היי

[NlNין lcNlc]

ואולי בעצם הדברים הם אכן מאוד פשוטים ואנחנו

רק מסבכים אותם? אולי החיים פשוטים בלי משמעויות נסתרות?

 

[goldranel]

אולי..

ואולי גם מה שנראה מסובך הוא לא בהכרח מסובך בכלי קיום מסוימים..

 

[גל סופר]

אני לא טוען שהדברים פשוטים

אני רק טוען שניסיון להכניס משמעויות נסתרות (עם אג'נדות מאוד מסויימות) פוגם בטקסט המקורי. מי שרוצה להוסיף מדעותיו - למה לא? כל עוד זה לא פוגם בטקסט. אותו אדם גם מוזמן לומר דברים שמנוגדים לחלוטין לדברים שכתובים בטקסט - העיקר שלא יטען שכך נכתב.

{אני לא בטוח שאני ברור מספיק, ולכן אתן דוגמה. כל תלמיד ישיבה יודע איך דף גמרא נראה - הטקסט במרכז, וסביבו פרשנויות שונות. הפרשנות מבוססת על הטקסט, ולא סותרת אותו (ובמידה וכן - הרי שיש שמנסים לסדר את הדברים אחרת). הפרשנות היא לא הטקסט, היא רק פרשנות. הטקסט 'קדוש'. אע"פ כן, אני לא מעוניין להישמע פנאט- ראוי להשמיע גם דעות אחרות, כל עוד הן לא טוענות שמקורן בטקסט לא קיים תחת המסווה של 'משמעות נסתרת בין הכתובים' או 'נוחסאות מוחבאות'}

 

[goldranel]

תוכל -

אולי להתייחס למשהו שלדעתך שיניתי או פגמתי בחכמת הקבלה?

 

[גל סופר]

'העברת תדרים גבוהים'

אלו מושגים מעולם הניו-אייג', ולא קיים כל קשר בינם לבין ספרות הקבלה. ברגע שמכניסים טרמינולוגיה זרה לתחום (כל תחום), זה מקשה את הדיון בו ופוגם באותנטיות של הטקסט (שהוא, כידוע, חשוב מאוד ע"מ להבין את כוונתו המקורית של הכותב). זה מזכיר לי את הטרנד שהחל לפני כמה שנים שנקרא 'קבליסט'. הרי אין שום דבר כזה, וזה פשוט טרנסליטרציה של האדפטציה הלועזית לתואר 'מקובל'. מאז, אנשים רבים כינו את עצמם 'קבליסטים' ובינם לבין תורת הקבלה לא קיים דבר.

טענת שמטרת הקבלה היא 'למשוך מעבר למציאות הזאת', כאשר המקובלים הגדירו 'מטרות' אחרות. המטרה שאתה הגדרת מזכירה את שיטתו של לייטמן, אבל בפועל - כל מי שקורא את הטקסטים רואה שהאותנטיות נפגמה מאוד.

 

[דוד היחיד]

הטקסט של הגמרא קדוש?!

אני חשבתי שזה רק התורה .
וכתבים כמו זהר משנה וגמרא אינם קדושים .
אולי זה בעיה ?
דוד

 

[לאה ברטל]

המשנה היא התורה שבע"פ, ועל פי המסורה,

ניתנה למשה מסיני, שמסרה ליהושע, שמסרה לזקנים, וקיימת לכאורה שרשרת מסירה עם שמות, עד עצם ימינו

הגמרא היא פרשנות גדולים על המשנה, עד מועד חתימת התלמוד (בערך במאה הששית-שביעית. המשנה הועלתה על הנייר במאה השניה).
הזהר הוא חיבור מאוחר, אשר אמנם מיוחס לרבי שמעון בר-יוחאי וחבורתו, אלא שלא היה מוכר לגדולי ישראל לדורותיהם (הזוגות, תנאים, אמוראים, סבוראים, גאונים, והראשונים), והופיע לפתע בספרד ב- 1286, בידי משה דה ליאון

לסיכום:
התורה והמשנה נחשבים למסורה מסיני.
הגמרא היא סברת חכמים, ולעתים נחלקו בעמדתם, ומחמת העדר הכרעה - נרשמו טענות כל הצדדים (במקרים מסוימים אמרו חכמי ישראל עצמם, על טענות חכמי אומות העולם של זמנם "ונראין דבריהן מדברינו" [פסחים צד ב]), ולבטח אינה קדושה.
הזהר לבטח אינו קדוש, על אף שקבליסטים רואים אותו ככזה...

