Neurotic Kira
New member
הינני.
נמאס לי להיות לבד. אני רוצה להתקשר למישהו, שיהיה לי למי לחכות לבלות איתו את סוף השבוע, עם מי ללכת יד ביד בטיילת, לצאת לסרט ולהתנשק בחלקים המשעממים, לדעת שאני לא אהיה לבד יותר. הקשר הרציני ביותר שהיה לי היה בגיל 12, למרבה הצער. הוא היה בן 15. היינו יחד כ-9 חודשים, עד שהבנתי שזה פשוט לא לעניין וחתכתי את זה. זה היה יכול להיות סתם עוד פאזה בחיי, אמלא העובדה שזה היה הקשר הארוך ביותר בחיי. ידעתי בנים ובחורים, אבל הקשר הארוך ביותר מאז היה למשך שבועיים בלבד. לא מספיק זמן כדי לבסס משהו רציני במיוחד. אמרו לי פעם שאני סנובית, בכל הקשור לבנים. פוסלת אותם מהר מדי; אותו מכיוון שהוא כותב "אני יגיע", אותו משום שיש לו שטיח על החזה, אותו משום שהוא לא אוהב לקרוא, וכן הלאה. אני לא מוצאת את זה סנובי, או מתנשא לצרוך העניין. אני פשוט לא רואה סיבה להוריד סטנדרטים - חשוב לי שהבחור שאבלה איתו, הן אם "לכל החיים" והן אם לתקופה, יהיה מטופח; לא "בחורה", אבל גם לא בהמת משא, שיביע עניין בדברים שמייחדים אותו, שיעשה דברים שלא כולם עושים, שיהיה רחב אופקים. ברור לי שהבעיה היא בי, ולא בבחורים שהסתובבתי איתם. הייתי עם בני גילי ועם בחורים מבוגרים [ובוגרים] יותר, אך כאמור - לא עבד. הייתי רוצה למצוא מישהו שאוכל להרגיש שייכת אליו, מישהו שאדע בוודאות שיתגעגע אליי מפעם לפעם. חשתי צורך לפרוק קצת תסכול. אז - אני קארין, בת 18 [כמעט 19], חיילת. שנה טובה.
נמאס לי להיות לבד. אני רוצה להתקשר למישהו, שיהיה לי למי לחכות לבלות איתו את סוף השבוע, עם מי ללכת יד ביד בטיילת, לצאת לסרט ולהתנשק בחלקים המשעממים, לדעת שאני לא אהיה לבד יותר. הקשר הרציני ביותר שהיה לי היה בגיל 12, למרבה הצער. הוא היה בן 15. היינו יחד כ-9 חודשים, עד שהבנתי שזה פשוט לא לעניין וחתכתי את זה. זה היה יכול להיות סתם עוד פאזה בחיי, אמלא העובדה שזה היה הקשר הארוך ביותר בחיי. ידעתי בנים ובחורים, אבל הקשר הארוך ביותר מאז היה למשך שבועיים בלבד. לא מספיק זמן כדי לבסס משהו רציני במיוחד. אמרו לי פעם שאני סנובית, בכל הקשור לבנים. פוסלת אותם מהר מדי; אותו מכיוון שהוא כותב "אני יגיע", אותו משום שיש לו שטיח על החזה, אותו משום שהוא לא אוהב לקרוא, וכן הלאה. אני לא מוצאת את זה סנובי, או מתנשא לצרוך העניין. אני פשוט לא רואה סיבה להוריד סטנדרטים - חשוב לי שהבחור שאבלה איתו, הן אם "לכל החיים" והן אם לתקופה, יהיה מטופח; לא "בחורה", אבל גם לא בהמת משא, שיביע עניין בדברים שמייחדים אותו, שיעשה דברים שלא כולם עושים, שיהיה רחב אופקים. ברור לי שהבעיה היא בי, ולא בבחורים שהסתובבתי איתם. הייתי עם בני גילי ועם בחורים מבוגרים [ובוגרים] יותר, אך כאמור - לא עבד. הייתי רוצה למצוא מישהו שאוכל להרגיש שייכת אליו, מישהו שאדע בוודאות שיתגעגע אליי מפעם לפעם. חשתי צורך לפרוק קצת תסכול. אז - אני קארין, בת 18 [כמעט 19], חיילת. שנה טובה.
