המעבר ההדרגתי מהנקה ל"מוצקים"

[tweetweet]

אבל זה לא הרע במיעוטו?

 

[נורמטיבית]

ביחס למה?

כשאת אומרת "רע במיעוטו", את מתייחסת לסקאלה מסוימת. אז מה עוד יש שם? בנוסף, למה להסתפק ב"רע במיעוטו"? למה לא לבחור ב"טוב"?

 

[tweetweet]

מחדדת את דברי

הכוונה היתה ביחס למשל לדגני בוקר היא אוכלת את הגרנולה בבוקר לפני הגן - כלומר לפני ארוחת הבוקר

 

[רוני של הארבעה]

אז אם יורשה לי, אחדד את דברי נורמטיבית

אם מסתכלים על גרנולה ביתית לעומת "דגני בוקר", בעיניי עדיפה הגרנולה. אבל אפשר גם להסתכל על הגרנולה לעומת דברים אחרים שעדיפים, למשל את אותו הקוואקר אפשר לקחת ולעשות ממנו דייסה חמימה. ואפשר בכלל לוותר עליו ולתת לה פירות טריים (לא אעז להציע לך אגוזים...) שזה יופי של ארוחת טרום-ארוחת-בוקר, לוקח ממש שתי שניות להכין (קילפת, חתכת, נתת ביד, ולעבודה!), ואין בריא מזה.

 

[נורמטיבית]

מה שרוני אמרה, זה מה שהתכוונתי

סליחה אם יצא לי לא מובן. פירות זה ממש בקלות וטעים לארוחת-בוקר-שלפני-ארוחת-בוקר.

 

[tweetweet]

מסכימה עם שתיכן

אבל, הקטנה יודעת מה היא רוצה... היא יודעת שכשחוזרים מהגן, עד לארוחת הערב, בדר"כ הנשנוש היחידי הוא פירות חתוכים (ומעכשיו אני צריכה להזהר עם התפוח...) דייסה חמימה לא התקבלה - כמובן שניסיתי זאת לפני שהצעתי לה גרנולה האמת שלאור השרשור החלטתי לבקש מאבא שלי שיכין לי כל פעם סטוק קטן של גרנולה "מותאמת אישית"... כך שבאמת תהיה לי שליטה על תכולתה (אני בכלל לא מתחילה להתעסק עם זה - לא בשבילי להכין לבד) תודה לכן על הרעיונות

 

[נורמטיבית]

../images/Emo13.gif

אולי תחפשי מתכונים לגרנולה ללא קליה, או לגרנולת שמש. זה עשוי להיות קל יותר לאבא שלך להכין, ובריא וחיוני יותר בשבילכן לאכול. שיהיה טעים!

 

[שונצו]

גרנולה קנויה, כן. אפשר להכין יופי של גרנולה

ביתית, וזה אחלה, בריא, ממש לא חייב להכיל סוכר, וטעים לאללה (יעידו בן זוגי ובתי בת השנתיים ו-8).

 

[noamk1]

אני מכינה לבד בבית

גיליתי כמה זה קל.... ואז- אני מפחיתה את רמות הסוכר ששמים בתעשיתיות (בד"כ המרכיב השני ברשימה הוא סוכר) ועושה בלי אגוזים או גרעינים (אני שמה במקום פצפוצי אורז) ובכלל- זה נותן לי לשלוט במרכיבים. אני כן מכניסה פירות יבשים כגון- אוכמניות, צימוקים, תפחים מיובשים וכו'- וחותכת הכל דק. ממליצה על המתכוןב של cooknbake בבלוג, אני שיניתי אותו לפי צרכי

 

[שולה והעוגיות]

אני רוצה מתכון בבקשה

תודה

 

[ליל34]

בהמשך לשרשור הקשה הזה שמעו משהו מזעזע

לפני כמה ימים באתי לקחת את בני בן השנה וחצי מהגן וראיתי אותו עם סוכריה על מקל שהגננת נתנה לו.....

 

[שושונלה]

מה הבעיה עם סוכריה *על מקל* מבחינת חנק?

המקל שומר שלא יבלעו, לא? ורד

 

[oggi2]

אני זוכרת שיש מצב שהסוכרייה

נפרדת מהמקל, ואז זה כמו כל סוכרייה קשה בתוך הפה. אני גם לא מרשה (חוץ מזה שזה ג'אנק מוחלט..) אם הם מתרוצצים אז בכלל, מצטערת, לי יש זכרון מזעזע מהילדות על ילד שרץ עם סוכרייה על מקל ביד ונפל (יש לי גם אחד עם עפרון ועין

). ומבחינתי זו התנסות שאפשר לדחות אותה. עד שלב הסיגריה ביד..

 

[א ו ר י ת ס]

ממש לא, הסוכריה יכולה להתנתק מהמקל ולעוף

ישר לפתח קנה הנשימה והיא בדיוק בגודל הנכון לסתום אותו. זה אפילו יותר מסוכן מסוכריה רגילה.

 

[noamk1]

תיכנסי לבלוג של cooknbake

זה בתפוז- את המתכון לגרנולה ביתית תמצאי תחת בחירת העורך. זה ממתישהו בספטמבר אני חושבת ומאז זה רץ אצלי בבית אני אישית הורדתי את כמות הסוכר בחצי ולא שיניתי את הסילאן- במקום אגוזים ושקדים אני שמה 2 כוסות של פצפוצי אורז (היה לי באותו רגע בבית וזה דוקא התקבל יופי) ובזרעים וכו'- אני שמה באמת דברים שנראים לי לא מזיקים ואולי אפילו קטנים מאוד (אני לא יודעת כמה הם באמת נספגים- כמו שומשום ופשתן) ואני לא שמה אגוזים טחונים וכו'. פירות יבשים- אני חותכת קטן, הבן שלי את חלקם העיף מהצלחת והם יצאו מהתפריט של הגרנולה... אבל בקיצור- המתכון המקורי שם והוא נגיד לכולם בכלל- בלוג מומלץ, מצאתי בו כבר כמה וכמה מתכונים טובים (כי אני לא חזקה בבישול ובהמצאות בעצמי)

 

[tweetweet]

שלה נוספת באותו הקשר

מה לגבי שקדים? גם בעייתי?

