הלשנה?

[רגליים קרות]

בעיקר אבל לא רק.

 

[2 אוניות בלילה]

כמו שנאמר האמת היא דבר מעניין

תגידי למורה את האמת שהתלמיד מפריע לריכוז של בנך ואם כל הכבוד לרצון של המורה לעזור לתלמיד חלש יותר זה לא נמצא בהגדרת התפקיד של הבן שלך. שהמורה ימצא דרך אחרת לעזור לתלמיד השני. אבל בשום פנים ואופן לא תרשי שזה יהיה על חשבון בנך. ואם זאת לא סיבה מספיק טובה עבור המורה, אני בטוחה שמנהלת ביה"ס תוכל להסביר לו את חומרת המעשה.

 

[רחוב האגס 1]

נשמע שזה רק הסימפטום

אבל זה הסימפטום עם הנזקים הכי מטרידים

 

[shellyland]

../images/Emo10.gif

סליחה שאני לא אמפטית לרגלים קרות, אבל אצלי בראש נמצא כל הזמן הילד ה"מופרע" ומה זה יעשה לו. אני מרשה לעצמי להניח שהוא מתמודד עם קשיים הרבה יותר גדולים מאשר קהשיים שיש לבן של רגלים מזה שמעתיקים ממנו.

 

[תרנגולת ערומה]

למה המורה בכלל מחליט איפה יושבים?

לא חושבת שאת צריכה להלשין, אני חושבת שילדים בכיתה ז' יכולים לבחור לבד עם מי לשבת ואם הילד שלך לא רוצה לשבת עם ילד מפריע זאת זכותו וזו סיבה מספיק טובה. ואם זו לא סיבה מספיק טובה בעיני המורה, תעשי מאמץ ותצעקי עליו קצת. האחיינית שלי בכיתה א' ובחרה בתחילת השנה ליד מי לשבת. מה זה השטויות האלה?

 

[רגליים קרות]

זה נכון אולי בכיתה א'.

בכיתות גבוהות יותר המורה מחליט איזה סידור ישיבה יקנה לו הכי הרבה שקט תעשייתי.

 

[תרנגולת ערומה]

לא זוכרת כזה דבר מההיסטוריה הפרטית שלי.

אז תדאגי שהסידור הזה לא יקנה לו שקט תעשייתי.

 

[ixmix]

וגם איזה סידור עוזר לילדים.

לעיתים נוצר מצב שבו החלשים, המפריעים, המציקנים יושבים בצידי הכיתה ומאחורה - החזקים, החנונים, הילדים הטובים יושבים באמצע. זה יוצר פילוג חברתי, זה יוצר פגיעה בחלשים שלא יכולים ללמוד מהמקום שהם בחרו וזה יותר פגיעה בחזקים בהורדת רמת הכיתה, העלאת האלימות, הגברת ההצקות והשארת הדיון חד מימדי. לעיתים ישיבה מפוזרת בכיתה יכולה לפתור חלק מהבעיות, ויותר מזה - לסייע לחזקים כאשר הם עצמם יוצרים שיח מלמד עם מישהו שהו פחות חזק מהם לימודית (ואפילו יכול לקדם אותם חברתית). כמובן שזה גם תלוי בקיומו של דיאלוג מתמשך עם מחנך הכיתה וגמישות מצידו, במקרה הזה נראה שמדובר במונולוג של המחנך עם עצמו. זה רע מאד. עדיין, ההנחה שהוא מבקש שקט תעשייתי בלבד מעידה על חוסר הבנה של דינמיקה של כיתה, או של חינוך בכיתה הטרוגנית בכלל.

 

[כל שנה בדצמבר]

אני הייתי מתקשרת למורה - טובת הילד שלי

עומדת לפני הדילמה האם זו הלשנה או לא. והבת שלי אמנם רק בכיתה ד' אבל אם היא לא מסוגלת להתרכז בכיתה או בזמן מבחן בגלל מי שיושב לידה (כי ככה המורה החליטה, לא מבחירה של הבת שלי)אני הייתי אומרת למורה.

 

[De-Panther]

אל תספרי... הבן יצא המלשין בכלמקרה לא משנה...

