הי לכולם וסתם שאלה שעלתה בראשי...

[איל הדור]

לפני פורום אורט היו עוד שני פורומים

אאל"ט הפורום העברי הראשון אי-פעם לחרשים היה הפורום ב"דיבורים" בהנהלתה של שרה מניו-יורק. זה היה ב-1999 או אפילו לפני כן, אני כבר לא זוכר. מכיוון שהפורום ב"דיבורים" לא היה נוח לכתיבה ולקריאה, הוחלט לעבור למערכת הפורומים IOL (ז"ל). את הפורום הזה ניהל כמדומני דני מיכאלי. ואז בדצמבר 1999 IOL החליטו להשיק מערכת פורומים חדשה ("קהילות"), שגרמה להרבה מאוד בעיות והבריחה את כל המשתמשים מ-IOL. אז הוחלט לפתוח את הפורום באורט. וכל השאר כבר היסטוריה... (אלליי, כמה הזדקנתי)

 

[צלף]

כן אני זוכר ../images/Emo13.gif

הפורום דיבורים היה פורום השמצות חופשי חופשי של חרשים - כל הציזבטים היו מספרים שם

הפורום ב- IOL היה פורום רציני למרות כל מחלות הילדות, אבל הוא נמחק מהרשת - דני שומר על עותק - האם כדאי לשמור

- האם יש מי שירצה לקרוא בעתיד

 

[נופו המטורפת]

לא נורא החלק של להזמין אותן מראש

לא כזה נורא...

 

[M r s S m i t h]

אהמ זה דווקא קשה..

עד עכשיו לא מצליחה למצוא קלדנית לשעות מסוימות..כי קשה לי לסמוך על קלדניות חדשות. היו כמה בעבר שהיו מאחרות או מבריזות בדקה תשעים. לכן יש לי מספר נורא מצומצם של קלדניות טובות ואמינות מאד. היו פעמים שקיבלתי כמה פניות באימיילים של כמה קלדניות. אך לא הרגשתי שהן מתאימות, בעיקר בגלל שהן לא לומדות באוני' שלי. זה יותר קל לקחת מישי מאוני' שיותר קרובה.

 

[נופו המטורפת]

צודקת זה עיניןי של מזל

לפעמים נופלים על האנשים הלא נכונים צריך לחפש עד שמוצאים קלדנית אמינה!

 

[ailag]

משהו שאני לא מבינה זה

למה אין דחיפה (או לפחות לא כזו ששומעים עליה..) להכניס שס"י לתוכנית הלימודים, לפחות ביסודי. למי שלא יודע, יש שפת סימנים שילדים שומעים ביסודי משתמשים בה, והיא הצליחה אפילו להיות אחידה בכל הארץ (למיטב ידיעתי) (ולא רק בימי האינטרנט), מה שמראה על הפופולריות שלה. היא כוללת אותיות ורווח וילדים משתמשים בה הרבה ונהנים ממנה. למה לא לפתח את הסקרנות הזאת לשיעור שס"י בכיתה? זה בטוח מפתח איזה שהוא סוג של קואורדינציה, זו הפעלה נחמדה יותר משיעורי חברה (לפחות השיעורים שעברתי במכון לקידום החרש כללו הפעלות) וזה מקטין את הפער בין חרשים לשומעים. ככה יהיה אפשר תוך כמה שנים לעשות שרוב בתי הספר בארץ יהיו מעורבים והדילמה תהיה קטנה בהרבה.

 

[נופו המטורפת]

נכון זה יהיה

ממש נחמד אם בבית ספר שבו לומד חירש אחד או עשר חירשים יתקיים פעם בשבוע- שבועיים שיעור שמלמד את השומעים שפת סימנים! זה יצור הזדהות עם הילד וזה פשוט כיף ללמוד שפת סימנים...

 

[ailag]

בלי קשר אפילו לחרשים

גם בבתי ספר שבהם יש 100.00% שומעים צריך קורס שס"י. אם שומע נתקל בחרש רק בגיל 21, לא כדאי שבכל זאת הם יוכלו לתקשר? הרי הם שניהם דוברי עברית - למה שלא יבינו זה את זה? בעולם של השומעים אין מודעות גבוהה לחרשים ורוב הסיכויים שלא תהיה. יש עוד בעיות בעולם מלבד תקשור עם אנשים חרשים, אני (במבט ריאלי) לא צופה את כולם באים ומתמקדים בהזדהות עם הילד החרש, למרות שזה דבר טוב. אנחנו לא מדברים פה על אידיאלים אלא על אנשים.. אבל אם החרשים והשומעים יצליחו לתקשר טוב אז לא נזדקק למודעות לחרשים כי יהיה להם הרבה פחות קשה. בעולם של השומעים הצעירים יש סקרנות לגבי שפות סימנים לא רק בגלל הילד החרש אלא כי זה מגניב לתקשר בלי לדבר או לתקשר ממרחק. כמו שאמרת, זה פשוט כיף ללמוד / לדעת שס"י

אפשר לנצל את זה בשביל להעלות מוטיבציה ללמידת שס"י בבית הספר גם כשאין שום חרשים בסביבה. (אגב, בטח אין חרשים בסביבה כי אף אחד לא יודע שס"י..)

