היי!

ephi79

New member
היי!

כבר כמה זמן אני עוקב אחרי ההודעות בפורום, וחיפשתי מקום "להשתחל" ולא מצאתי, אז חשבתי שאני פשוט אציג את עצמי ואגיד "שלום"! קוראים לי אפי, חזרתי בשאלה לפני חצי שנה (מבית כיפה סרוגה), וזה ממש נחמד שיש פורום כזה.
 
וברצינות...

ברוך הבא, לא יודע כמה אתה קראת, אבל הפורום בנוי בעיקר מבני אדם! כן, אנשים, מאחורי כל ניק עומד לו איש, או לכל איש יש ניק (או יותר). המשמעות של זה היא, שיש נחמדים ויש פחות, יש מרגיזים ויש שלא, יש ימים טובים ויש ימים שלא. אז אל תתחיל להיעלב ולספור תגובות, זה בחירות כאן. מצד שני, ספר קצת יותר על עצמך. >סתם ניצלתי את כניסתך לפורום, כדי לדבר לאנשים אחרים, מה שנקרא "מזאגט די טאכטער און מימיינט די שנור"< (גוערים בבת אבל מתכוונים לכלה)
 

ephi79

New member
אז מה אתה רוצה לדעת?

אני בן 23, רגיש, אינטילגנטי, טוב אני מניח שלא התכוונת לזה... בקיצור, הייתי תמיד "ילד טוב", מאד שקט (אני קצת ביישן), מצליח בלימודים, למדתי בישיבה תיכונית טובה, וגם הייתי מאד דתי. תמיד ניבאו לי גדולות. אבל אז במקום ללכת לישיבת הסדר כמו כולם, התקבלתי למסלול מיוחד במודיעין, והחלטתי ללכת על זה, ודווקא בהמלצת ראש הישיבה שלי, אולי כי הוא הבין שאני צריך את זה כדי להבטיח את העתיד שלי. אני בטוח שהיום הוא מתחרט על כך, אבל כנראה שהוא חשב שאני אוכל לעמוד בפיתויים של העולם החילוני. כמובן שאני מודה לו על כך, כי בסופו של דבר זה היה אחד הדברים היותר חיוביים שעשיתי בחיים שלי... זה לא שחזרתי בשאלה כשהגעתי לצבא, להיפך, למרות (ואולי בגלל) שהייתי בין הדתיים הבודדים במקום ששירתתי, תמיד הרגשתי צורך לייצג את הדת בצורה הכי טובה. אבל מהר מאד הדתיות שלי גרמה לקונפליקטים קשים, בעיקר בתחום הצניעות והגסטרונומי... ומתישהו הרגשתי צורך "להתחזק" ולתת לעצמי את ההזדמנות ללמוד בישיבה כמו כל החברים שלי, והצלחתי לעשות קומבינות ולקבל הפסקה (דח"ש בעגה צבאית) באמצע הצבא של חצי שנה, שבו הלכתי ללמוד בישיבת הסדר. אגב, זה לא שעשיתי בעיות, להיפך, פשוט שירתתי במקום עם אנשים ממש טובים, והמפקדים שלי שמחו לעזור לי להיאבק בבירוקרטיה הצבאית הקשוחה כדי להשיג את הדח"ש. אני יודע שזה מעצבן לקרוא הודעות ארוכות, אז ההמשך יבוא (אם זה מעניין מישהו)...
 
../images/Emo13.gifברוך הבא

ספר קצת יותר- מה היה בישיבה? ואחרי שיצאת, מה קרה עם המשפחה והחברים? מה קורה עכשיו? >לתמר יש חיבה מיוחדת להודעות "גוש"...<
 

ephi79

New member
המשך...

אז ככה, היה ממש אחלה בישיבה, נהניתי מכל רגע, זה היה רק חצי שנה אבל למדתי המון. אבל תוך כדי חיפשתי תשובות לשאלות שבאמת הציקו לי, השאלות הקיומיות כמו מה ההבדל ביני לבין החברים שלי (מהצבא), אני לא יותר טוב מהם בגלל שאני דתי, אז למה אני מקיים מצוות והם לא. ובתוך המסגרת של הישיבה התשובות שקיבלתי גם נראו לי הגיוניות. אבל כשחזרתי לצבא, הכל שוב נראה אחרת. התחלתי להבין שאני רוצה להיות בן אדם טוב, לא דתי טוב. שהדברים בחיים שגורמים לנו אושר הם כלל-אנושיים ולא קשורים לדת כזאת או אחרת. שהערכים והחכמה שיש ביהדות לא קשורים באופן מהותי לדת, ואפשר למצוא אותם במקומות אחרים. זה היה תהליך מאד איטי. המשכתי להיות דתי גם בצורה פעילה, למשל הקמתי פורומים שונים ברשת המחשבים ביחידה שלי בנושאים דתיים. אחרי שהשתחררתי והתחלתי ללמוד באוניברסיטה, קרה השינוי. שוב, זה היה תהליך ארוך. זה התחיל עם זה שהחלטתי שאני לא רוצה לקיים את כל המצוות אלא רק את אלו שאני באמת מבין את הסיבה שלהם. אחרי זה לא שמרתי שבת בפעם הראשונה והרגשתי ממש טוב עם זה. אבל רק כמה חודשים אחרי זה הורדתי את הכיפה. לא רציתי לעשות צעדים משמעותיים בפזיזות. זה היה פשוט תהליך של התבגרות, של הבנה שהכל פתוח ואני לא חייב להאמין בשום דבר כמובן מאליו. קשה לי להצביע על הנקודה המסויימת שבה הבנתי שאני רוצה להיות חילוני, שאני לא מאמין בתורה מסיני וכו´. אבל אני בטוח שבחרתי בדרך הנכונה בשבילי. אני עדיין מתרגש מטקסים דתיים כמו קידוש ונרות שבת. אני מתגעגע לכך שהייתי קורא בתורה בבית כנסת עם תמימות ורגש, ובמיוחד את ההפטרות. או לזמירות שבת בישיבה ובטישים. אני מניח שיש פה עוד אנשים עם הרגשות כאלו. אמא שלי לקחה את זה קשה, זה מאד פוגע בה. אבל אין לי מה לעשות בקשר לזה. באופן כללי, גם המשפחה וגם החברים מהישיבה מתייחסים לפעמים כאילו קצת "השתגעתי". הם לא מבינים מאיפה זה בא לי, אחרי שהייתי דתי כל כך רציני. אבל אני משתדל לשמור איתם על קשר. זה מעצבן לחזור הביתה לשבת כי אין שם מה לעשות, אבל מדי פעם אני עושה את זה. טוב, בכל זאת זה הצ´ולנט של אמא...
 
רגיש? אינטלגנטי? אתה בטוח?

ברוכים הבאים איש יקר. הרגישות שלך תעלה או תפחת במידה משמעותית מהשתתפות בפורום. רוצה להשתתף בניסוי.. רוצה להשתתף בניסוי.. רוצה.. ?
 

Le Fay

New member
לא שכחת "אמיתי" ו"ספונטני"?

שמחה לשמוע שמשו טוב בכל זאת יוצא מדי פעם מהצבא הזה
יופי שבאת הנה!
 
מגיע לך :) לא ?

בקיצוקוצים מת לשמוע את הסיפור עד הסוף יש נגיעות שאני מכיר בעצמי ... אבל לא חשפתי עדיין את סיפורי אולי יום זה יגיע ...
בציפייה אייל <דמעה שמחה לתת חיבוקים
>
 
למעלה