצאות הרבה יותר טובות, וזה גם הרבה יותר מספק, כי כשהסוס נותן לי את התגובה הרצויה, אני יודעת שהוא עושה את זה מתוך הבנה, רוגע ורצון, ולא מתוך פחד, סטרס ובריחה מכאב.

 

[primetime1]

ובשורה התחתונה, אם לחזור לנושא הדיון

שמישהו שואל אם זה לא כואב לסוס, זה כן נכון לדעתי לשים את זה איפה שהוא במודעות, האם יש לנו זכות לבוא לסוסים בכל מיני דרישות מוזרות, ועוד להכריח אותם על ידי כח וכאב לעשות זאת.
אני חס וחלילה לא באה פה בהאשמות לאף אחד, וברור לי שאף אחד כאן לא מחפש להכאיב לסוס שלו, זה רק אף פעם לא מזיק להיות עם היד על הדופק ולשים מיידי פעם סימני שאלה על דברים במקום סימני קריאה....

 

[giri]

זה בהחלט נכון

ולא רק לסוסים - בכלל בחיים, לפעמים נקודת מבט רעננה לא מזיקה, ואנחנו צריכים להיות קשובים.
מסכימה גם עם מה שכתבת וגם עם jgut (לא רואה צורך לחזור על הדברים) ומוסיפה עוד משהו - ככל שאנחנו מתקדמים, אני חושבת, אנחנו מרגישים יותר. מבחינות רבות הקושי הכי גדול שלי היום ברכיבה הוא להרגיש מתי דברים נמצאים במקום הנכון, ולא ע"י התבוננות בעין אלא דרך הגוף. בגדול אני מרגישה, אבל עדיין מתאמצת לקלוט את הניואנסים העדינים. וגם זה מקור לטעויות ותסכולים עם הסוס.

 

[jgut]

אני לא מרגישה כבוס שמחלק פקודות

אני מרגישה כמישהי שמבקשת דברים מהסוסים שלה. לרוב הם נענים לבקשות שלי. אם יש משהו שאני מנסה להימנע ממנו זה לריב עם הסוסים. זו לא הדרך הנכונה בעיני וגם זו לא הדרך הבונה.
כשהסוס לא נענה לבקשה שלי אני בודקת כמה דברים:
האם ביקשתי נכון(יש לכך מספר משמעויות)?
האם הכל בסדר מבחינת הסוס (כמו שציינת כאב, חוסר ריכוז וכו׳)?
האם הסוס מבין את הכוונה שלי? לא תמיד זה מובן מאליו
ובסוף האם הסוס משחק בי או בסיטואציה? גם במקרה זה אני לא חושבת שצריך לריב איתו. לרוב חזרה על בקשות באופן עקבי מספיקה כדי לשכנע את הסוס.
סוסים זה חיה של הרגלים, עם הזמן המשחקים ברוכב מתגברים או נכחדים בהתאם למה שמלמדים אותם.

אני לא יודעת איך הדברים ניראים מהצד של מי מאמן סוסים. אני מניחה שתלוי במאמן ומה המחירים שהוא מוכן לשלם כדי להגיע להישגים.

 

[fliperit]

יש כל מיני סגנונות של "בוס"

אני רוצה להאמין שגם בתור בוס של אנשים אני אתנהל מתוך שיתוף והבנה הדדית, אבדוק תמיד איפה אני טועה ואדרוש רק מה שעובד מסוגל לתת. כמובןשהתנהלות כזאת, גם עם סוסים וגם עם בני אדם, דורשת ניסיון רב ועבודה לא קלה על עצמי...

 

[primetime1]

 

[bmk]

ואם

הרוכב הוא מתחיל או פחות טוב?
למה מלכתחילה משתמשים במשהו שעלול להכאיב לסוס ולא משתמשים במוצרים שאינם מכאיבים בלי קשר לנסיון של הרוכב?
קראתי גם את מה שגירי כתבה לגבי האנשה,
אז אני חושבת שאולי יש תופעה כזאת,
אבל אני גם חושבת שכשמסתכלים על סוס רואים מה נעים לו יותר ומה פחות
ומתג זה לא מסוג הדברים שאנחנו יכולים לראות אותו כנעים, במקרה הטוב הוא מורגש אבל לא מכאיב.
אז למה לא לעבור לרכיבה בלי מתג?
ובאמת שאני שואלת ממקום תמים, מקום שמנסה להבין וליצור שיח שיכול ללמד אותי.
אשמח לתגובותיכם.

 

[jgut]

לרוכב מתחיל או פחות טוב

נותנים עזרים שפחות יפריעו לסוס. לכן לדוגמא רוכבים מתחילים לא אמורים לרכב עם דורבנות. לכן בהרבה מקומות מתחילים רוכביפ האקמור או סיידפול.
אגב, כל מוצר עלול להכאיב לסוס. הכל עניין של שימוש נכון.

כשאת אומרת ש"מתג זה לא מסוג הדברים שאנחנו יכולים לראות אותו כנעים" למי את מתכוונת באנחנו? לפי מה את מגדירה נעים?
לצורך העניין, במה מתג פחות\יותר נעים לסוס מזה שרוכבים עליו?

יש הרבה סיבות למה לרכב עם מתג. יש הרבה סיבות ללמה לא. הכל עניין של התאמה לסוס, לרוכב ולסיטואציה.

 

[primetime1]

נראה לי שזה דיי ברור

ברזל בפה. לדעתי אין בזה שום הגיון.
זה בדיוק משהו שהוא כל כך מובן מאליו לנו, שקשה להסתכל על זה ממקום תמים ונקי,
שאפילו ילד קטן יכול לראות, שזה פשוט כל כך לא הגיוני לשים לסוס ברזלים בתוך הפה..
ושלא יובן פה לא נכון, אני לא נגד רכיבה, וזה יכול להיות דבר מדהים,
אומנות ממש, וזה דורש המון ידע, חיבור, רגישות וניסיון.
הבעיה שלרוב אנשים מחפשים קיצורי דרך, ולכן כמעט ולא רואים את הדבר היפה הזה.

 

[לוגיין אבלר]

זה כלי בסופו של דבר

וכל כלי יכול להיות יעיל ויכול לפגוע, השאלה איך משתשמים בזה. עם עבודה נכונה (וקשובה) כשלא מפעילים אותו כעונש אפשר להגיע לרמת תקשורת מאולה. בסופו של דבר התקשורת הזאת בין סוס לרוכב זה מה שקובע, ובסוס שעבדו איתו נכון למגע של המתג יש חלק קטנטן במכלול כולו.
מצד שני, לא כל כלי שנראה "מרושע" הוא גם כזה, אם ניקח לדוגמה קולרים חשמליים לכלבים, האסוציאציה המיידית היא שוק של כאב חזק, אבל שימוש נכון בו דווקא כסמן בלבד עם מתחים כמעט בלתי מורגשים הוא אחד מהאמצעי עבודה היעילים שיש. בין הדימוי התיאורטי לצורת ההפעלה של הכלי יש הבדל תהומי, ומה שנראה כלכך נורא מהצד עובד בכלל בצורה אחרת.