"הילדה לא מגלה עניין"

[מחשבות]

לאנשים מתחיל ליפול האסימון. לפעמים זה

קורה באיחור משום שכבר אין אסימונים שייפלו. האטימות מוחלטת.
ושתביני, התחושות שלי לא כל כך חזקות. אני כבר אדיש.

 

[איה תפוס]

ואני חושבת שאתה מפסיד. לשבת מול מחנכת ולשמוע

מה הילד שלך נהדר וחכם וחברותי זה לא דבר רע ולא תזכה לשמוע את זה אחרי בית הספר. זהו. הלבד שלך

 

[מחשבות]

ואת זה אני צריך לשמוע ממחנכת?

משעמם לי בחיים?

 

[איה תפוס]

תשמע. כל אחד והנאותיו. בני האדם כולל ילדינו

הם רבי פנים. יכולים להיות מתוקים בבית ושונים קטנים בחוץ ולהיפך. טוב לשמוע שהם מתנהגים יפה בחוץ. אולי אצלך הכל נפלא אבל בשבילי לשמוע שהבן שלי שהיה טראבל מייקר ביסודי ....מתנהג יפה וילד מצויין זה משהו מיוחד. כנ"ל עם הגדולה שהיו לה בעיות לרוב כולל התפרצויות זעם....אז לבוא ולשמוע בכיתה יב. דה למכל מאושרת לראות אותה שמחה זה משהו שאוטוטו לא אשמע יותר ואני שמחה שהגענו ליום הזה ששמעתי את זה. שווה לי ההשקעה הזאת. רוב המורים פשוט נפלאים והם יבואו לקראת התלמיד. הזלזול והבוז שאתה חש כלפי המערכת מוכנים אבל גם מצערים. גם המערכת איננה חד מימדית. הרבה פנים לה.

שרק יהיה לכולנו טוב. אם זה מתאים לך אולי תפצה את עצמך עם הנכדים (;

 

[טינקרבל225]

כמה תהיות-על שיעמום בבית ספר

כשהייתי נערה, בכיתה ו-ז היה דבר שנקרא מחויבות אישית-התנדבות ,חונכות וכו.לדעתי זה נתן הרבה סיפוק ותחושת עשייה ותרומה לחברה
לדעתי זה חשוב בעיקר בתקופה הזו..לצערי זה לא קיים בבית ספר של בתי שגם סובלת משיעמום וחוסר עניין מוחלט בלימודים...

דבר נוסף-כיתות גדולות-התלמיד "נבלע" בין 40 תלמידים ולא תמיד מצליח להתבלט/לתקשר עם המורה/להשתתף באופן פעיל בשיעורים
חבל..


עוד דבר-
למה אין שיעורי אקטואליה-?
חיי הנוער הם סביב הפייסבוק/סמארטפונים/תוכניות ריאליטי..
אין להם מושג/לא מתעניינים באקטואליה כדוגמת מותו של נלסון מנדלה/ארועים פוליטיים בארץ ובעולם..
המחנכת לא מדברת על הנושאים האלה ורק מנסה להספיק את החומר...(מדובר בכיתה ו)

ולצערי לא מקובל ללכת לתנועת נוער באזור שלנו שם יש דגש על אקטואליה ומעורבות חברתית..

 

[מחשבות]

מחוייבות אישית זה פרוייקט של כיתה י'.

אין עיסוק באקטואליה משום שמשרד החינוך סבור שאין לערב את המציאות בחיי הנער. במילים אחרות, אסור להכניס פוליטיקה. איך אפשר להמנע מזה בעיקר בשיעורי אזרחות משמימים? עושה רושם, שמשרד החינוך מתאמץ ממש לשעמם את הילדים.

 

[איה תפוס]

לפי הפסקאות שלך...יש. נכון. ויש

בכיתה י. יש מחוייבות אישית. קשקוש בלבוש. רק לאלה שאוהבים לתת מעצמם או לחילופין יכולים כי הלחץ בי' הוא באמת נורא. במיוחד שיש לאחרונה מגמה להתחיל מגמות יוקרתיות בכיתה י' ועוד בפול גז. טמטום מוחלט כי לאור השקט של כיתה יא אפשר היה טיפה להקל עלי ולתת להם להתאקלם ולהסתגל. אקטואליה יש. הבת הגדולה שלי כבר מקיאה ממנה. מסבירים להם המון על סכנות ופיגועים וכמה חשובה המדינה עד כדי חפירה שהיא כבר חלא יכולה לשמוע ואם היא לא יכולה לשמוע שהיא ילדה פחות לפליי ידית מהמופרעים בסיביבה שלא מעניין אותם כלום אז כנראה שהיא קצת צודקת. היא מקבלת דכאון מהשיעורים האלה והבעיה הגדולה היא שלא כל כך נותנים להם להביע דיעה שזה חמור בעיני אם המורה מרצה.....מצד שני אולי היא מקבלת את זה קצת אחרת....אני מבינה שיש לי מזל גדול ששלי לא צופים בהישרדות ויתר הבררה. יש על מה להודות (

 

[מירי,]

השקט של כיתה י"א?

הילד שלי לא נשם בכל שנה שעברה (וזה ילד עם מזל, במתמטיקה, פיזיקה ומדעי הטכנולוגיה הוא השקיע רק לקראת הבגרות).
זו כיתה נורא!!! עמוסה, הוא למד (וגם השנה) 3 ימים עד 17:00, יומיים עד 15:00, כמעט כל יום שישי ותגבורים בחלק גדול מהחופשות, אפילו אני התעייפתי.
לכל זה הוסיפו מעל 150 שעות מחוייבות אישית, מזל שבסוף הכירו לו באימוני כדורסל.
רק המחשבה שבעוד שנתיים זה קורה כאן בבית שוב גורמת לי חלושס ומעבירה בי הרהורי כפירה לעודד את הצעיר למב"ר (הלו! יש חיים!)

 

[איה תפוס]

זה שונה מילד לילד. ומחויבות אישית עושים אצלנו

בי'

 

[מירי,]

מה שונה? שעות הלימוד?

אני בכלל לא מדברת על השקעה מעבר, אלא על השעות הבסיסיות שהם לומדים בביה"ס.
י"א זה אסון!

 

[איה תפוס]

הילדה מעידה כרגע שיב' יותר קלה לה.

הם גם מתאקלמים. את מדברת על מסלול מואץ של הבן שלך זה כמו המסלול של הבן שלי וזה קריעת תחת עוד לפני שהגענו הביתה. והכ3ונה שיש הבדל מבחינת הגישה של כל ילד וילד. אצלי שני הגדולים חוו אחרת לגמרי את החטיבה. הגדולה סבלה והבן פרח למרות העומס הלימודי בכיתת מופת.