"דבר ראשון אין משהו בכל מערכת הקיום שאנחנו
מצויים בה שלא היה מכוון ושאין לו תכלית מוצדקת שטובה ותורמת ומטיבה לנו ולאין עוד מלבדו".
זו טענה. זו איננה ממצא תצפיתי
"בזוהר כתוב...".
הזהר חובר סמוך לסוף המאה ה- 13 בספרד על ידי קבוצת קבליסטים בהנהגת משה דה-לאון
"בלי פחד לא היו גבורה ואומץ.. בלי עייפות ויאוש לא היו נחת וסיפוק.. בלי אפור לא היה ורוד.. החצי בלי החצי השני שלו לא יכול להתקיים.. לכן גם אגב העולם שלנו, מערכת הקיום הנוכחית , אכן חשובה ותורמת לכל מערכות הקיום".
אם כוונתך לטעון כי מה שמתרחש כאן, על פני כדה"א יש לו השלכה על מה שמתרחש ב- star systems אחרים - זו טענה טעונה הוכחה. זו איננה ממצא תצפיתי
"נקודות הזמן של תקופת השואה על ציר הזמן של מערכת התיקון שלנו הכרחיות ופעילות עדיין אפילו שנדמה לנו שהשואה ניגמרה (אני מזכיר שהזמן הוא רק בתפיסה המוגבלת של הנשמה שעברה צימצומים כדי לחוות את העולם הזה)".
אני מזהה בבירור שהטקסט כתוב עברית, ואפילו יכולה לומר שהכותב שילב חלקי דיבר באמצעות שמות תואר, תוארי פועל, כינויים, מילות יחס, מילות קישור, באופן תחבירי הנחזה תקין לכאורה.
הבעיה היא שה- paragraph הזה כמו האחרים - נטול משמעות קוהרנטית, במחילה
"נשמות שלקחו חלק בשואה עשו את זה מבחירה טהורה, אף על פי שבעודן בעיצומו של התהליך ובתוך גוף, אין הן מודעות או זוכרות את בחירתן, כחלק מהבחירה שלהן לשכוח על מנת שהתהליך ישפיע יותר אותנטי וחזק על הנשמה".
נו, מספיק עם הקש והגבבה הללו.
הנשמות בחרו, אולם הנשמות אינן זוכרות?
מתי ראיינת את נשמות הנספים?
מצויים בה שלא היה מכוון ושאין לו תכלית מוצדקת שטובה ותורמת ומטיבה לנו ולאין עוד מלבדו".
זו טענה. זו איננה ממצא תצפיתי
"בזוהר כתוב...".
הזהר חובר סמוך לסוף המאה ה- 13 בספרד על ידי קבוצת קבליסטים בהנהגת משה דה-לאון
"בלי פחד לא היו גבורה ואומץ.. בלי עייפות ויאוש לא היו נחת וסיפוק.. בלי אפור לא היה ורוד.. החצי בלי החצי השני שלו לא יכול להתקיים.. לכן גם אגב העולם שלנו, מערכת הקיום הנוכחית , אכן חשובה ותורמת לכל מערכות הקיום".
אם כוונתך לטעון כי מה שמתרחש כאן, על פני כדה"א יש לו השלכה על מה שמתרחש ב- star systems אחרים - זו טענה טעונה הוכחה. זו איננה ממצא תצפיתי
"נקודות הזמן של תקופת השואה על ציר הזמן של מערכת התיקון שלנו הכרחיות ופעילות עדיין אפילו שנדמה לנו שהשואה ניגמרה (אני מזכיר שהזמן הוא רק בתפיסה המוגבלת של הנשמה שעברה צימצומים כדי לחוות את העולם הזה)".
אני מזהה בבירור שהטקסט כתוב עברית, ואפילו יכולה לומר שהכותב שילב חלקי דיבר באמצעות שמות תואר, תוארי פועל, כינויים, מילות יחס, מילות קישור, באופן תחבירי הנחזה תקין לכאורה.
הבעיה היא שה- paragraph הזה כמו האחרים - נטול משמעות קוהרנטית, במחילה
"נשמות שלקחו חלק בשואה עשו את זה מבחירה טהורה, אף על פי שבעודן בעיצומו של התהליך ובתוך גוף, אין הן מודעות או זוכרות את בחירתן, כחלק מהבחירה שלהן לשכוח על מנת שהתהליך ישפיע יותר אותנטי וחזק על הנשמה".
נו, מספיק עם הקש והגבבה הללו.
הנשמות בחרו, אולם הנשמות אינן זוכרות?
מתי ראיינת את נשמות הנספים?
