הי

[דלית - delete]

ועל כך עניתי

כיוון שקוד הלבוש הפך למוסכמה חברתית, אנשים לא משילים את הלבוש הנ"ל גם בשיא החום. מדוע לבוש הפך למוסכמה? דורות של חיים באקלים שחייב כסות, הפכו את הכסות לנורמה, ואת העירום ללא נורמאלי. מרגע שזה השתרש, ניתן היה להצדיק לאחור עד "לימים הראשונים של האנושות". מה היה קודם? התוצא או הגורם? זו שאלה פילוסופית. אם מקבלים יקום בו הזמן אינו לינארי, התוצא יכול לעיתים להתרחש לפני סיבתו שלו עצמו. כדי להמחיש את הנושא מומלץ לקרוא ספרי הפילוסוף הגדול שליט"א זצ"ל דגלאס אדאמס מן הממלכה המאוחדת הקרויה בפי גויים בריטניה. בייחוד את סיפור משכנו החדש של המדריך.

 

[ש ו מ ר ו ן]

אבל גם במקומות

שהאקלים אינו מחייב כסות פריטי לבוש מסויימים הפכו למוסכמה. יתר על כן - ישנם אברי גוף אשר יכוסו בכל מצב,וכמעט בכל חברה (גם חברות פרימיטיביות) כמו אברי המין , לעומת אברים שהצורך בכיסויים משתנה מחברה לחברה ומתקופה לתקופה (היו ימים בהם לא היה מקובל ללכת ברחוב ללא כובע על הראש). האם ניתן לתלות זאת במזג האוויר? אני מסופק.

 

[דלית - delete]

אילו מקומות?

באילו מקומות שהאקלים לא מחייב, ושלא הושפעו ממוסכמות במקומות בהם האקלים מחייב, הפכה הכסות לקוד מחייב? באשר לכיסוי איברי המין - א. מדובר רק על איזור החלציים, הן לגברים והן לנשים. ב. זהו אינו כיסוי הרמטי.

 

[הלל בלי יוד]

ואפעלפיכן

מדובר בכיסוי. גם אם אינו הרמטי. ישנו קוד אוניברסלי של בושה מחשיפת אזור החלציים; וע"ע בבראשית פרק ב', ויש להאריך. שמחתי שגם אתה נמנה מחסידיו של האדמו"ר מאדאמס. יברכך השם וישמרך. אגב, אני חושב שאין הרבה קשר בין הבושה הקשורה בחשיפת אזור החלציים, לתחושה האנושית הבסיסית של מוסר - ואני טוען שקיימת כזו, ללא ספק. העליתי כבר את הנושא שתועלתנות גרידא אינה יכולה להסביר מדוע היחיד לא יבצע מעשי "פשע משתלם" (כפי שאגב מצוי לרוב בקרב חיילים בצה"ל, כאשר גניבה מכובסת ל"השלמת ציוד").

 

[דלית - delete]

האמנם מדובר בבושה?

אין לי מושג מה חושבים אנשים אחרים. בוודאי לא בני תרבות אחרת (למשל תרבות הפיגמים). האם הבושה היא המניע העיקרי לכסות? אין לי מושג. אני חושד שלא, אבל אין לי מקור להסתמך עליו. מניין לך הבטחון שזהו המקרה? (מלבד התנ"ך. האם ברשותך מחקר אנתרופולוגי או אחר?) ועדיין לא הבנתי מדוע אתה מעלה מחדש את נושא המוסר הפרגמטי/תועלתנות גרידא. לא נראה לי כי יש מישהו כאן הסומך ידו על כך כמקיים "מוסר".

 

[אמנונ ימוס י]

ההבדל זה היכולת לפתור משואה ריבועית

קודם כל אין הבדל בינינו לבין בעלי-חיים, כי גם אנחנו בעלי-חיים. ההבדל בינינו לבין בעלי-חיים אחרים הוא כמותי וסטטיסטי. לא ניתן להצביע על מדרגה נתונה שמפרידה בין היכולת השכלית של בני-אדם לבין בעלי-חיים אחרים. היכולת השכלית השונה מתבטאת ביכולות רבות שיש לאדם ואין לבעלי-חיים אחרים, כמו היכולת לפתור משוואה ריבועית ואולי גם יכולת הפשטה, בדומה ליכולות שונות של בני-אדם בעלי רמת אינטליגנציה שונה. ההבדלים הם גם מבוססים על סטטיסטיקה. בממוצע, בני אדם חכמים יותר מבעלי-חיים אחרים, אך ניתן למצוא בני אדם בעלי רמה שכלית נמוכה מקופים מסויימים למשל. יכולת הפשטה זה אולי הבדל, אבל לא ההבדל. בכל מקרה, זה די קשה לדעת האם יש או אין יכולת הפשטה לבעלי-חיים אחרים. ה

 

[פיראט*]

