הלשנה?

shellyland

New member
אמרתי להמשיך להעתיק?

אמרתי לנסות לפתור את זה מולו. איזו טובה? הוא עשוי ללמוד לפתור בעיות בדרכי נועם והוא עשוי לא להרגיש דחוי. אם אמא שלו היתה דואגת, בטח לא היה מגיע למצב הזה.
 

De-Panther

New member
לא אהבתי את הגישה... רוב הסיכויים שאם הילד...

הוא מופרע וכזה מפריען - ההורים שלו לא נותנים לו יחס כמו שצריך(זה לא עניין של אם הם לא יכולים או סתם לא אחראים) ואיזו טובתו? פחות נכשל לבוא איתו הבייתה... יותר אפשרויות להגיע לכיתה נורמלית ולא עם מופרעים נוספים - בה בכלל לא יהיה לו סיכוי להגיע למשהו - כי שם הוא יצתרך להראות כמה הוא גבר ולא אכפת לו מלימודים פחות מורה על הראש
 
גם לדעתי.

אני מקווה שהסיפור במקרה של הבן שלי לא מגיע לרמות הנוראיות שתיארת, ושזה מסתכם בהעתקה במבחן. אני באמת צריכה לנבור יותר בפרטים שמעבר.
 
המחנך אשם שכפה עליך את הישיבה לידו

יש רק דרך אחת והיא להאכיל את המורים מרורים על ההחלטה לא לחשוב על תלמידים ותלמידות שקטים ולא להתחשב בהם. גם לידי שמו את המפרע הכיתתי, אבל אחרי הפעולות שאני נקטתי נזהרו לפעם הבאה והבינו שאת המרורים המורים יאכלו ולא אני. צריך לחשוב איך להאכיל את המורה מרורים על ההחלטה חסרת ההתחשבות. אני לא יודעת על תקיפות מיניות כי זה באמת יותר קשה ממה שאני עברתי. אצלי שמו מופרע רגיל ולא תוקף מיני. נורא מה שעברת. מזל שהוא לא תקף אותך אחרי הלימודים.
 

resputin

New member
שלי דארלינג, כנראה עברו כמה שנים טובות

מהחטיבה-תיכון כך שאת קצת חלודה בדינמיקת התלמידים טובים-תלמידים מופרעים. אומנם אנחנו לא מכירים את הנפשות הפועלות, אבל רוב הסיכויים שאם הבן של רגליים (שלא נדבר על רגליים עצמה) איתו, לא רק שהוא יהפוך לבדיחה מהלכת (ב-99.8% מהמקרים), אלא אפילו לשק חבטות. אם כבר משהו זה שהבן של רגליים, או רגליים עצמה, ידברו עם המורה באופן פרטי ויבקשו להחליף מקומות כי הוא מפריע לבן של רגליים ללמוד - ועם כל הכבוד לנסות לעזור לתלמיד חלש יותר, זה לא אומר לפגוע בתלמיד חזק. יתרה מכך, עצם העובדה שהוא תלמיד חלש יותר, לאו דווקא אומר שיש כאן צורך באמפטיה. יכול להיות שהסיבה היא לחלוטין באשמתו (כי כמה מאיתנו התעניינו בהכרח ב..נניח, היסטוריה, בכיתה ז'? או ערבית? כדורגל הרבה יותר עניין - ואני לא סובל כדורגל). שימצא מישהו אחר להעתיק ממנו, זה דבר די רווח בכל החטיבה-תיכון.
 
הלשנה?

הבן שלי בכיתה ז', ילד טוב ירושלים וגם תלמיד מצטיין. המורה החליט להושיב לידו את ה"ילד הרע" של הכיתה, כנראה חשב שהוא ישפיע עליו באופן חיובי. הבעיה היא במבחנים, כשהשכן מעתיק מהבן שלי, וזה מאד מציק לו (שזו אגב סוגיה נפרדת, מה אכפת לו, אבל לא זה הנושא העיקרי). כדי למנוע את ההעתקות, הבן שלי עושה מיני התחמקויות, שבעיקר מפריעות לו להתרכז במבחן. הבן פנה למורה בבקשה לעבור מקום, אך זה טרם קרה, והמורה אמר שהוא צריך לשמוע סיבה ממש טובה כדי להחליף. כמובן שבעיני כל הסיפור לא מוצא חן, ואני רוצה להתקשר לדבר עם המורה. השאלה היא האם אני יכולה לספר לו את האמת, האם זה נחשב הלשנה? האם גם להורים אסור להלשין על ילדים אחרים שפוגעים בילדם?
 

shellyland

New member
ראסי דרלינג

לא עברו כל כך הרבה שנים מאז שלימדתי בחטיבה ובתיכון, ואני יודעת שישנן כל מיני דרכים לפתור בעיות. אני תמיד דגלתי בדרך הכי שקופה ושהכי נותנת קרדיט לכל המעורבים שיקחו אחריות על מעשיהם.
 
