אוהבת לטעום מהכל.
כיף לי לשמוע בכל סיטואציה: קולות נשיים - ג'וני מיטשל,Norah Jones, Macy Gray, Enya, טורי איימוס, מריאן פייתפול, שינייד אוקונור, סוזאן ווגה. לא תמיד, אבל ייחודית ומוכשרת מאוד - ביורק. הייתי בהופעה שלה, והיא נהדרת. הדיסקים שיש לי שלה מצוינים, כולל הפסקול של "רוקדת בחשכה" (ממליצה לכם להשיג גם את הגרסה שלה ל"My Favorite Things", מה שלא כלול בדיסק. אני לא הסכמתי לוותר עליה). אלניס מוריסט. יש לה קול טוב. חלק מהשירים שלה נפלאים, וחלק ממש לא. גם בהופעה שלה הייתי, והיה כל-כך כל-כך כיף! חוצמזה, יש לי גם סיבות לא ענייניות לאהוב אותה (עזבו, זה ממש מטופש). פינק פלויד. אפילו במסיבה במילניום קיבלנו אותם בחצות (עם נשיקה, כמובן
), וזה היה הכי במקום. להקה מעולה, וכל מילה מיותרת.
פסקולים: "Until The End of The World", כולל שירים של R.E.M, ליאונרד כהן ושות'. מצוין. פסקול עם שירים טובים: "הבורגנים". בחיי. יש שם שירים ממש נחמדים. טראנס רך: "Leftfield" בכל זאת גברים: דיוויד בואי, לני קרביץ (גרררררררר...
), אפשר גם ג'ו קוקר. הטובים של U2. בריטי: הסמיתס, The Cure. גל חדש: הדיסק של "בחזרה לפינגווין". דפש מוד. מוסיקת עולם: כמוסיקת רקע לא מטרידה.
ישראלי: ערן צור. יש לי את כל הדיסקים שלו (חוץ מהאוסף, כי מי צריך אוסף כשיש הכל?
), ואני הכי אוהבת את "אתה חברה שלי", שירים של יונה וולך. החברים של נטאשה - הדיסק הראשון. מעולה. טאטו "חתוך תוכן". דיסק מעולה. טוב, אבל לא במעגל הראשון: המכשפות. יש לי איזשהו דיסק נדיר שלהם שנתתי לחבר לשעבר "לשכוח" אצלי. טל גורדון מארחת את רונה קינן- דיסק טוב. זמרות טובות, שאני לא תמיד שומעת מספיק: אחינועם ניני, ריטה, יהודית רביץ, קורין אלאל. גם עמיר לב בסדר.
טובים אבל מקופחים: ברי סחרוף - הייתי בהמוני הופעות שלו, כעת נמאס לי ממנו. אבל אני חייבת להודות שהוא טוב. ספרדי: כל מיני. משאקירה בגלגול הקודם (לפני שהיא נהייתה סוג של בריטני ספירס), ועד כל מוסיקה לריקוד סלסה. בבילוי אני יכולה ליהנות מכל מוסיקה בערך.