הי... שמעי.
ההתלהבות הקדושה שלך , או הנגיעה הפנימית שעליה את מדברת לא אומרת דבר לאיש חוץ ממך< .
הניסיון לדבר בפן רגשי אל פן לוגי נידון לכישלון , השיחה לא באותו מישור ואם את בוחרת לנהל אותה במישור כזה-
את חייבת להתקפל, פשוט כי אין דבר שיתמוך בדעתך.
הם שמעו מספיק את הדברים האלה, אז תאמרי הבט אל תוך עצמך פנימה:
ו? את חושבת שכולם שומעים את אותו קול דממה דקה שאת מדברת עליו?.
לא.
את חושבת שיש לך אמת רגשית בלעדית?
לא .
מה את מציעה בעצם מבחינת הדיון? הקשבה דוממת? מנטרה שהשקט הוא האמת?.
ומה הגיבוי שלך? אוקי. אלוהים לא מתגלה בעדויות, ולא בטבע, ולא פה ולא שם...
לכן! אתה צריך להאמין?.
ומה את בעצם אומרת- כל מה שאתה חושב , יודע, קולט מהעולם... הנח לזה הכל שקר.
זה באמת ישכנע מישהו?.למה כי את מדברת רגישה ומבינה?.
ואם את אומרת לו: התפיסה שלך מוגבלת , אתה מדביק לו צורה מסוימת ... כי הוא.. הוא ...
מה הוא? שלילת תואר לא נותנת לך את האמת, זה שאת קוראת לאדם עיוור לא הופך אוטמטית לרואה.
וזה מה שאת עושה, את אומרת שהוא מסלף את המציאות ולא נותנת אלטרנטיבה.
עכשיו תאמרי ודאי: הוא האינסוף... אבל זוהי אותה התחמקות...
הטון הרגשי שלך לא יכול לעבוד לאף אחד חוץ ממך, ודאי לא כאן.
אני אומרת לך כדי לחסוך לך עוגמת נפש, הטיעון שהאמונה בנויה מכך שאחר צריך להתעלם מעדויות ויזואליות כדי לקבל איזה טוהר רוחני (או סליחה התחמקות מהאגו) קיים בהרבה דתות ולא באמת משנה לאדם שבוחר לראות את חייו דרך מסננת הלוגיקה , או המדע .
"תאמין כי אין הוכחות וזה כוחה של אמונה" ת'כלס נכון...
ואת בעצם משחקת לידיים שלהם כי את אומרת בסופו של דבר אחרי שלא נתת שום סיבה רציונלית ושללת את התארים שלהם , בלי לתת אחד משלך - אבל כל בני האדם טעו ! כי בעיקרה התורה מושלמת! הטעויות הן מעשה ידי אדם.
שיחזרת אחד לאחד את הטענות שלהם.
שורה תחתונה:
אני מעריכה את האמונה שבך וגם את התחושה היפה שמפעמת בך,
אבל אל תשכחי שקושיות מהחלל הפנוי לא ניתנות ליישוב ולא צריכות להיות כאלה.
עבור אחר את ואני חיות ב"אליס בארץ הפלאות" , ארץ המראה עם היגיון ורגש משלנו וכדי לכבד ולהפנים את זה...
מאחלת לך כל טוב