הייתי בכיתה ו' ומקום 1 בכיתה בלימודים

המורה שמה לידי את הילד שכל בית הספר פחד ממנו. הייתי בכיתה ו'. היא אמרה שאני מקום 1 בכיתה ומקבלת את התלמיד עם הציונים הכי נמוכים, שהיה גם התלמיד שעשה צרות למנהלת. בכיתי יום שלם והעלבתי אותו, אבל הוא הביט עלי ושתק. הוא נעלב ואני חשבתי רק על עצמי. הרגשתי שהמורה בגדה בי. ה"מופרע" ששמו לידי היה ילד רגיל ששנא מורים, אהב כדורגל ולא רצה ללמוד. לא ה"מופרע" שהיא קבלה, התוקף המיני והפושע. כשבאתי הביתה אמא שלי שאלה אותי מי הילד ואיך לא חשבתי של"ילד הרע" יש רגשות. למחרת התנצלתי לפני "הילד הרע". אמרתי לו שרציתי לשבת ליד חברה שלי, אבל לא היה לי שום דבר נגדו. ביקשתי שנהיה חברים ואמרתי שהבכי לא היה בגללו. רציתי לשבת עם החברה הטובה שלי. בגלל שהייתי התלמידה הכי טובה ידעתי שאם אני מפסיקה להשתתף המורה תרגיש. התחלתי לדבר עם ה"ילד הרע" בשיעורים וגם עם כל אלה מסביבי. כל הסביבה שלי דיברה בשיעורים ולא הקשיבה. בהפסקות אמרתי שהשיעורים משעממים אותי ונמאסו עלי ובגלל זה אני לא משתתפת. עוד תלמידים הפסיקו להשתתף, כי בכיתות האלה כשה"מקובלים" עושים משהו כל הכיתה מחקה אותם. אמרתי לכולם ש"הילד הרע" הוא אחלה ואנחנו חברים. (בסוף באמת היינו חברים טובים והוא היה באמת אחלה. הוא היה מלך השערים בשכונה ושנא מורים, אבל היה בסדר.) המורה לא נשברה כי יש משהו אצל המורים שצריך להושיב תלמיד "חרוץ" עם תלמיד "חלש" ואצלם זה עקרון. חשבתי על הקש שישבור את המורה והוא המבחנים. למדתי יותר קשה מכל הפעמים. נכנסתי לפרינציפ כי הרגשתי שלא מגיע לי יחס כזה כי אני תלמידה טובה. "ילדים רעים" יודעים להעתיק טוב, אבל אמרתי שאני פוחדת שיתפסו אותי והם הבטיחו שיזהרו ולא יסבכו אותי. נתתי להעתיק ל"ילד הרע" לידי. הוא הצליח להעביר פתקים עם התשובות לכל החברים שלו מהכדורגל, שהיו התלמידים החלשים בכיתה. אני התנהגתי כמו
שנותן להעתיק רק לו. לא סיפרנו שאני הסכמתי להעביר הכל לכל החברים שלו. חשבו שהוא דואג לחברים שלו ומעמדו עלה בין כל החברים. היתה לו אפשרות לתת קרוב ל100 לכל ילד שהוא רצה והיה חבר שלו. נתתי לו מרצון את האפשרות לאות ידידות. הוא לא עשה לי צרות והיה ידיד אמיתי. הוא היה מוכן לעשות כל מה שאבקש והיה נאמן לחברים שלו. כמה בחנים ה"ילד הרע" קיבל 100, ויחד איתו קיבלו 100 כל החברים שלו, כל קבוצת הכדורגל של השכונה.
בכיתה התחילה התמרמרות שהבחינות לא נכונות. המורה העבירה אותי ליד השולחן שלה, כדי שאכתוב את הבחינות כי מעתיקים ממני בלי שארגיש
, אבל בשיעורים המקצועיים לא העבירו אותי והמבחנים בכיתה היו בלי קשר לידיעות.
אני הייתי
, אבל הפסקתי לענות על שאלות בכיתה. בהפסקות אמרתי שהשיעורים משעממים אותי. המורה קיבלה "שקט תעשייתי" שהיא לא חלמה עליו ולא ידעה מה לעשות כי הכיתה הפסיקה לענות לה בשיעורים וכולנו דיברנו על דברים אחרים. אני הכרתי אחלה ילד, מלך השערים בשכונה, והבנתי שלימודים זה לא הכל בחיים. כשהמורה הבינה שהפסידה את כל הכיתה שלי ניסתה להעביר את ה"ילד הרע", אבל הפעם הוא לא ויתר כי היה לו נוח וכל החברים שלו סמכו עליו ועלי בבחינות. המורה צרחה עליו חצי שיעור שיעבור עד שהוא הסכים, אבל המורה לא יכלה לחזור ולהשתלט על הכיתה עד סוף השנה.
המורה למדה ש
יכולות להרוס כיתה יותר מכל ה"ילדים הרעים" וצריך לדבר לפני שמכריחים ילדים.
אנחנו למדנו שיעור לחיים שלימודים זה לא הכל ואיך לא לוותר כשלא מתנהגים אלינו כמו שצריך. אני למדתי ששחקני כדורגל ו"ילדים רעים" יכולים להיות אחלה. חברים נאמנים ואחלה בני אדם. השיעור הזה היה יותר חשוב לכולנו יותר מכל הלימודים בכיתה ו'. לא היו אצלנו פושעים ותוקפנים מבחינה מינית. המזל שלנו. נגד אנס או פושע לא יכולתי להתמודד. הייתי עוזבת את הכיתה ומחרימה את בית הספר עד שיעבירו אותי. לילד שלה יעצתי להתחיל לדבר עם הסביבה, להפסיק להשתתף, לתת ל"ילד הרע" להעתיק ולהראות כאילו הוא מדרדר אותו, אבל להראות כמו
.
 