 

[אמיר335]

זה יכול להיות נחמד אבל

לא יודע אם זה נכון לדרוש את זה. אחכ יגידו למה לא מלמדים ילדים כתב ברייל? שירגישו מה זה להיות עיוורים. ולמה לא ללמוד ערבית/רוסית/אמהרית כמקצועות חובה 12 שנות לימוד כדי שנוכל להבין את המיעוטים האחרים? ואגב מערכת החינוך הישראלית קורסת לא נראה לי שזמן הקרוב מישהו יחשוב על הוספת שעות לימוד במקצעות כלשהם על אחת כמה וכה שס"י.

 

[נופו המטורפת]

בדיוק

זה לא מתאים לכול מקום... כי למה שיעשו רק קורס שפת סימנים? מה אנחנו הבעלי מום היחידים בעולם? יש אנשים עם פיגור שיכלי ויש אנשים עם מחלות שונות ויש עיוורים ואילמים וכולם מתקשרים בדרכים אחרות... לכן הצעתי לעשות את זה כשיש בנאדם חירש בבית ספר... כשאין אף אחד חירש בבית ספר אין טעם לעשות את הקורס כי הרי המטרה היא לעזור לו להשתלב בחברה ושהשומעים יבינו אותו ויקבלו אותו יותר. וברור זה בטח לא יקרה בזמן הקרוב חח בקושי יש כתוביות בטלביזיה אז מה זה השטויות האלה לעשות קורס חח כמה דרישות יש לנו

 

[ailag]

פספסת את מה שאמרתי

ברייל לא נראה כיף ללמוד. שס"י יש הוכחה שכיף ללמוד - ילדים שומעים ממציאים לעצמם שפת סימנים, בהעדר לימוד של אחת רשמית. ושוב, אני בכלל לא מדברת פה על חירשים, על הצורך להזדהות עם החירש או לא יודעת מה. פשוט כי בעולם השומעים, החירשים לא נמצאים בשום מרכז התייחסות (טוב? רע? מציאות.) אני אומרת שיש פה רצון ללמוד שס"י ממילא, ואם זה גם עוזר לאוכלוסית החירשים מה טוב. במקום שיעור חברה. הוא חסר טעם.

 

[אמיר335]

אני לא אוהב את האפליה המתקנת

או אולי בגלל שאני לקש שעדיין לא צריך את השס"י אבל שוב היום שס"י.להבין אצת החרשים מחר רוסית/ערבית/אמהרית כל קבוצת מיעוט כלשהי תרצה שהרוב ידבר ויבין את שפתה. בכלל מי אמר שלא כיף ללמוד ברייל

? ניסית? למען גילוי נאות גם אני לא ניסיתי. לפעמים במעליות כשהייתי מתבונן בכפתורים ומנסה להבין ולזכור בלי הצלחה יתרה יש לומר

 

[ailag]

בפעם האלף

זאת לא אפליה מתקנת. תקרא מה שאני כותבת, באמת. לא רק כותרות. מה שאמרתי לא קשור כהוא זה לאפליה מתקנת.

 

[M r s S m i t h]

זה מזכיר לי משהו..

כשהייתי כולה בשנה א'...הסתובבתי בחנות ליד אוניברסיטה ופנתה אליי סטודנטית אמריקאית בבקשת עזרה בלהבין תווית מחיר. ניסיתי להסביר לה לאט שאני DEAF, באנגלית...ומיד, היא הפתיעה אותי בשליטה מהירה וטובה בשפת סימנים של ארה"ב. היא לא ראשונה מארה"ב שיודעת ש"ס גם אם היא לא בעלת מום כלשהו בשמיעה. כבר לפני כן הסבירו לי שבארה"ב זה מאד מקובל ללמוד קורס לש"ס בתיכונים ובקולג'ים. די התרשמתי מזה...הלוואי ובישראל היו מיישמים קורס כזה במוסדות חינוך החל מיסודי אפילו. זה היה מונע פחות בורות בקרב ישראלים בקשר ללקויי שמיעה.