 

[oggi2]

שקדים זה כמו אגוזים, אותה בעיה

אם הכוונה לשלמים כמובן כמו בוטנים, כמו חרצני זיתים. same same

 

[נורמטיבית]

הנה עוד מידע בנושא השרשור

בלינק הזה: http://ootips.org/horut/choking.html ------------------------------------------ ובמיוחד הדברים למטה שנכתבו בתשובה ל"אב צעיר": תוספת (בתגובה למכתב מאבא צעיר): הסיפור על אחותך אכן מעורר חרדה, ואני מכירה עוד סיפורים כאלה, גם מקרוב. אני בטוחה שהוריך עשו כמיטב יכולתם והבנתם להגן על אחותך מסכנת חנק, כפי שרוב ההורים נוהגים, והשתדלו למנוע ממנה להכניס חפצים קטנים לפה. אבל מסתבר שלמרות כל הכוונות הטובות ולמרות כל המאמצים של הורים חרדים, אי אפשר למנוע מילד לחוות את העולם בדרכו אלא אם כן כופתים אותו בחבלים (דבר שמקובל בתרבויות מסויימות, אגב). יתרה מזאת, כאשר הורים מנסים להגן על ילד בכך שהם מונעים ממנו להתנסות ולוקחים ממנו דברים שנראים להם מסוכנים, הם עצמם יוצרים סיכונים חדשים: 1. הם מלמדים את הילד שאם ברצונו להתנסות וללמוד על העולם עליו לעשות זאת כשהם לא רואים (ולא יכולים לשמור עליו). 2. הם מונעים מהילד ללמוד לנהוג בחפצים כאלה בצורה בטיחותית. 3. הם מביאים לניוון אינסטינקטים טבעיים של הילד. כך שבחשבון סופי, נראה לי שהנסיון למנוע מילד להכניס חפצים קטנים לפה מגדיל את הסיכון במקום לצמצם אותו. יחד עם זאת, אם רוצים להניח לילד להכניס חפצים קטנים לפה, יש לשקול את הגורמים הבאים: 1. האם הילד עבר כבר את גיל חצי שנה? אם עד עכשיו לא היתה לו הזדמנות להתנסות בחפצים קטנים בפיו, עכשיו לא זמן טוב להתחיל כי יתכן שהוא איבד את האינסטינקט לחסום את הלוע באמצעות הלשון. 2. האם הילד יונק? היניקה מפתחת את שריר הפה והלשון. או אולי נכון יותר לומר שאצל תינוקות שניזונים מבקבוק יש ניוון של שרירי הפה והלשון, כך שלא בטוח שהם מסוגלים לשלוט בחפצים קטנים בפיהם כמו חבריהם היונקים. 3. האם הילד נולד בזמן ובלידה רגילה? האם הוא תינוק בריא? אצל פגים, תינוקות במשקל נמוך במיוחד או בעלי ציון אפגר נמוך, קיים סיכון גבוה יותר לכל מיני בעיות מוטוריות ואחרות. יתכן שזה עלול להשפיע גם על יכולת השליטה בפה, איני יודעת. בכל מקרה חשוב לי להדגיש שאיני ממליצה לעזוב ילדים לנפשם ולא לשמור על בטיחותם. להפך: אני קוראת לשמור עליהם, ולעשות זאת בדרך מציאותית. כל דרך אחרת, ולא משנה עד כמה היא נשמעת בטוחה בתיאוריה, תכשל במבחן הסופי - מבחן ההצלחה במציאות. (ועל כך מעידות הסטטיסטיקות העגומות של מוות משאיפת חפצים קטנים, למרות נסיונם של ההורים למנוע מילדיהם להכניס חפצים כאלה לפה.) ------------------------------------------------------------------------- יונת שרון מנסחת היטב את מה שניסיתי אני לומר בשרשור הארוך הזה שלנו.

 

[מרינהג]

מאוד מתחברת למה שכותבת יונת שרון

גם בנושא החנק. אנחנו כן אפשרנו לדניאל להתנסות בהכנסת דברים קטנים לפה ולמדנו לסמוך עליו ועל האינסקטינטים שלו.

 

[א ו ר י ת ס]

זה לא מידע, אלא דיעה נוספת

אני חושבת שהדיעה הזאת בעייתית מאד (שלא לומר מופרכת) מסיבה אחת פשוטה- כל הגישה של יונת מבוססת על כך שהתינוק אמור להכניס לפה חפצים קטנים מגיל ממש צעיר. לפני גיל חצי שנה (שימי לב לסעיף 1). לא יודעת איך התינוקות שלה, שלי היו מסוגלים להכניס עצמאית חפצים קטנים לפה רק אחרי גיל חצי שנה, כשידעו לזחול והתחילו לבלות על הרצפה ולא רק במנשא/על הידיים/על מזרון/פוף. ושניהם היו יחסית מפותחים מוטורית. כך שקשה לי לדמיין תינוק בן 3 חודשים שמתנסה בהכנסת גולות או אגוזים לפה, אלא אם מכניסים לו אותם לפה בכוונה.