מה זאת אומרת
"חתרן בלתי נלאה?" זו לא שאלה רטורית - אני באמת לא מבין למה אתה מתכוון ביחסך את הביטוי הזה לשמואל. תחת מי הוא חתר? ולעצם העניין: בהגדרה, כל מה שמספר המקרא על שמואל הוא אמת. זאת מהסיבה הפשוטה שכל קיומו של שמואל הוא כדמות ספרותית, ועל כן מה שמסופר לו הוא מה שאירע לו. על כן יש לבדוק כיצד מתאר אותו המקרא, ואין לחשוש לתיאור מגמתי או מסולף כיון שהתיאור הוא, כאמור, כל מה שאירע. ואכן מצינו כי "כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת-בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל" (שמ"א ח, א'), משמע כבר ויתר על כסאו - אך לטובת בניו; ואף שופט אחר לא עשה כן לבד מגדעון אבי אבימלך, וכבר קראנו מה עלה בגורלו של זה. אף יש כאן משום הקבלה בלתי מחמיאה למעשי בני עלי. ואף אחר שהתאוננו בפניו זקני ישראל כי "הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ, עַתָּה שִׂימָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל-הַגּוֹיִם; וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ" (שם ד' - ה'), מגלה לנו האלהים על מה באמת רע לבבו של הנביא: "וַיֹּאמֶר יהוה אֶל-שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ, כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי-אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם." (שם ו'). ואכן כאשר משמיע שמואל לעם את משפט המלך, בפרק יב. הוא אינו מתייחס באהדה מרובה לעם ולמלכו: "וְעַתָּה, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם, וְהִנֵּה נָתַן יהוה עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ. [...] גַּם-עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר יהוה עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם. הֲלוֹא קְצִיר-חִטִּים הַיּוֹם; אֶקְרָא אֶל-יהוה וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר, וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי-רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי יהוה לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ". (שם יב, י"ג - י"ז) אולי לכך התכוונת באמרך חתרן וכו'? אלא שאין זה סיפור ההמלכה היחיד בספר שמואל. עיין היטב בפרקים ט - י וביחסו של שמואל לשאול. הלא כך אמר עליו: "הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר-בּוֹ יהוה כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל-הָעָם" (שם י, כ"ד) - האין הדבר מעיד על הערכה? וכאשר ציוה עליו ה' לסלקו ממלוכתו לאחר המלחמה בעמלק, הלא התנפל לפני ה' כל אותו הלילה - מן הסתם בעד שאול? ואין הדברים פשוטים כל כך.