הי חברים

[אמאשל נתנאל]

טילי הרשי לי להגיב (סליחה ארוך מאוד

אני גאה להיות אמא של... הרווחתי את זה בדם יזע והרבה דמעות יש לי שני ילדים שיהיו בריאים ויש לי הרבה ילדים בלב אם לא טעיתי בספירה יש לי 8 ילדים שלא זכו להיוולד - נקלטו ברחמי ונפלו מגיל 27 כשהתחתנתי עד גיל 39 שנולדה נעה חייה היו מאבק להיכנס להריון ולשמור את העובר בתוכי עד חודש תשיעי - לשמחתי פעמיים הצלחתי ותרשו לי להיות שוויצרית לרגע - הצליח לי בגדול יש לי שני ילדים מקסימים מתוקים אני חושבת שגם יפים - אבל מה לעשות מאוד מאוד שובבים איך לומר - מוציאים אותי מדעתי אנסה לתאר יציאה לסופר הם רבים מי ישב בעגלה הם שולחים ידיים לכל ממתק שהם רואים בדרך הם צועקים כשאנו יוצאים מהסופר אני כבר מוכנה למרוט את שערותי מרוב עצבים ועכשיו שביקור המכשפה מתקרב ואני עם P.M.S ממש מסוכן להתגרות בי יצאנו מהסופר והוא כרגיל לא מקשיב - תפסתי אותו ואמרתי בטון מאוד שקט אבל מאוד מסוכן" שאם הוא לא יפסיק מישהו יבכה היום וזו לא תהיה אני" מה אגיד לה הוא נרגע במיידי למדתי שדווקא הטון הזה השקט אבל מבשר הרעות עושה את העבודה - פליקים לא עוזרים (שלא תחשבי שלא ניסיתי) חמותי אומרת שגם בעלי היה ככה בתור ילד ותראו אותו היום שיא הרוגע (וגם זה מוציא אותי מדעתי - בפרט שהוא מנסה להרגיע אותי כשאני כועסת) אני חושבת שמה שרשמתי למעלה לגבי איבוד הזהות הוא נכון חלקית - זה גם עניין של סדר עדיפויות בחיים והיום הגענו למצב שסדר העדיפויות השתנה במקצת - כלומר הילדים תמיד יהיו ראשונים אבל צריך להשקיע גם קצת בעצמי ובזוגיות שלנו לגבי המבטים - אל תחשבי שאני לא מקבלת מבטים כאלו - כל אחד מביט כאילו אצלו הילדים ממושמעים ומצייתים לכל מה שהוריהם אומרים מי כמונו יודע שזה לא נכון מה שכן אנחנו בתור ילדים היינו פחות מפונקים יותר עצמאיים

 

[טלטל11]

אני לא מתעצבנת

אני כן בודקת את עצמי עם עצמי כל הזמן, מתייעצת אם יש לי ספקות (ונוכחת שוב ושוב לדעת שהאינטואיציה שלי שוב היתה נכונה

), אבל מגדלת את בני בדרך שנראית לי נכונה. גם אם מדי פעם חברים\משפחה מרימים גבה או מעירים הערות

דווקא בנושא הזה אני מרגישה שגילי המופלג והבשלות הרגשית שעימה הגעתי לאימהות נוסכים בי ביטחון ושקט פנימי לגבי דרך ההורות שלי.

 

[רוית ב]

אני בכלל לא רוצה שום זהות חוץ מאמא

כן כן אני לא רוצה כלום הייתי "אשדת קריירה" משעמם - ברגע שמגיעים למה שרוצים והכל נהיה קל זה משעמם לאללה הייתי החברה של הסוכנת של.. בעלת הבית... ועוד ועוד הייתי אפילו מלכת הכיתה אבל הכי כייף בעולם להיות אמא אני לא מתגעגעת אלי בשום צורה או דרך אני קמה בבוקר וטסה לראות את האפרוח שלי (וגם בלילות אני הולכת להסתכל איך הוא נושם) אני מרגלת בגן בשקט אני כל הזמן מתגעגעת אליו כשהוא לא יתי כמובן שאני גם עובדת (מהבית) ודואגת לשאר בני המשפחה כולל חיות הבית המרובות שלנו, אבל הכי אני מאושרת להיות אמא של נדבי ולהיות אמא של נדבי זה לנצח איש לא ייקח את זה ממני איש לא יכול לאיים על זה זה שלי! שלי! השגתי את זה בייסורי תופת ואני אמא של נדבי את מי מעניין מה היה פעם זה היה ממש בזבוז זמן אם הייתי יודעת שככה זה - הייתי יולדת ביום שקיבלתי מחזור ואז היו לי עוד המון ילדים לאהוב.

