המעבר ההדרגתי מהנקה ל"מוצקים"

[נורמטיבית]

רפלקס הקאה

את צודקת. לדעתי יש לה שם טעות. מספר רופאים שהתייעצתי איתם אמרו לי שרפלקס ההקאה ממשיך להתקיים גם אחרי גיל 6 חודשים. אבל אם לא משחקים עם להכניס כל מיני חפצים לפה הרפלקסים האלה מתנוונים. ובעיקר אם מנוונים אותם עם דחיפת בקבוקים ומוצצים לתינוק שמנסה לירוק אותם החוצה.

 

[דרקונית סגלגלה]

קראתי את הפוסט הזה של יונת שרון כמה פעמים

בסוף היום, אני לא אתן לילדים שלי להתנסות בהחזקת חפצים קטנים בפה שלהם. אני מאוד מאמינה שצריך לתת לילדים אחריות על בטחונם, ככל האפשר אני נמנעת כמה שאני רק יכולה מלהגיד "תיזהר" או "זה מסוכן" לדוגמא, אנחנו גרים בעיר, ובכל זאת לא נזקקתי להגיד לדרקון הקטן "אל תלך לכביש". הוא פשוט ראה את אבא ואמא שלו הולכים על המדרכה ועשה כמונו. כמובן, שכשהיה קטן השגחתי שאכן זה יהיה המצב. ואפשר עוד להמשיך עם זה עוד ועוד... אבל לתת לתינוק בן אפס להחזיק עצמים קטנים בפה? גדול עליי לא יודעת אם אני החרדתית או שהרעיון הזה פשוט... מסוכן אבל אני לגמרי לא מתחברת לזה. אם תינוקות לומדים את העולם דרך הפה, אפשר לתת לתינוק צעצוע שיש בו חלק קטן - אבל מחובר למשל לחלק ארוך, ככה שאין סכנה שהוא ישאף את כל העצם. אבל גולה, או אגוז - לא אצלי.

 

[noamk1]

אם היה לי רק ילד אחד הייתי מן הסתם מסכימה אית

אבל... הבת השניה מלמדת אותי מה שיויו 10 תמיד טוענת- כל ילד הוא אחר. הבת שלי יונקת בלבד, אוכלת מוצקים, אפילו אוכל אצבעות היא בת 8 חודשים ואני יחסית "ליברלית" אבל מה... הגענו כבר למצבי חנק אמיתיים מס' פעמים בשבועות האחרונים שאפילו מצאתי את עצמי דוחפת לה אפילו יד עמוק לגרון הקטן שלה (וזה לא קל לפתוח לה בכלל את הפה) וזה אפילו לא היה פיצוחים!אלו היו דברים טריוויאלים (כמו דפים שהיא משוגעת על לאכול אותם, עלים- אבל הם ממש חנקו אותה) גם הבכור שלי היה מכניס דברים לפה- אבל ממש לא האובססיביות שלה והוא באמת היה בעל רפלקס הקאה מפותח- היא לא. שניהם גדלים אותו דבר. אני איתה לא לוקחת יותר צ'אנסים. הסיפור של חגית הזכיר לי את זה וחידד לי שוב את הנק' ועל כך אני מודה לה. יש להתנסות- אבל במידה

 

[מרבה ידיים]

רק תיזהרי על האצבעות שלך (מנסיון)

שיניים שרק בקעו הן חדות בטירוף וזה ממש כואב לחטוף ביס עד כדי דימום בדיוק כשאת מנסה למנוע מהתינוק להחנק מתפוח.

 

[נורמטיבית]

../images/Emo45.gif

אחריות הורית.

 

[א ו ר י ת ס]

חשוב לי לחדד עוד נקודה בעייתית במאמר של יונת

חנק לא נגרם מבליעה. אם נכנסת חתיכת מזון גדולה לוושט זה עשוי להיות מאד לא נעים ולגרום להקאה והשתנקות וכמובן להיות מפחיד מאד עבור ההורה. אבל זה לא גורם לחנק. חנק נגרם כתוצאה משאיפה של גוף זר *לקנה הנשימה*. ולכן כל התיאוריה (הלא מוכחת, אגב) שאומרת שאם רפלקס ההקאה לא מתנוון אין סכנת בליעה, פשוט לא רלבנטית- כי זה שהתינוק מיומן בלא *לבלוע* כל דבר שנכנס לו לפה לא ימנע ממנו *לשאוף* בטעות פירור אגוז או מטבע או גולה לקנה הנשימה.

