מחנה עבודה -זכרונות ,קודם../images/Emo63.gif
זה שלב ראשון מחנה עבודה בקבוץ נען,הימים ימי מלחמת יום הכפורים, תלמידי הכיתות הגבוהות של בתי הספר התכון, יוצאים לעזור בחקלאות לקיבוצי המדינה. אהבתי את מחנות העבודה האלו שלמרות האסוציאציה המילולית של גרמניה וקלגסים,היה למחנה עבודה טעם של עבודה מאומצת ביום והילולי לילה. עבדנו בקטיף תפוזים בפרדס, חורף 1974,היה חורף חמים, הפרידו בין הבנים לעבודות חקלאיות מורכבות וקשות, כמו הובלת ארגזי פרי והבנות לקטיף הפרי. היו כמה בנות שהורידו את חולצותיהן, נתנו לשמש החמימה לשזף את כתפיהן, וככה עבדו בחזיות לבנות . היו שקשרו חולצות מתחת לחזן, וחשפו רק את ביטנן,והיו כאלו שלא העזו, ורק הרימו קצה של חולצה לאיוורור, ובמיוחד שמה שהסתתר מתחתיה לא היה ראוי לגאוות התלמידות הדדניות. האווירה הייתה ספוגה בחשקנות. היו קיבוצניקים, שהדריכו את הקטיף, והיו מתנדבים ויקינגים צהובי ראש, והיו סתם נערים בני הכיתה שדמם להט. נשארנו במחנה העבודה כשבועיים ומחצה. היינו צריכים לכבס את בגדינו לבד,עמדתי בחדר המקלחות הקיבוצי הגדול, בתחתונים לגופי, מכבסת במרץ רב את בגדי. כל הכיתה התפזרה לעיסוקיה.אני לא רציתי ללכת למועדון המתנדבים וחיכיתי שאחד המשועממים ישוב למגורים.ובעצם חיכיתי למשועמם מסויים, שלא עשה רושם שהבחין בי בכלל. הסבון , הקצף, מי הכיור הצבורי, מאורך ומניירוסטה קרה, גולשים על גדותיהם, כישורי ככובסת כנראה לא יכנסו לספר השיאים של גינס. שמתי לי טרנזיסטור עם מוסיקה ,קרול קינג שרה ואני איתה , המים הזורמים, הקצף והמוסיקה. מישהי נכנסה למקלחת, שמעתי את צליל הפתיחה החורקת של דלת העץ, אבל באדי המים החמים בועות הקצף של סבון הכביסה, והריקוד שרקדתי עם כל טריקו שהצלחתי לסחוט ,לא שמתי אליה לב, והמשכתי באקסטזת הכביסה שלי .הרחתי ריח אחר בחדר, כמו אפטר שייב ברוט , שהיה מקובל אז. הרמתי את עיני מעל הכיור, המורה להסטוריה עמד מולי. המורה להסטוריה היה אהבה נכזבת של נערה מחפשת אובייקט, איש צעיר יחסית, בוגר אוניברסיטת סורבון, שמץ של מבטא זר מהדהד, גבוה, לא קשיש כמו יתר המורים ,אולי כבר בן 27, רווק, היו שליחשו שהוא אוהב גברים. מקפיד בלבושו ,קצת יורמי אפילו. למד עכשיו לתואר שני , והכין את עבודת המ.א. על משהו במהפכה הצרפתית,זוכרת את זה עד היום. הוא אהב הסטוריה, הוא אהב ללמד ,ואני אהבתי אותו. והוא אהב אותי כתלמידה. חכמה סקרנית מתעניינת , שעיניה תקועות בעיניו כל השיעור. המורה להסטוריה עומד מולי- ואני בתחתוני, מרגישה מטופשת נבוכה, לא יודעת היכן לשים את ידי ועיני ופי ולשוני יבשים טוטלית. הוא מתקרב אלי, ללא מילים, מגיע עד אלי,מחבק אותי חזיתית כאילו רצה להסתיר עירומי מפניו או מפני עצמי. יש לו ריח של מקלחת וגילוח, תמיד היה כל כך נקי ומצוחצח. מסיר את משקפיו, מניח אותם על ספסל העץ הירוק הדהוי שרטיבות ועובש פשוט בו, מרים את פני אל פניו, ונושק לי על פי, תחילה נשיקות מהוססות, לוטפות , ולאחר מפשק את שפתי בלשונו,מוצץ אותן אחת אחת ולשונו נכנסת לפי, מתערבלת בו,מוצצת ויונקת את כולי. אני חשה שכל כולי נמסה בידיו,יד אחת תומכת בגבי הרזה, והשניה מלטפת בעדינות את שדי הקטן והבתולי, לטופים עדינים, שלא אבהל חלילה, מרפרפת על הפיטמה הורודה שקופצת למגעו.ידיו מלטפות יורדות עולות על גבי ובטני ואני עוצמת עינים , נרגשת נסערת ובקושי עומדת על רגלי .הוא מושיב אותי בעדינות אין קץ, על ספסל העץ, לא מפסיק את חבוקיו ונשוקיו. ככה חלמתי לשניה מול הכיור, ואילו הוא אומר לי-או,אני רואה שאת עושה כביסה, לא אפריע לך, כאילו עניין של יום יום הוא להפגש עם תלמידתך המאוהבת במקלחת ערומה למחצה. תכנסי אלי לחדר אח"כ אם את רוצה ,אמר. ספור אמיתי. אחרי שאטגן שניצלים לצימר שלי, אמשיך עם מה אני חושבת כיום.