שכחתי לומר שבחטיבה התלמידים מהכיתה היו הטובים

למדנו ללמוד ביחד ולהיות מאוחדים ביחד. היתה לנו בסוף "גאווה כיתתית" ותמיד עזרנו אחד לשני. הרגשנו שאנחנו ניצחנו כי המורה לא העבירה רק אותי. היא העבירה והפרידה בין הרבה חברים וכולם התמרדו. היא גיבשה אותנו נגדה בהתנהגות שלה כי מורים אף פעם לא נטפלים לתלמיד אחד. הם נטפלים לכל התלמידים ומפרידים בין חברים. כשמישהו מ"קבוצת הכדורגל" ביקש ממני עזרה לפני בחינה תמיד עזרתי. בסוף כל ה"תלמידים הטובים" עזרו לכולם כי לא היה אכפת לנו מהמורים ומהמבחנים שלהם. רצינו רק ציון טוב כדי לעבור לחטיבה ולא שינה לנו שכולם יקבלו ציון יותר טוב. לא היינו צריכים מבחנים כדי לדעת מי "התלמידים הטובים", מי ייצג אותנו בספורט ומי יארגן מסיבות. אני חושבת שהשנה הזאת גיבשה אותנו ולימדה אותנו על החיים יותר מכל הספרים והלימודים.
 

resputin

New member
רק שזה גיל שלא ממש דוגלים בלקיחת אחריות בו.

סתם לא רוצה שעניין הילד של רגליים והילד הבעייתי יסלים, זה לרוב מה שקורה עם נערים שמקוטלגים כ"בעייתיים". וגם אני ישבתי בפינה בסוף, לא שזה מנע קשקשת. עד שבשלב מסויים פשוט ויתרו ונתנו לנו לצייר בשקט במקום לכתוב מה שהן מקריאות, אם אנחנו מצליחים במבחנים ככה ולא מטריפים אותה בתוך כדי, שירווח לנו.
 

shellyland

New member
זאת בכללא בעייה.

נשים מתות על כאלה. אתמול אמרה לי חברה שאם גברים היו מבינים כמה זה סקסי להיות פמיניסט, כבר מזמן היתה מרחשת מהפכה בעולם.
 

De-Panther

New member
אני בכלל לא רואה אותי כפמיניסט... מה גם שיש..

הרבה דברים שמרחיקים אותי מדברים שקשורים לפמיניזם כמו למשל נשים שמנצלות חוקים שבאו להגן על נשים חלשות - למרות שהן לא במצב של אותן נשים או מה שנקרא הפליה מתקנת - וזה נכון מבחינתי לכל מגזר מופלה כלשהו... כמו שאמרתי... הבעיה שלי היא שאני ילד טוב ולא עושה בעיות ועם הזמן נעשה יותר ויותר חנון וזה לא קשור לפמיניזם או כל דבר אחר - ודווקא רוב הבדיחות שלי הן שובניסטיות
למרות שבינינו - ברור שהמין הנשי הוא החזק - זה לא בעיה כשהמין הגברי חושב דרך המכנסיים
 

shellyland

New member
הוא ניסה לדבר עם הילד עצמו?

לדעתי חינוך טוב יותר לבן יהיה שינסה לפתור את הבעיות שלו עם הילד בעצמו, וכן שיגש אליו ממקום של חמלה ואהדה ולא ממקום של טינה. בסך הכל, אם ילד אחר רוצה להעתיק ממנו, זה אומר כמה דברים גם עליו וגם על הילד האחר.
 
כנראה שכחת כבר מה קורה בכיתה ז'.

יש את המופרעים של הכיתה, שאוי ואבוי למי שינסה להתעסק איתם. ובטח ובטח לא הבן העלה הנידף שלי. בעקרון את צודקת, אבל זה לא מעשי.
 
למעלה