ל י מ ו נ י נ ה
New member
הי, חדשה כאן
קראתי את השרשורים האחרונים והחלטתי שאני אוהבת אתכם
התגרשתי לפני ארבעה חודשים, הגרוש היה החבר הראשון שלי, שש שנים ושני בנים יפהפיים. מיד אחרי הגירושין הכירו לי את ניר. גבוה, חכם, יפה תואר ורווק. ירוקה וטיפשה שכמותי, התאהבתי בו תוך שתי שניות. לא שינה לי שהוא בדיוק נפרד מחברתו זה שנה וחצי, שהוא לא באמת ישקול ברצינות לקשור את חייו עם אמא לשניים. היינו יפים וצעירים והבילוי במחיצתו היה מתוק וממכר ועפתי באויר מרוב אושר, לראשונה בחיי. אחרי חודש הוא התקשר והיה שקט בצד השני של הקו. הוא צריך להיות לבד, עוד לא עיכל את הפרידה מהקודמת, הוא בתקופה קשה. למרות שזה היה כל כך צפוי, התרסקתי. לא היה לי שום ניסיון במערכות יחסים קצרות ובפרידות ולא ידעתי איך להתמודד. ועד עכשיו אני מתגעגעת, חושבת שכל שיחה נכנסת היא אולי ממנו, עוקבת אחרי הפייסבוק שלו, הולכת ברחובות שטיילנו בהם יחד ושוקעת בזכרונות. כתבתי לו פעם אחת, אחרי חודשיים, שאני מתגעגעת. הוא כתב חזרה שגם הוא מתגעגע אבל זקוק לזמן לעצמו. חברות אמרו שאו הזמן יעשה את שלו, או שאכיר מישהו חדש. הזמן עובר, לא משתפר. יצאתי עם אחרים, וההשוואה אל ניר גרמה לכולם להיראות אפורים ולא מושכים. זה הסיפור שלי, ואני זקוקה לתובנות - איך יוצאים מזה, ואיך לא נכנסים לדבר כזה שוב. תודה על ההקשבה.
קראתי את השרשורים האחרונים והחלטתי שאני אוהבת אתכם