בעקבות התפוז המכני עשו מחקרים על הדברים האלה.
אין לי בשלוף את המחקרים האלה, ואין לי כוח לחפש, אז תצטרכו להחליט אם לקבל את דבריי או לא. הנושא של מדיה שגורמת לאלימות נחקר לעומק על ידי פיסכולוגים וסוציולוגים, בעיקר בהקשר של טלוויזיה וקולנוע, אבל כבר הספיקו להתפרסם כמה מחקרים על משחקים. המסקנה שלהם הייתה תמיד דומה: מדיה אלימה לא הופכת אנשים לאלימים, אבל היא יכולה להגביר אלימות אצל אדם אלים, או אצל אנשים עם בעיות נפשיות מסוימות שהופכות אותם נוחים להשפעה. לגבי אנשים אלימים, אין הרבה מה להרחיב: אדם אלים רואה אלימות "מגניבה". בגלל שהוא אלים מטבעו, הוא ירצה לנסות אותה בעצמו, וכך, על פי המחקרים, מדיה אלימה מגבירה את האלימות אצל אנשים שהם כבר מראש אלימים, והופכת את האלימות שלהם ל"מסוגננת" יותר. אצל אנשים עם בעיות נפשיות (במחקרים מוזכרים שמות של מחלות ותסמונות, אבל בעיקרון מדובר באנשים עם בעיות ביטחון עצמי ופחדים בכל מיני דרגות), הנושא קצת יותר מורכב. כשאדם משחק במשחק אלים, הוא מקבל חיזוק חיובי על האלימות שלו. ניקוד, אחת מדמויות המשנה שאומרת "יריה טובה!", בונוסים מיוחדים, וכו'. אצל אדם בוגר ובריא, הדברים האלה עושים טוב על הלב. אבל אצל אדם עם בעיה נפשית, הרבה פעמים חוויות כאלה במשחק מספקות לו משהו שהוא לא מקבל הרבה בחיים האמיתיים: הוא הצליח במשהו, וקיבל על זה פרס. ככה נוצרת האלימות אצל האנשים האלה, שלפני כן לא היו אלימים. זה לא סחף אדיר, כלומר- לא כל אדם עם בעיות נהיה אלים בעקבות משחקים, אבל זו מסקנת המחקרים. גם אנשים בריאים סובלים מחוסר ביטחון ומצוקות נפשיות, שאי אפשר להגדירן כמחלות נפש. תחושת הההעצמה של משחקים, ובעיקר משחקים אלימים, מאפשרת להוציא אגרסיות כפי שנאמר בדיון, ונותנת הרגשה טובה דרך אלימות. כלומר- כשאני אלים במשחק, טוב לי. ברור לי שזה משחק, אבל עדיין... אני לא חושב שהמשחקים האלה גורמים לאלימות אצל אנשים בריאים ובעלי טבע לא אלים, אבל אני כן חושב שהם משפיעים לרעה על ילדים ובני נוער בריאים (אם אפשר בכלל להגיד על בני נוער שהם בריאים. אני לא יודע מה הייתי בגיל ההתבגות, אבל בטוח לא הייתי שפוי
). שימו לב שאני אומר "משפיעים לרעה" ולא "הופכים לאלימים." לא זה העניין. אבל אני חושב שזה לא עושה טוב. אני עדיין לא אבא, ולא אצטרך להתמודד עם הסוגייה הזו בזמן הנראה לעין. אבל בבוא היום, הילדים שלי לא ישחקו משחקים אלימים מאוד. מה ההגדרה לאלים מאוד? אני עוד לא בטוח בזה, אבל GTA ו-Modern Warfare בטוח נכללים בהגדרה. לגבי Prince ו-Mass Effect, מכיוון שאלה המשחקים האהובים עלי (והם פחות אלימים), עוד לא החלטתי. אבל הם בטח לא יגעו באף אחד מהם לפני שאני אחליט שהם מספיק בוגרים. הנה משהו שחוויתי לא מזמן: אחרי שהזדעזעתי והתרשמתי עמוקות מהטבח בשדה התעופה הרוסי ב-Modern Warfare 2, הייתי בארוחה משפחתית. אחייני בן ה-11, ילד מתוק בעליל, סיפר לי שהוא שיחק במשחק. "איזה כיף זה בשדה תעופה!" הוא הכריז. אחרי שהפסקתי להיחנק מהקוסקוס, שאלתי אותו, "מה כל כך כיף שם?" "איפה שלא תירה, אתה פוגע! אי אפשר לפספס!" הייתה התשובה הברורה מאליה. הילד נהנה, כי בדרך כלל הוא צריך ממש לכוון ולהתאמץ, ופה זה נורא קל. "ולא מפריע לך להרוג ככה אנשים חפים מפשע?" "הם לא אנשים," הוא אמר לי. "זה סתם משחק." מה אני עושה עם זה עכשיו?!