 

[גל סופר]

ובכל זאת אתה בוחר את מה לפרש ומה לא

ואתה לא מכניס פרשנות לדברים שעבורך הם 'ברורים מאליהם' (וזו הייתה כוונתי בדוגמת פנקס הבוחרים).
מה שאני יודע עולה מתוך הכתוב, לא מתוך פרשנות אישית (אולי מתוך הבנה אישית, וגם היא מאוד תלויה בטקסט). מה שאתה יודע, לטענתך, הושג לכאורה בדרכים נסתרות ('השגה', שהוא מונח שלייטמן אוהב להזכיר שוב ושוב... בעלי השגה...). אינני מכניס את השקפתי לתוך הטקסט, וכל ההבנה שלי תלויה בו. אני בכלל לא נכנס פה לענייני הוכחה, אלא אם כן ההשגות לכאורה שלך מתנגשות עם הכתוב בטקסט - אז לא מדובר בקבלה, אלא בתפיסתך האישית.

אין לי בעיה עם ערבוב, כל עוד מציינים שמדובר בערבוב. אם מציירים את זה כ'תורת הקבלה' - הרי שזה רחוק מהאמת.
אני מאוד אוהב את הערבוב (מהפן המחקרי, לא כחלק מסט האמונות שלי או פרקטיקה רוחנית אחרת), כל עוד ברור שמדובר בערבוב.

 

[goldranel]

עוד פרשנות אישית שלי:

יש לנו הרבה דברים שהם מובנים מאליו.. אם הייתי נוקט בגישה של לפרש כל מה שמובן לי מאליו זה היה ניגמר פה בחצי מיליון דפים של טקסט.. בשביל זה שואלים שאלות ואז אני יכול לפתוח את מה שלא פתוח.

אני בוחר לפרש ומה לא.. וזו אכן תפיסתי האישית, אבל אתה יודע, אפשר להאיר את זה אחרת לגמרי .. מה זו תפיסה אישית? מה זה אישי בכלל? .. אתה חושב שאתה חלק מופרד שמנותק ומסוגר מכל שאר מה שקיים? אתה אוהב את הפרטיות שלך? .. את הייחודיות שלך? את האינדיבידואליות המקורית שהיא רק אתה? .. ואני לא רומז כאן על אגו או משהו כזה אל תפרש את זה ככה..

אם כך, לפי דבריך אף אדם לא יכול באמת לדבר על חכמת הקבלה כי כל מילה שהאינדיבידואל יוציא לגבי החכמה הזאת תהיה השקפתו האישית והחרבה של הדבר שקיים ואסור להוסיף עליו עוד.
או שיש דברים שמותר לי להגיד על חכמת הקבלה?

עירבוב בין כה וכה קיים, אנחנו לא באמת מחדשים בזה שאנחנו משלבים ומחברים או מפרידים.. כל ההסתברויות כבר קיימות. וגם הרבה מעבר למה שאנחנו מסוגלים לדמיין כנראה.. וכל המצבים קיימים גם כניפרדים, אז מה זה משנה מי מציין מה?

 

[גל סופר]

בדיוק כך!

'אם כך, לפי דבריך אף אדם לא יכול באמת לדבר על חכמת הקבלה...' - לא מדויק, אבל מאוד קרוב. ניתן לדבר על תורת הקבלה, אבל כלל המקובלים (כולם, ללא יוצא מן הכלל) דגלו בגישה שאין להוסיף או לחדש בתורת הקבלה.

זה משנה מי מציין מה כי זה משבש את ההיסטוריה, משבש את העובדות. לא בכדי אמרו חז"ל 'האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם'. אני מאמין גדול בגישה הזו, ומאמין שערבוב הדברים מוביל לחוסר היכולת לבוא ולדון בעניין (כי כל אחד מביא את התוספות שלו, ומה כאן 'קבלה'? תורת הקבלה היא לא אופנה).