כל חברה

קובעת את גבולות המוסר שלה, אך לא לכל גבול כזה יש כלי שבאמצעותו ניתן לאכוף אותו. מה גם שהחברה שלנו היא חברה לא הומוגנית ומורכבת מ"חברות" שונות שכל אחת קובעת את הגבולות שלה. אז נכון שאפשר לנסות להשפיע בשם החברה כולה, וברור שיש לזה גם השפעה בהזזת מרכז הכובד הכללי לכיוון הרצוי לנו, אך כמות התזוזה תלוי בעוצמת התגובה (מי מגיב, את מי הוא מיייצג, כמה הוא משמעותי לאותה חברה שאת גבולותיה הוא שואף לקבוע ועוד). ולעניין ההצע והביקוש - ביקוש אינו הופך שום דבר ללגיטימי או מותר, אבל תמיד יגרום לכך שיהיה הצע שימלא אותו. התגובה הציבורית כאמור יכולה למתן את הביקוש ואיתו את ההצע אך אין אלה קשורים בלגיטימיות שלהם. וכאשר התגובה אוהדת כמו שהיתה בידיעות (וגם במעריב, אגב) - הדבר הופך כמעט ללגיטימי. ומזיז הרבה יותר את מרכז הכובד לכיוון מתן לגיטימיות לתופעה. ברוח זו, למרות שמה שנאמר כאן יסיט את דעת ה"חברה" רק במעט לכיוון שאותו אנחנו מייצגים, חשוב שהדברים ישמעו ואולי משהו מהם יגיע גם לאותם שאליהם הגיעו עד עכשיו רק הדעות שהותוו למעשה על ידי האחראים לקיומם של אותם אירועים.

 

[הלל בלי יוד]

../images/Emo45.gif

המוסר הפרגמטי (מיסודו של כ"ק אדמו"ר תומס הובס זצ"ל) (טוב, נו, האמת שהוא לא שייך דווקא אליו) אינו מוסר בעיני כלל וכלל. הוא מקסימום אינטרסנטיות מתוחכמת. לפי המוסר הזה, אם, נניח, אוכל לעשות "מכה" (כמו אתי אלון) ולברוח בלי להשאיר עקבות, ולבלות את כל ימיי בנעימים ובטוב לבב - זה מה שעליי לעשות. אם העונג של לאנוס ייתן לי פיצוי הולם על תגובת החברה לאחר מכן - זה מה שעליי לעשות. אם מישהו מאוד מאוד מפריע לי, ואפשר לסבב את זה שהוא "ייעלם" תמורת סכום הוגן - גם את זה עליי לעשות. אם עובר בבטן מפריע לחיי התקינים - אין בעיה: פשוט אכריז עליו כעל לא-חי, ואוכל להורגו בלב שקט*. ------ *במוסר ערכי אמיתי, לעומת זאת, ייתכן שיוחלט כי אכן חייו של עובר שווים פחות מחייו של בן אנוש שכבר יצא לאוויר העולם, וייתכן שלא; אך המוסר הפרגמטיסטי כלל לא נכנס לסוגיה.

 

[דלית - delete]

מדוע הזכרת את המוסר הפרגמטי?

 

[הלל בלי יוד]

../images/Emo45.gif על התוכן

על ה"לכשעצמו". שיבולת??

 

[שבולת ירוקת העין]

שאני אצטט לך

את קובלנותיו של טל על מתַקנים למיניהם? וחוץ מזה יש לי עכשיו קשר רשמי עם מכונה ארורה... אז אני פטורה מהצטדקויות

 

[הלל בלי יוד]

נו, מה את חושבת

אני בעצמי (עייני אחורה בפורום) מסיעת אחל"ה בע"מ. כשאני "מתקן" זה נעשה תמיד בקריצה. או לעידן, שזה בחיוך שטני.

 

[ש ו מ ר ו ן]

אחל"ה?

 

[הלל בלי יוד]

האקדמיה החלופית ללשון העברית

 

[ש ו מ ר ו ן]

../images/Emo6.gif

 

[שבולת ירוקת העין]

מיסודה של גנגי

 

[הלל בלי יוד]

הוצאת לי את הפילים מהמה.

 

[שבולת ירוקת העין]

וואלה

עכשיו גיליתי שתיקנת את החיצא-גירא שבחתימתך. רציתי להסב את תשומת לבך אבל לא רציתי להיות קטנונית... אבל גם על תועלת אישית חשבתי: תכננתי לשמור את זה להזדמנות ראשונה של משחק מילים עם שמו של האיש שטבע את המשפט ומה עם השפם? לא היה להם שם בבבל משהו כזה? דקנא לא מספק

 

[הלל בלי יוד]

שפם

בארמית הוא שפם (עי' תרגום אונקלוס ל-ויקרא יג, מה). אבל אני דווקא התכוונתי לזקן, וד"ל.

 

[שושן פרא]

יש עוד חלופה (אלטרנטיבה) ../images/Emo141.gif

מהאמירה "אני לא רוצה שתהיה תופעה פלונית" לא חייבים להגיע לאמירה "אני רוצה שהממשלה תפקח על תופעה פלונית". אפשר גם להגיע לאמירה "אני מוחה כנגד תופעה פלונית, ומקווה לשכנע גם אחרים להתנגד לה". אגב, בזמנו גליה אלבין ניסתה להתחיל עם גירסה עברית של המגזין "פנטהאוז", והמיזם נכשל. אז אולי יש סיבה לאופטימיות לגבי טעם הקהל הישראלי?