.been there, done that
כבר נתתי דוגמאות, הן נמצאות בדפים הראשונים של הפורום: משחק שלי עם Sabre Runner מלווה בדוגמאות, ומשחק המרוצללים שנתקל במכשולים. בעיקרון, TIC מצריך יותר השקעה ממשחקים אחרי כיוון שעל השחקן לספק את העולם סביב הדמות. יכולת התבטאות בכתב יכולה לתרום הרבה, אבל חשוב ביותר להיות ברור. מה שעושים לאחר שמכינים דמויות ויודעים מה רוצים לעשות איתן, זה מתחילים לכתוב: איפה הדמות נמצאת, מה קורה סביבה, מה היא חושבת, מה היא רוצה\מתכוונת לעשות. קח לדוגמא את טלוס שהכנסתי למשחק של DDN: את עברו אותו סיפר במהלך המשחק הכנתי מראש, וגם הסצנה הסופית, בה ישב מול וויריק הקשור לעמוד, היתה לי ברורה עוד לפני שנמצא ע"י הקבוצה ביער. בדרך קרה מה שקרה בהתאם להתרחשויות סביבו, אבל טלוס תמיד פעל לכיוון מציאת וויריק והענשתו. הוא לא היה סתם באיזור,מחכה שהרפתקאה תמצא אותו. הלך המחשבה לעולם לא היה "מה עכשיו?", אלא תמיד: "איפה וויריק?", "איך אני משתחרר כדי להגיע אליו?", "איך אני מוצא אותו?"... טלוס הוא דוגמא לדמות עם מניע מאד חזק ומטרה ברורה ובהישג יד, אבל ניתן גם לשחק מישהו שבאמת "סתם נמצא", כל עוד יש מקום\מצב\מקרה שאליו אתה כשחקן רוצה להגיע. כמו בסדרות הפעולה משנות השמונים שמוקרנות בערוץ AXN: The A-Team הם שכירי חרב, אבל תמיד יש את הגנרל והמשטרה הצבאית שנושפים בעורפם (לברוח זו גם מטרה). Hawk בAirwolf רוצה למצוא את אחיו שאבד בוויאטנם... המטרה יכולה גם להיות מעורפלת מאד ואפילו לא ידועה לדמות עצמה, אם נקח לדוגמא את מישל אריס במשחק המרוצללים: היא מחפשת משהוא מבלי לדעת מה ולמה, אבל יודעת איפה ואיך להשיגו, ואין לה שום מושג לאן זה מוביל אותה. "מאחורי הקלעים", אני "מושך בחוטיה" ע"י חלומות, זכרונות מתעוררים, ועזרה מגורמים לא ידועים, ומוביל אותה לכיוון מצב מסויים עליו חשבתי מראש (גם אם לא לפרטי פרטים). אז מה שאנו צריכים בשביל TIC זה רק רצון, היכולת תגיע עם הזמן. בשיא הקיצור: על השחקן לדעת מאיפה דמותו באה, ולאן היא הולכת. מה שקורה בדרך תלוי בעולם בו אנו משחקים ויצירתיות השחקנים. הפתיל הזה היה נסיון לתת רקע לעולם של ספינות מפרש, ולקבוע כמה חוקי יסוד כדי להקל על שחקנים.