 

[goldranel]

פגם הוא אשליה ולא יותר.

אני מאמין שבין כה וכה אם נרצה ואם לא, לא נוכל לפגום או להשמיד משהו קיים כי הכל קיים לנצח. אני לא מאמין בחוקים שיש להישמר בהם מול יצירה מסוימת על מנת לא להרוס אותה. הריי כל מי שירצה יוכל לחזור לטקסט האותנטי ולהתכלל רק מזה. לדעתי זה מבורך להעלות דעות שגם משנות או "פוגמות" בחכמה, מכוון שכך עוזרות לפתוח עוד זוויות מבט וכלים לקליטת החכמה שכל כך סתומה לרבים.

 

[גל סופר]

זו כבר אמונה שלא עמדה במבחן המציאות

כשאתה טוען כלפי מישהו שדעותיך הן קבלה, מה לו לחשוב?
וכשהוא לומד ממך 'קבלה' זו, ומלמד אחרים 'קבלה' זו, מה להם לחשוב?

כל השרשרת הזו חושבת 'קבלה', כשאין באמת קשר בין הלמידה שלהם (שיכולה להיות נפלאה ממש בפני עצמה) לבין קבלה. אתה יכול לטעון שאתה שואל את המושגים שלך מעולם הקבלה (גישה סינקרטיסטית כזו או אחרת) - אין שום בעיה. אבל לטעון שזה 'קבלה' ממש?

 

[goldranel]

תגובה מרוכזת

התפלפלות ושימוש במילים "גבוהות" רק על מנת להרשים ולהכריז: אני הזכר (המילולי) השולט כאן.. חדרת לטרטוריה של מקצוען.. קפל זנב ותבין מי פה בעל הידע והחכמה, זה מה שאתה מנסה להגיד לי ולכל מי שקורא?

אני אגיב כאן במרוכז לכל מני תגובות שראיתי ממך כאן לגבי הקבלה ולייטמן ועליי..

דבר ראשון לכולם יש רצון חופשי , וכשנראה שאדם נשאב למסלול מסוים או מושפע מדעות כלשהן (כאילו היפנטו אותו או משכו אותו) , גם זה מתוך בחירתו- אמנם לא בהכרח בחירה במודע אבל לגמרי לגמרי מבחירתו. כך שזה לא משנה מה אני מפיץ או כל אחד אחר (מבחינת נכון או לא נכון, או מסודר או לא מסודר, או מקובל או לא מקובל), בסופו של דבר מי שנחשף ומושפע - בוחר כך בדיוק.

דבר שני, בזה שאתה מביע התנגדויות מסוימות או בירורים כלשהם אתה נותן לי מקום להסביר ולפתוח. אבל בכל מקרה רצוי שתדע שההתנגדות ממך מרמזת גם על הכיוון ההפוך.. זאת אומרת, שכאשר מישהו צועק בכל הכוח *לא* , תהיה סמוך ובטוח שהכן מסתתר בתוך הלא באותה מידה וגודל ואולי אף יותר. אז שים לב לדברים שמעוררים אצלך דחייה ושאל את עצמך למה באמת.

שיטתו של לייטמן עם בני ברוך בהחלט ממוקמת רק בדרך ועדיין לא בנקודה המוגמרת. זאת אומרת, שהדחייה שיש מהם לחכמות אחרות ואי התכללותם בעוד מקורות מסרים של הבורא (כאילו הם מספיק גבוהים וצודקים כדי לפסול אותם) בהחלט שגויה ולא תואמת את מה שמובן לנו מהמושג הרמוניה . אבל זה חלק מהדרך וזה לא מעיד על כך שלייטמן הוא לא מגדלאור שמכוון נשמות ומוליד אותם ליעדים שיאירו ומעוררים את העולם.

