הזמן הוא האוייב הכי גדול שלנו
איתו אנחנו צריכות להתמודד, איתו ועם שליחיו - הדקות השעות והימים. אנחנו מחכות ליום שיגיע המחזור כדי להתחיל סבב חדש של טיפולים. מחכות ליום במחזור שניתן יהיה להתחיל בו טיפול, מחכות לביוץ סופרות בנשימה עצורה את הזמן - עד לבדיקת הדם. ואת הזמן שחולף מהדקירה - ועד לתשובה. אז אני נלחמת עכשיו עם האוייב שלי, אני אמורה לעשות בדיקת דם רק ביום ראשון - אחרי שהייתי היום אצל הרופא שלי ובדיקת שתן שעשיתי יצאה שלילית
ולמרות שניסה לעודד אותי ולומר שזה לא סופי - אני סקפטית. המדד היחיד לזמן שעובר הם כאבי בטן חזקים שיש לי - המבשרים על בואו של המחזור הבא. אז אני עדיין מקווה בפינה קטנה בלב - אבל יודעת שהסיכוי נמוך. תודה לכל מחזיקות האצבעות ואולי עוד יהיה משהו טוב לעדכן - ואם לא... חודש הבא