 

[חלב וניל]

היי גינגית ../images/Emo68.gif

שאלה מצויינת! לדעתי האישית: לא לבודד לגמריייייי מניסיון החיים שלי,הייתי רק ואני מדגישה רק בסביבה של שומעים כל חיי,עד התיכון שבו שילבו אותנו קצת. אני אישית לא ממש יכולתי להבין כי לא ידעתי את שפת הסימנים,לא שאני יודעת אותה היום אבל זה בהחלט היה עוזר לי לתקשר איתם ולהבין יותר. הייתי שמחה אילו העולם של החירשים לא היה כזה סגור,ועוד יותר שמחה אילו היו שולחים אותי פעם פעמיים בשבוע לאיזה אירגון או מועדון של לקויי שמיעה ששם הייתי מקבלת הרבה מידע וחברה והבנת השפה. אולי זה היה יכול לתת הרבה לילד שהוא בעצמו לקוי שמיעה. ואני יכולה גם להגיד לך עוד משהו יקירתי: זה ששמו אותי בבידוד מוחלט של שומעים בלבד ,לא תרם לי בהודאת הנכות שלי, שנים אני לא מודה בבעית השמיעה שלי,שנים,(עד היום) וזה לדעתי היה נמנע אילו היו מכניסים אותי פה ושם למסגרת של לקויי שמיעה. קשה...קשה..... בהצלחה עדי.

 

[אמיר335]

בכל מקרה קשה להודות בנכויות/פאקים

אישיים שלך בפני עצמך

. אבל זה נכון יש רצון להכחיש "ולנסות ללכת עם ולהרגיש בלי" תמיד התחושה הלא נעימה שבמקום חדש ישר מסתכלים על האזניים לפעמים יש עוד של פיל ולפעמים לא כל כך. צריך אולי ללכת על הנוסחה המנצחת אני חריג(אולי קצת

)טוב לי עם זה (ממש לא ) אבל אני חי עם זה.

 

[חלב וניל]

היום זה אחרת,אי אפשר להשוות את

הזמנים של פעם להיום פעם אם היו אומרים לי "יא חירשת" הייתי נפגעת ועושה מזה "סרט". היום,למען האמת,זה לא מזיז לי,אני בעצמי צוחקת על החירשות הזו שלי. טוב... כי למדתי להסתדר עם זה ולהבין אחרי 34 שנים ,ש..אין...אני פשוט לא שומעת וזו עובדה קיימת! פעם לא הייתי מוכנה להודות בכלל שאני חירשת...קצת לא שומעת זו הייתה הגדרה פחות או יותר הכי מתאימה לי. אתה מבין ?!? וזה ברור שקשה להודות בנכות של עצמך,אבל זה גם מאוד תלוי באיזה מסגרות אתה נמצא כשאתה ילד. אם שמים אותך בין חירשים וכולם מדברים בשפת ש'סי ומדברים אליך לאט וביתר תשומת לב,אז ברור שאתה קולט שאתה חירש! והמבין יבין!

 

[נופו המטורפת]

גם עלי היו צוחקים

יא חירשתתתתת אז אין הבדל כל כך גדול בין פעם להיום

 

[חלב וניל]

יש!

הפתיחות חמודה.....הפתיחות שיש לך היום שונה מהביישנות שהייתה לי פעם בנושא. אין לי מושג באיזה מסגרות היית בבי"הס ,אבל אני למדתי בתיכון משולב ,אך לא ממש הייתה לי התערבבות עם כבדי השמיעה.יכולתי לבחור שכן,אך העדפתי שלא,כיוון שלא ממש הרגשתי בנוח ליד כל השפת סימנים ,בכנות:פשוט פחדתי להשתייך לחברה הזו. לא הכרתי אותם לעומק,הייתה לי עליהם מן "סטיגמה" כזו של אי הבנה,לא אני אותם ולא הם אותי. קצת קשה להסביר, זה משהו שאני לא סגורה עליו,אחשוב על איך לתאר יותר טוב.אבל מקווה שהבנת אותי בכל זאת. אגב,אני לא נירדמת....איזה לילה,ואין שינה...אולי כי גדלתי בשנה...אופססס.

...כן,היום אני בת 34! איזה קשישונת אני!

 

[אמיר335]

חשבונות נפש בימי הולדת

נשמע מוכר

אני הייתי ממש בהלם מעצמי ביומהולדת 33 לקח לי זמן להתאושש. לא יודע למה. 34 התקבל יותר בסדר אגב יום הולדת שמח ומזל טוב.