מהמעט שאני מקבל דרך הטקסט שלך, אתה לא נימצא בתדר של אהבה וזרימה, אלא בתדר של יניקה. שזה בסדר גמור אך אני מביא את זה לידיעתך (מודה - ראייה אישית שלי)

אם יתאפשר לי בכל זאת לייעץ לך , אני מציע שבמקום להתפלפל עם כל המילים והידע היבש שלמדת, תפיץ אהבה וכלים שיאפשרו חופש. הסברים שתנו בפועל ובזמן אמת כלים לחופש ואהבה ואי תלות במסגרות וחוקים מתוך חובה כלשהי. כי זאת היא האהבה (מראייה אישית שלי כמובן) .. ואולי תוכל להשתמש בידע היבש ממך שנטול ויברציות מושכות ומרוממות, על מנת דווקא כן לרומם ולמשוך.

בהצלחה

 

[גל סופר]

מה שאני מנסה לומר מוכח שחור ע"ג לבן בתגובתך

הטפת 'תפיץ אהבה' לא רלוונטית לדיון בכלל, ובעוד אני מדבר על גופם של דברים (והאם ראוי או לא לשבש אותם)- אתה בוחר לדבר עליי, על 'תדריי' ועוד כמה וכמה מושגים שהושאלו מעולם הניו-אייג'. אין לי שום דבר משותף עם הגישה שלך, והבנתי כעת את מטרת הדיון. בעוד אתה מכוון לדבר על 'תדרים', 'ויברציות מושכות', 'אהבות', 'זרימה' וכו', אני מכוון לדבר על ידע כפי שהוא, ללא כל התוספות השונות והמשונות הללו. אם אתה רוצה לדון על קבלה, בוא ונדון. אם אתה רוצה להתחיל עם משחקי הסייקיק של "אני קורא את התגובה שלך ומרגיש שאתה XYZ", אתה מוזמן - רק קח בחשבון שאינני מתכוון לשתף פעולה עם הדבר הזה (בעיקר כי אני חושב שזו דרך מוצלחת, אך לא מוסרית במיוחד, להפוך את הדיון).

ובמיוחד לא אהבתי את המשפט: "כאשר מישהו צועק בכל הכוח *לא* , תהיה סמוך ובטוח שהכן מסתתר בתוך הלא באותה מידה וגודל ואולי אף יותר". זה עיוות של ממש, ומזכיר לי באופן אישי - במידה לא מבוטלת - מקרים עצובים בהם מישהי שצעקה בכל הכוח *לא* נאנסה באכזריות כי האנס שמע (איכשהו, בצורה מעוותת) *כן*. זה עצוב. ואת הדוגמה אני מביא במנותק מן הדיון, שחלילה לא יובן כי דבריי פונים אליך אישית או אל מי מ'בני ברוך' (היינו, 'קבלה לעם'). על כל פנים, המשפט הזה הוא דורסני בעליל, ואין בו הרבה.

יש כן, יש לא, יש שחור ויש לבן. נכון שיש גם באמצע, אבל כל הגישה האלימה הזו של 'אתה אומר משהו שאתה לא אומר' פשוט לא מתאימה לדיון.

 

[goldranel]

אני לא נימצא בתוכך אבל יש לי כישורי חיבור של

אחד ועוד אחד מאוד פשוטים (בכלים שלי) , שמספיק ברורים לי על מנת להגיב בצורה שאני מגיב.

אסור לי כם לפרש אותך או להתייחס אליך אישית? אולי תכתוב לי פה רשימה של מה מותר ומה אסור וזהו? אני לא מנסה לברוח מלדבר על קבלה , אני מוצא שכל מה שאתה טוען מקבל ממני תגובה, אולי זה לא נראה לך ככה.. אני עושה כמיטב יכולתי להגיב בדרכי על נושא הקבלה וגם משמיע את דעתי על גישתך כי זה מה שאני רוצה.

הכן והלא נימצאים בהכל באותה מידה.. זה ברמה ההגיונית אמור להיות מובן לך. אין דבר כזה חושך אלא החושך הוא גם אור פשוט שנקלט מתוך כלים שנותנים לו את ההגדרה: חושך.

