אילו דורות? - דורות קדומים מן הסתם.
בעברית של ימינו (ולאו דווקא זו שנִתקנה בידי האקדמיה), הרשומה בטובי המילונים:
מילון אבן שושן מ-1980 - טיוטה.
מילון אוצר הלשון העברית של כנעני מ-1974 - טיוטה.
ודרך אגב, החלטות האקדמיה בנושא (המצוטטת כאן בין שני הקווים הגליים) - נקבעה הרבה אחר צאת מילונים אלה:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כתיבם של שמות כגון דוגמה, משכנתה
פרק 2 – משקלים וצורות: 2.4 שמות שונים – מין, נטייה וכתיב; סעיף 2.4.1
שמות שהתגלגלו לעברית מן הארמית והמשמשים בצורת נקבה(1), כגון דוגמה, נכתבים בה"א בסופם.
דוגמאות נוספות: סַדְנָה, טַבְלָה, גִּרְסָה, עִסְקָה, פִּסְקָה, קֻפְסָה, מֵירְכָה [שם סימן הפיסוק]. הוא הדין בשמות כגון מַשְׁכַּנְתָּה, אַסְמַכְתָּה, אֶתְנַחְתָּה, בְּדוּתָה.
יוצא מן הכלל כתיב המילה סָבְתָא.
הערות
השמות רישה וסיפה הם ממין נקבה.
השמות שְׁאִילְתָה, פְּסִיקְתָה מנוקדים בחיריק מלא.
השמות האלה נחשבים שמות פרטיים, ולא מילים כלליות, ויוסיפו להיכתב באל"ף(2): שמות הטעמים, כגון אֶתְנַחְתָּא, דַּרְגָּא, טִפְּחָא, מֵירְכָא, פַּשְׁטָא; שמות חיבורים, כגון גְּמָרָא, מְכִילְתָא, תּוֹסֶפְתָּא; שמות פיוטים, כגון קְדֻשְּׁתָא, שִׁבְעֲתָא.
בנטיית השמות האלה אפשר לנקוט את דרך הנטייה של שמות המסתיימים ב-םָה, כגון שִׁבְעֲתַת-, תְּקִיעָתָא תְּקִיעָתוֹת. כך גם הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנוֹת.
(1) על צורת הרבים של שמות אלו ראו משקל פִּעְלָה, פַּעְלָה; פָּעְלָה, פֻּעְלָה – צורת הרבים.
(2) אשר לשמות האותיות היווניות ראו שמות האותיות היווניות.
ישיבת המליאה ריג, רלט, רסד, רעא, רעד, רצו, רצח
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
הישיבה המוקדמת ביותר בנושא היא ריג, והיא התקיימה ב-1994.
אבל היכן שניתן לשרבב את שם האקדמיה, "שם רשעים ירקב", נשרבב בכיף. למה לא - הן כל תחלואי השפה ממנה באו.