המעבר ההדרגתי מהנקה ל"מוצקים"

[john111]

שמח עבורך

לא ניסתי לרכך דבר. ניסתי להסביר לך למה התכוונתי זה הכל. אשר לאנתרופלוגיה יש לי תואר ראשון באנתרופלוגיה כך שאני מכיר ואוהב יש לציין את הספרות העוסקת בכך. בניגוד למה שאתה חושב אין לי הצדקה אוטומטית לתרבות המערבית. אני חושב שיש בה דברים נוראיים, במיוחד בכל הקשור לתלית האחריות של הפרט במצבו ובאופן החיים שאינו קהילתי ותומך. מאידך לא הכל רע בתרבות המעברית ויש דברים נפלאים בקידמה. . כל זה נכנס גם נכנס לתוך הפסיכלוגיה ואינו זר לה אלא חלק ממנה.

 

[קשתית9]

כשלפני 12 שנים הייתי אמא צעירה

, חרדה, לא מנוסה ומלאת רגשות אשם על תיסכולים שהציפו אותי (מי אמר חוסר בשינה ולא קיבל?

) אמרה לי מישהי משהו שגרם לי בבת אחת גם לחייך וגם להרגיש קצת פחות אשמה. המשפט הלך בערך ככה: "אמא נורמלית היא אמא שרוצה להשליך את התינוק מהחלון ואמא לא נורמלית היא זו שעושה את זה". בדברים שרשמת בדיון הזה הזכרת לי את המשפט הזה.

 

[נורמטיבית]

../images/Emo10.gif

 

[lilth]

דווקא הייתי שמחה אם היה מכשיר כזה,

שאומר כמה הילדה יונקת. כי אני בעיקר נותנת תחליף כי אין לי מספיק חלב אבל מצד שני יכול להיות שנהייתי כל-כך שבוייה בכך שאין לי שאני אפילו לא מנסה או לא מנסה מספיק. אם היה כזה מכשיר, הייתי אולי יכולה להיות רגועה שכן, הילדה מקבלת. והמצחיק הוא שבהריון (שרק אציין שהושג בטיפולים) הייתי מאוד נגד מכשיר דופלר שבודק את הדופק כי לא רציתי להכנס לחרדות ודאגות למיניהם.

 

[צימעס]

הבעיה עם מכשיר כזה היא

שאין לנו מושג ירוק כמה הילדה אמורה לינוק - לא כמה אמורה לינוק ב"ארוחה" הספציפית, ולא כמה אמורה לינוק יומית או שבועית..

 

[lilth]

הבנתי ../images/Emo13.gif

אז שלא יאמר כמה הילדה יונקת, אלא רק אם היא אכלה מספיק שאז ידלק אור ירוק (כי אם כבר פנטזיות אז בטח המכשיר יכול "לקרוא" את מצב הקיבה של הילדה..)

 

[נורמטיבית]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

(כמובן שכבר יש לך מכשיר שקורא את מצב הקיבה של הילדה - הילדה

)

 

[lilth]

../images/Emo10.gif

רק אזכיר שאין לי מספיק חלב

 

[נורמטיבית]

../images/Emo24.gif

 

[רוני של הארבעה]

בשתי מילים ממצות: בייבי סנס.

 

[א פ ר ס ק י ם]

ואת קוראת לעצמך נומטיבית? ../images/Emo13.gif

 

[נורמטיבית]

../images/Emo13.gif

 

[פ י ל ד ל פ י ה]

מסכימה עם כל מילה

אני מסכימה שילד צריך להתנסות, במרקמים וטמים שונים, ושחווית האכילה והמעבר מהנקה למוצקים היא חוויה חושית ו"לימודית" חשובה, אבל לכל דבר יש מועד ומקום. כמו שאני לא אתן לו להכניס מסמרים וגולות לפה ,, אני גם לא אתן לו אגוזים פיצוחים או ענבים. מספיק תינוקות ופעוטות נחנקו למוות על דברים כה פעוטים, שזה נורא ואיום. ככלל ,לא הבנתי מה המאמר הזה תורם לידע על מעבר למוצקים, והמלצה הזו בעיני היא פשוט חוסר אחריות מצד הכותבת.

 

[big lul]

ענבים אפשר לחתוך לחצי

 

[טלימה]

גם אני מאוד מעריכה את גילה

היא מציעה ללעוס את האגוזים עבור הילדים ומסבירה כיצד זה מתרחש. כמו-כן היא כותבת שהיא לא נרתעת מפעוטות שמשחקים עם אגוזים שלמים לידה. היא לא מציעה לתת להם פיצוחים ובטח שלא קלויים. זה מה שאני קראתי בדבריה.

 

[תלתל נחמד]

אבל היא כתבה גם את זה:

"עכשיו מי מהמפצחים נענה לתחינתו, ונותן לו חתיכה של אגוז מקולף. מכניס לפה. לועס עם החניכיים. מתרסק. יורק. בולע. עד כאן – התנסות. חוויה. למידה. הכרות." וזה כבר סיפור אחר לגמרי...

 

[נורמטיבית]

שלוות רוח

בכל הסיטואציה של תינוקות המכניסים איברים שונים של העולם לתוך פיהם, הדבר החשוב ביותר הוא שלהוריהם תהיה שלווה לנוכח ההתנסות. אם יש התנסות שאנחנו מתקשים לפתח שלווה כשילדנו עובר אותה, ייתכן שעדיף למנוע אותה. כי כשההורה נלחץ ונזעק, או אז גם התינוק מחסיר נשימה ושואף בלחץ.

 

[לילך סבט]

ובנוסף הדגש צריך להיות על איך אוכלים

. ז.א.- לא מול הטלוויזיה, משחק. אלא לאכול בתשמת לב לאיכילה. מה אוכלים, איך לועסים וכד'. לתת לאוכל את החשיבות, הזמן והמקום.

 

[נורמטיבית]

../images/Emo45.gif

 

[חגית מהמדבר]

אז תקראי את דבריה שוב . זה

לא כל מה שהיא כתבה. אני יושבת פה ומתפללת שאף אחד לא באמת יקרא את זה כי חוסר האחריות מחריד ממש.