אני אכתוב משהו יותר מזעזע מזה (לגבי האונס) .. אותה נשמה שחווה כאן בגופה אונס, אכן בחרה את החווייה הזאת מסיבותיה. וזאת גם אני אומר על השואה וכל דבר אחר שהופיע בעולם הזה ונראה לנו מזעזע ובלתי ניתן להשלמה. אלה תהליכים של בירור רצונות (אנחנו עשויים מרצונות) בהתפתחות שלנו לקראת דרגות קיום גבוהות יותר. ומה לעשות, יום אחד גם אתה תצטרך להשלים ולהבין שהאכזרי הוא לא באמת אכזרי. ואני יודע שזה קשה מאוד להלשים עם זה.. אבל אם תצא רגע מהעיניים של הדמות האנושות שלך פה שאתה כל כך מטפח ואוהב, תראה מלמעלה מעייני הקוסמוס שיש סדר והרמוניה גם במקומות שאנחנו לא קולטים את זה.. שאין באמת רצוי ולא רצוי אלא אנחנו אלה שמעצבים את הרצוי והלא רצווי בתהליך שמתרחש במציאות מוגבלת בינתיים.

אני מטיף לך נו אז מה? גם פה אני עושה משהו לא בסדר? אסור גם לשפוט נכון? אולי אני צריך לקשור את הידיים כדי שאני לא יוכל לכתוב? אני מטיף לך את מה שב*עיניי* טוב לעולם .. אתה לא חייב לקבל את זה ואתה לא חייב ליאו לאף אחד משהו. אתה יכול גם להגיב כרצונך. אני נותן לך את החופש

 

[גל סופר]

איפה קראת את המילה 'אסור'?

לגבי שאר הדברים שכתבת, כבר כתבתי דעתי.
לגיטימי, אבל לא קבלה.

 

[לאה ברטל]

אינני מסכימה כלל עם טענתך "אותה נשמה שחווה

כאן בגופה אונס, אכן בחרה את החווייה הזאת מסיבותיה. וזאת גם אני אומר על השואה".
פשוט הגזמת בגישה "מחשבה יוצרת מציאות" או כל שם אחר בו מכוּנה טענת הבל זו

זה פשוט לא יאמן.
הפכת את הקרבנות לאשמים באסונם.
איך אפשר להקדיש פנאי יקר לעיון ביתר הגיגיך, לאחר שהצגת טענת הבל מקוממת ומזעזעת זו?

 

[goldranel]

לאה...

הכל עניין של תפיסת המציאות שלך. אדם שמודע יותר לא יסבול ממה שאת כן תסבלי. אדם מודע יותר ממך לא יעלב או יפגע ממה שבך כן יפגע ויעליב.

אדם נגיד שברמת תודעתו ממוקם בדרגה גבוהה ומוארת, גם לא ירגיש כאב עם ינסו להכאיב לגוף שלו. הוא יוכל להתנתק מהגוף.

אנחנו לא הגופים שלנו. אנחנו לא הדמויות שאנחנו מגלמים פה. זאת רק הצגה שלנו. שכחנו הריי מי אנחנו מהמקור. שכחנו כדי לחוות את העולם הזה ממקום אוטנתי ושעונה על מטרותנו. ומטרותנו הרבה יותר נשגבות ממה שנראה לנו כרגע על פני השטח ובעולם הזה.

אני מבין שהסבל הוא קשה ומכאיב. אבל כל אחד נימצא בדיוק במקום שבו בחר להיות! אנחנו לא איזה סמרטוטים או חיות או שזרקו לאיזה לונפארק חסר סדר על מנת לשרוד או משהו כזה.. יש לנו רצון חופשי וכל אחד מגיע למקומות שהם הכי טובים עבורו ועבור מה שהוא רוצה! ועבור הכלל כולו כמובן. הכוח- אין עוד מלבדו - הוא טוב ומיטיב ואין בו אחוז אחד של רע. תפנימי.

 

[לאה ברטל]

בלתי אפשרי לקבל כי הנספים בשואה בחרו

להיספות

טענה זו לבדה מערערת את כל הבנין שבנית

אתה פשוט נצמד באופן מביש לטענה "מחשבה יוצרת מציאות" שהיא אחד היסודות ההבלותיים ביותר בלימודי ה- New Age

אתה אומר למעשה כי הנאצים בסך הכל הציבו את הבוחרים להיספות, בכבשנים, והופכת אותם (את הנאצים) לאינסטרומנט בלבד במימוש מחשבות הנספים

עדיף היה לך להחריש או להודות כי אין לשואה הסבר ברור (לי יש הסבר חלקי)...