מאיפה זה מגיע ומלשין זה לא רק בעיות עם הילד שעליו הוא הלשין - הלשין זה אומר הצקות מילדים אחרים שיתן לו להעתיק הבנאדם נתפס - בעיה שלו והנה לילד יש תרוץ לתת למורה והוא לא יוצא מלשן - הרי הבנאדם נתפס הבנאדם לא נתפס - שיבושם לו... הבן שלך יודע שהוא למד ולא צריך להיות אכפת לו אפשרות נוספת - לרדת ברמה של הלימודים בכוונה אחר כך הוא פשוט יכול להגיד שקשה לו להתרכז כשהבנאדם הזה לידו...

 

[רחוב האגס 1]

../images/Emo45.gif

 

[רגליים קרות]

ולחלק ב' של השאלה:

האם אני צריכה לנסות ולשכנע אותו שמה אכפת לו שההוא מעתיק ממנו? אני יכולה להבין אותו שזה מעצבן, למרות שכביכול זה לא צריך אמור להפריע לו (בהנחה שבשעת המבחן הוא לא מבזבז אנרגיה על הסתרת התשובות). אני בעצמי לא סגורה על דעתי, לכן קשה לי להחליט באיזה קו ללכת איתו.

 

[צימעס]

את לא צריכה לשכנע אותו. זכותו להרגיש ככה

אני חשובת שכדאי לברר איתו בשאלות (מציקות) למה זה מעצבן אותו. יכול להיות שמי שמכניס את הלחץ הוא המורה עם "אני מעניש גם את המעתיק וגם את זה שנותן להעתיק". את יודעת לנהל דיאלוג עם שאלות פתוחות קצרות בלבד? משהו כמו - ר"ק: תגיד, חשבתי על מה שסיפרת לי, ולא הבנתי משהו: למה מעצבן אותך שהוא מעתיק ממך? יט"י: כי אני לא רוצה! ר"ק: למה? יט"י: כי... כי... ככה, שלא יעתיק ממני! אני שונא אותו! ר"ק: אז מה מעצבן אותך? יט"י: שהמורה המפגר הזה תקע לידי את קובי. ר"ק: למה? מה הבעיה בזה? .... מפתיע אילו נושיאם חדשים עולים בדיאלוג כזה. אולי תגיעו בכלל לזה שמשהו אחר לגמרי מפריע לו, וההעתקה היא רק משהו שאפשר להאחז בו (לא יפה להגיד שאני לא רוצה לשבת לידו כי ---, אבל זה לגיטימי להגיד לאמא שאני לא רוצה לשבת לידו כי הוא מעתיק ממני). במקרה כזה, הרווחת שני דברים: אחד - התקרבת לשורש, שני - עזרת לילד לראות את ההעתקה בפרופורציה. זה נשמע מלאכותי לאללה, אבל ניסיתי, וזה עובד. קראתי על זה אצל פייבר ומייזליש, אבל ראיתי את זה ברמה (מעצבנת) של אמנות בסדנה של "תות" (אלה של משפחה חורגת, יש לי גם ביקורת עליהם, אבל את הכלי הזה קיבלתי). אם תנסי את זה, תספרי מה העלת בחכתך?

 

[רגליים קרות]

שאלתי אותו כבר מה אכפת לו

והוא אמר שמעצבן אותו ששניהם יקבלו אותו ציון, בזמן שאחד ישב ולמד והשני שיחק כדורגל. מעין צדקנות שכזאת. (ותודה על התשובה המושקעת)

 

[shellyland]

הוא צודק. זה באמת לא הוגן.

ניסית לדבר איתו קצת על אמפטיה ועל לא להשוות את עצמו לאחרים?

 

[רגליים קרות]

על לא להשוות דיברתי, על אמפטיה לא.

הסברתי לו שהציונים שהוא מקבל הם אבסולוטים, ולא יחסיים לשאר הציונים בכיתה. כלומר, אם השני יקבל ציון טוב, זה לא יפחית מהציון שלו. על אמפטיה לא דיברתי איתו, כי גם לי קשה להיות אמפטית לילד ההוא (אגב, מעולם לא ראיתי אותו). באופן כללי אני נוטה להסברים רציונלים ולא רגשיים.

 

[shellyland]

למה קשה לך להיות אמפטית כלפי הילד האחר?

 

[רגליים קרות]

כי הוא גורם תחושות לא טובות לבן שלי.

 

[shellyland]

ואת לא יכולה לנסות לנטרל את זה לשנייה

ולחשוב עליו?

 

[רגליים קרות]

כנראה שלא. בשביל זה יש לו אמא.