זה כאילו אמור לנחם?
מזכיר לי את דבריה של נעמי שמר, על אדם שהתגעגע מאוד לאהובתו ובא לפסיכיאטר לשפוך את לבו.. והפסיכיאטר, עמוס עוז, אומר לו "אל תדאג, היא לא לבד במיטה. כבר יש מי שמנחם אותה". או כמו חולה סופני שמתלונן לרופא שלו על כאבים, והנ"ל אומר לו שלא ידאג, כי במילא הוא ימות עוד כמה ימים.
באמת תודה רבה.. אם היו 60 ימי גשם מתוך 365 סה"כ, ניחא.. למרות שזה באמת מעט. אבל בפועל יש הרבה פחות. כמה ימי גשם היו בפברואר? 2-3? כמה היו בינואר? 5-6? כמה בדצמבר ובנובמבר? 25 בכל אחד מהם וככה הגענו ל-60? אני בספק אם אפילו מחצית מהימים שציינת היו גשומים. הממוצע לחוד והמציאות לחוד.
נכון שאנחנו נמצאים באזור מאוד "בעייתי" מבחינת פעילות מזג אוויר רציפה, אבל לא תמיד המצב היה כל כך גרוע.. היו חורפים שבהם מערכת רדפה מערכת שרדפה מערכת. היה קר, אנשים התהלכו עם מעילים.. הייתה אווירה כללית של חורף. את הימים הקרים בחורף הזה אפשר לספור על יד אחת, אותם יום-יומיים בדקדה הראשונה של ינואר כשהטמפ' בהרים באמצע היום היו בסביבות 0-5. זכור לי חורף אחד לפני כמה שנים ששאול נשיץ דיווח שאצלו באלרום היו 6 ימי שלג בחודש פברואר בלבד. לא 92, לא 03, סתם שנה רגילה וסטנדרטית. מה יש השנה? אנשים מתהלכים עם חולצות קצרות בתקופה שאמורה להיות "שיא החורף". אין כמעט ימים סגריריים והשמש נעלמת רק בלילה. היו חורפים שבהם במשך שבועות שלמים לא ראינו את השמש בכלל. העננים ישבו מעלינו ולא זזו.
אז כן, ההרגשה, לחובב חורף כמוני, היא גרועה.. וזה שאנחנו נמצאים במזרח התיכון (מה שנכון - נכון) לא ממש מנחם, ודאי כאשר ידענו כבר חורפים הרבה יותר טובים.