 

[goldranel]

אני ארחיב פה עוד קצת חמודה..

מאמר שכתבתי פעם:

אני יודע שהשואה זה נושא רגיש אבל יש לי כמה דברים להגיד שלא בהכרח ישמחו את אלה שרוצים להיות עצובים מהסבל והכאב שניגרם בעקבות השואה..

דבר ראשון אין משהו בכל מערכת הקיום שאנחנו מצויים בה שלא היה מכוון ושאין לו תכלית מוצדקת שטובה ותורמת ומטיבה לנו ולאין עוד מלבדו.

בזוהר כתוב" "אל זועם בכל יום. שלכאורה, ההיפך מהחסד."
וכתוב בהמשך: "כי מידת החסד, הנקרא אל, אינה מתגלית, זולת על ידי הלילה, בחינת זועם. ועל כן נבחן הזעם גם כן לחסד, כי אי אפשר שיתגלה החסד בדרך אחר."

בלי פחד לא היו גבורה ואומץ.. בלי עייפות ויאוש לא היו נחת וסיפוק.. בלי אפור לא היה ורוד.. החצי בלי החצי השני שלו לא יכול להתקיים.. לכן גם אגב העולם שלנו, מערכת הקיום הנוכחית , אכן חשובה ותורמת לכל מערכות הקיום וגם לאלה שפי טרלייארד יותר מפותחות ממנה..

נקודות הזמן של תקופת השואה על ציר הזמן של מערכת התיקון שלנו הכרחיות ופעילות עדיין אפילו שנדמה לנו שהשואה ניגמרה (אני מזכיר שהזמן הוא רק בתפיסה המוגבלת של הנשמה שעברה צימצומים כדי לחוות את העולם הזה)

נשמות עדיין גם ברגעים אלה כביכול יורדות לחוות את השואה מכל מני סיבות אישיות ..וחלק מהסיבות כלליות ומובנות..

השואה, וכמוהה עוד הרבה אירועים שמזווית ההתבוננות המפוחדת שלנו נראים לא רצויים, בעצם היא מערכת איזון אינטנסיבית לנשמות שמעוניינות לעבור תהליך מסוים במהירות גדולה וחדה יותר.. בעצם השואה היא מערכת שהוקמה על מנת לשרת אותנו ולא להיפך.

נשמות שלקחו חלק בשואה עשו את זה מבחירה טהורה, אף על פי שבעודן בעיצומו של התהליך ובתוך גוף, אין הן מודעות או זוכרות את בחירתן, כחלק מהבחירה שלהן לשכוח על מנת שהתהליך ישפיע יותר אותנטי וחזק על הנשמה .. כך גם אנחנו אגב פה בחיינו בחרנו את הסביבה והגוף והתנאים על מנת לקדם נקודות ספציפיות שרצינו לעבוד עליהם ולעבור דרכם.

כל התנגדות שאנחנו מרגישים להחלטותיו של אין עוד מלבדו מגיעה מתוך בורות או שיכחה של מי שאנחנו באמת.. שהאמת היא שכל אשר קיים הוא טוב ומטיב ונקבע ממרומי קודש הקודשים שבקיום.

כאן במישור הארצי, שנכון לזמן הזה נשמות כפופות ותלויות בו באופן משעבד, אין עוד מלבדו מעמיד מסכות ומבחנים לכל נשמה (בעולם הזה)..
כל פרצוף ואירוע הוא מסכה של אין עוד מלבדו הטוב והמטיב והאוהב ללא תנאים וללא אפליה את כל חלקיו באופן שווה וחסר גבולות.. וכל מבחן נועד רק למען הנבחן עצמו ולהתפתחותו ועיצוב דמותו אשר תורמת לקיום כולו. כל רגע שעובר הוא הטבה לפרט עצמו ולכל חלקיו של אין עוד מלבדו.. הכל אהבה, אבל מזווית הראייה המצומצמת שלנו פה, זה לא תמיד נראה ככה..