 

[ayala26]

אני לא מבינה את הקטע של האגוזים

"הילדים מפצחים בעזרת אבן, וביניהם אחד זוחל (שעד לפני רגע כונה יונק). הוא לוקח ליד אגוז פקאן אחד, ומכניס לפה. עגול, מאובק. טעים? נעים? מוציא. מכניס. מוציא. זורק. " לתת לתינוק שזוחל להכניס פקאן לא מקולף, גדול וחלק לפה? הרי פקאן לא מקולף זה לא אוכל, זו לא התנסות באוכל. זה סתם להתגרות בגורל. הפקאן גדול וחלק בקלות יכול להשאב פנימה ולחנוק. ומי שחושב ש"מקסימום נרים נלחץ על הבטן ויצא" גם לא יודע על מה הוא מדבר. זה לא תמיד כל כך קל. הרי לא תתנו לתינוק זוחל להתנסות בלהכניס ולהוציא להכניס ולהוציא מטבע לפה, או שכן? מקווה שלא. כי כשהבן שלי בלע מטבע הייתי צריכה לדחוף לו אצבעות לגרון כדי לגרום לו להקיא ושעות אחר כך עוד רעדתי מהאדרנלין. ממש התנסות שהייתי מוותרת עליה גם במחיר שהוא לא ידע מה הטעם של מטבע או של פקאן לא מקולף ומאובק.

 

[א ו ר י ת ס]

../images/Emo45.gif

 

[נורמטיבית]

זה נכון - ממש מכל דבר יכולים להיחנק.

הבאתי למעלה רשימה ארוכה של ידיעות מהעיתונות על דברים שפעוטות (וגם ילדים גדולים!!) נחנקו מהם. ולמרות שהרשימה שהבאתי ארוכה, יש עוד המון שלא כתבתי. ממש הרבה. וזה בכלל לא צריך להיות חפצים עגולים וקשים, יש שם בננות (!!) וביסקוויט לתינוקות (!!) וחביתה. כל הורה מפתח את האסטרטגיה שלו מול המידע הזה, אבל צריך לדעת שתינוקות, פעוטות וילדים נחנקים ממגוון גדול מאוד של דברים.

 

[שולה והעוגיות]

מקווה שתפוז לא ימחוק לי הפעם...

אני אישית מאוד מתחברת למה שכתבת ברוב הדברים וכך אני גם פועלת עם ילדיי הפרטיים. אבל אני לא חושבת שצריך לחשוף לכל דבר לפני שיש מוכנות פיזית ואגוז קשה זה בדיוק זה -אני חושבת שבת השנתיים וחצי שלי שלועסת נפלא , ינקה מלא , אוכלת מסודר ליד שולחן וטחנה מוצקים לא טחונים מגיל 5.5 חודשים בהנאה רבה מסוגלת לפספס חתיכת אגוז קטנה בלעיסה שלה כי אגוז זה דבר קשיח מאוד , הרבה יותר מתפוח וכו' ולכן אני מעדיפה לא לתת לה עד גיל 4-5 שנים. באמת לא יקרה כלום אם תחכה קצת , יש לה בינתיים עולם שלם של מאכלים אחרים להתנסות בהם. אני השתדלתי לא להוציא לילדים שלי דברים מהפה כי אני מאמינה באינסטינקט הבסיסי שלהם לשרוד ואם משהו לא יבוא להם טוב בפה הם ישתעלו ויוציאו אותו החוצה. באמת לא היו לי מקרי קרסייס , למעט אחד: בגיל 11 חודשים בערך היא אכלה תפוצ'יפס בגן שעשועים והיא נחנקה מזה למרות כל ההכנה והניסיון שלה. למזלי עשיתי קורס החייאה וזה לא הגיע למצב חרום אמיתי אבל זה גם לימד אותי לקח - יש דברים שהגיל הוא בהחלט פרמטר בהם ותפוצ'יפס קשיח וקשה לפירוק לילדה בת פחות משנה זה כנראה פשוט לא מתאים (חייבת לציין שלא נתתי לה אותו אלא היא מצאה / קיבלה). אז נכון , הפתרון הוא לא להרחיק ילדים ממזון , בדיוק מהסיבות שרשמת אבל צריך לקחת בחשבון שעם כל ההכנה שלנו כהורים וניסיון המשחק האוראלי של הילדים , עדיין זה לא מבטיח שהילדים ידעו להתמודד עם כל מאכל אם הוא יגיע בגיל לא מתאים.

 

[נורמטיבית]

../images/Emo45.gif