באמת לא מוערכים
S T R A W B S האובססיה הפרטית שלי. לא מוערכת, וזו הסיבה שאני כל כך מעריך אותם; לא מוערכת, וזו הסיבה שכל כך מעטים המכירים אותה במקומותינו; לא מוערכת, וזו הסיבה שכל מי שנשלח על-ידי להאזין ללהקה הזו, חוזר המום, ושואל: "איך יכול להיות שהלהקה הזו לא מוכרת, לפחות כמו קרימזון, אי.אל.פי או יס??? להקה שקיימת (עם הפסקות קלות) משנת 1967 ועד עצם היום הזה. להקה שהקליטה קרוב ל 40 אלבומים להקה שאפילו הצליחה מסחרית ב 1972-1974 להקה שניגן בה ריק וויקמן להקה שיצרה מוסיקה ייחודית שאף אחד לא מתקרב לאיכויותיה להקה שהגיוון בייצירתה מאפיין מעט מאד להקות (אם בכלל): מבלו-גראס, דרך פולק בריטי, בארוק, דרך רוק סמפוני - והכל בעיבודים מוקפדים, הרמוניות קוליות וכליות מרשימות, נגינה מקצועית ואיכותית של כל חברי הלהקה, ליריקה שנמנעת מהריקנות המאפיינת את הליריקה הפרוגרסיבית ונוגעת בכל נושא אפשרי עם המון רגישות חברתית ואישית של דייב קאזינס, המנהיג הבלתי מעורער. אני מוכן לשים את ראשי על כך שכאשר תקשיבו להם בפעם הראשונה, לא תוכלו לעזוב יותר: יש כל כך הרבה אלבומים מומלצים, כך שאסת'ק באחד מכל עידן: עידן הפולק - "Just a Colection of antique and curious", הופעה חייה מ 1970 עם ריק וויקמן על האורגן והפסנתר. עידן הבארוק - Grave new world עם המלוטרון המאיים להפציץ את נשמתנו בשירים Benedictus, New World עידן הפרוג = Hero&Heroine - ההצלחה הגדולה שלהם בחוף המערבי של האוקיאנוס האטלאנטי עם הרכב חדש לגמרי בו בלט הקלידן של Renaissance לשעבר, "John Hawken ואפילו העידן המודרני עם ייצירה חביבה מאד שיצאה ב 2002 ונקראת Baroque&Roll ובו מבצעים החברים בליווי של שלוש גיטארות בלבד, את הקלאסיקות שלהם. ועוד בלתי מוערכת אחת, שכבר נזכרה כאן: Ssuperqramp אלא שכאן, לדעתי, חטאו ללהקה ולמעריציה. ארבעת האלבומים שלה: Crime of the century, Crisis, what crisis?, even in the quitest moments, breakfast in america, כול7 זכו להצלחה כבירה כשיצאו. אני זוכר זאת היט,, מכיוון שאני הייתי בין אלה שבקניית האלבומים, תרמתי להצלחה.. אלא שאת האלבום הראשון של הלהקה, משנת 19790, שעונה לשם Supertramp לא הכרתי אז ולמעשה אף אחד לא ידע על קיומו. רק לפני שנתיים, השגתי אותו, ואני מצהיר כאן שמדובר באחד מפנינות ה Early british prog שנוצרו אי-פעם. אלבום עם צליל עדין, תמים, אבל עם זאת מלא בכשרון של דייויס ופרגוסון, המנהיגים. זה אלבום לא מוערך, ויש לרוץ ולהשיגו מהר!! יקי