 

[טילי2]

רוית, אם יש משהו שאני מצטערת עליו

בחיים שלי, זה שלא התחתנתי יותר מוקדם והייתי יולדת עוד המון מפלצונים קטנים. אבל יש לי צרכים נוספים, זוגיות, תעסוקה מקצועית מתגמלת וזמן לעצמי, לקרא ספר, ללכת למספרה ועוד מליון קטנים ולא חשובים ולכן אני לא מוכנה להתמכר למתיקות האמתית של הילדים שלי ולאבד את עצמי בדרך. בעוד כמה שנים הם ירצו אמא שיש לה יותר תחומי עיסוק משלה ולא רק סביבם, כי גם להם יש צורך בתחום מחיה(ביטוי אנטישמי נאצי). הם גם ירצו אמא יותר חתיכה ולכן אני מתיגעת בדיאטות ובהליכות השכם בבוקר. הנה לך אין מה לדאוג בתחום הזה.

 

[נטע1962]

:טילי יקרה...מה זה קשה לי עם הכינוי

מפלצונים!! מפלצת א ומפלצת ב...למה..שנחפש להם כינוי חדש? שבוע טוב!

 

[טילי2]

נטע, דוקא פה אני פתוחה להצעות../images/Emo6.gif

 

[אמאשל נתנאל]

מלאך א' מלאך ב'

פשוש א' פשוש ב' יפיוף א' יפיוף ב' אולי שמותיהם? הרי הם לא חסויים

 

[טילי2]

אני חושבת שהכי פשוט באמת לקרא להם

בשמותיהם, נדב ויהונתן אנסה גם לצרף תמונות מיום העצמאות

 

[טילי2]

לא יודעת איפה זה ובטעות צורפה תמונה

מפורים

 

[טילי2]

זאת התמונה האמתית. נדב

 

[טילי2]

יהונתן, כמו שהוא נראה ברג רגוע

אני יודעת מה אתם אומרים: הם נראים כמו דוסים קטנים

 

[אמאשל נתנאל]

הפ פשוט מלאכים קטנים

 

[נועם@בת]

טילי, כמה שהם גדלו

ת'אמת, בתמונות הם נראים כמו מלאכים אפילו שהם מפלצות

. (כשאח שלי קרא לבן שלו מפלצת, לא הסכמתי לדבר איתו. ) נכון, הם נראים דוסים קטנים, אבל רחוקים מלהראות מפלצות. הם פשוט נראים ילדים קטנים ומתוקים. כן, אני יודעת שלא חוכמה הגיד את זה כשאני מרחוק והם לא הופכים לי את הבית.

נועם

 

[טילי2]

וגם לא אומרים לך לא על כל מילה../images/Emo31.gif

 

[רק אמא מהלב]

טילי הילודודס מקסימים, יפים ../images/Emo57.gif

ובקשר להחלפת הכינוי מכירה את הסיפור על מקס ומוריץ - אומנם זה ספר השנוי במחלקות לגבי הדמויות של מקס ומוריץ. אולם אני נזכרת בנוסטלגיה ובחיוך שלפני כמה שנים גרתי בבנין והיו שם שני ילדים שובבים ומקסימים שכולנו קראנו להם בבלוק מקס ומוריץ.

 

[רוית ב]

../images/Emo99.gifאין על ה"נדבים"

 

[נטע1962]

טילי,הם מ-ק-סי-מי-ם!../images/Emo57.gif

היי! אחרי שראיתי את זיו פניהם נעשה לי קשה יותר עם "שם החיבה" שהענקת להם! וההצעות הן: מקסימונים,ריגושונים שלי{אוהבת את המילה רגשות למיטב זכרוני...?} והרעיון ליקרוא להם בשמות הפרטיים היפים שלהם טוב גם הוא..! לילה טוב אני נירדמת..