היי

[ציפורן3]

תמשיך לכתוב לפי הכללים שלך.

זו עדיין מדינה חופשית.

 

[sailor]

הכתיב בו אני משתמש

חף מבעיות רבות הכרוכות בשמוש בכתיב חסר ההגיון מבית האקדמיה.

 

[הדיוט גמור]

הגיגים על טיוטות ועל מנהרת הזמן

השפה, כמו הדנ"א שלנו, משמרת צורות ומשמעויות קדומות. דוגמה עכשווית הן המילים "לחייג" ו"לצלצל", שמשמרות פעולות פיזיות שעברו מהעולם לפני עשרות שנים.
"טיוטה" פותחת צוהר לתקופה עתיקה פי כמה, לימי ראשית הכתב בשומר או בבל, שבהן נעשתה הכתיבה על לוחות חימר רך, שנאפו לאחר מכן בתנור והתקשו.
כאשר הסופר הקדום בחצרו של אשורבניפל, נניח, טעה בכתיבה, הוא פשוט הרטיב את הלוח ומחה את הכתוב, ולמעשה "טייט" אותו - הפך אותו בחזרה לטיט, חומר הגלם. השורש טי"ט שימש לפיכך הן לפעולת הטיוט/טיוח, והן למחיקת הכתוב. מכאן התפתחה הטיוטה למובנה הארמי של "עותק ראשון, גולמי".
תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם שומרים מסמך בתיקיית ה"טיוטות" במחשב...

 

[הדיוט גמור]

את אומרת טיוטות או טיוטאות?

אילו היינו כותבים "טיוטא" עם אל"ף, היינו אמורים לבטא "טיוטאות" ולא "טיוטות", לא?

 

[חוכך בדעתו 2]

אני אתך לאורך כל הדרך (ובוודאי לא קשה היה

להבחין בכך מהתבוננות בהתייחסויותיי במעלה הפתיל), ואולם הכלל שהבאת יש לו יוצאים מן הכלל, ולכן אי אפשר להשתמש בו להוכחת סיפתהּ ה-ה"א־ית של ה'טיוטה'.
הנה דוגמה לסתור: כולם כותבים גִרסה ב-ה"א בסוף, ויחד עם זאת מרבים אותה כך: גרסאות ולא גרסות.

חושבני שכמארם ז"ל, הכול תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל, יש מילים שהאלף נעלמה מהן לחלוטין בכתיב של ימינו, למשל גרסה ועובדה (פרט לשימוש בהן בתוך מטבעות לשון: גרסא דינקותא, בדידי הווה עובדא), יש שהאל"ף מפרפרת בהן פרפורי גסיסה: סדנא, טיוטא ועוד ויש שהיא עדיין חיה ובועטת: משכנתא, סיפא, רבותא וכיוצא בהללו.
יפה עשתה האקדמיה שהחליטה להקל על המתלבטים: הנאל"ף אם נהה"א, וקבעה, על פי הנטייה ההולכת ומתגבשת ממילא - הלאה האל"ף, יותן לה"א כוח יתר, והיא תהיה המושלת בכיפה.

 

[trilliane]

להפך, הדוגמה שהבאת רק מחזקת את טענתו

שהרי מילים כמו דוגמה, גרסה, כורסה, סדנה וכו' שנכתבו בעבר באל"ף מותר לרבות עם אל"ף או בלעדיה: דוגמות/דוגמאות, גרסות/גרסאות, כורסות/כורסאות, סדנות/סנדאות; לפיכך אם הריבוי של 'טיוטה' הוא 'טיוטות' בלבד, הרי שאין סיבה לכתוב אותה באל"ף.

לגבי חיה ובועטת וכו', האקדמיה קבעה מתי ה"א ומתי נשארת האל"ף:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/SugyotBeIvrit/Pages/14101002.aspx
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/TheNounRhymeAndshape/Pages/Ch2D097.aspx

אגב, לפי קליין המילה בארמית היא טִיּוּטָא (ולא טְיוּטָא) אז בלאו הכי אין כאן שאילה ישירה ששמרה על המילה בדיוק כפי שהיא.

 

[חוכך בדעתו 2]

לגבי המילה שהבאתי, גרסה, ניחא, אך מה תעשי עם

'עובדה'. הנתקלת אי פעם ב'עובדאות'?
מן הסתם לא.
כלומר החוקיות כביכול, הקובעת שמן העובדא

שלמילה מסוימת לא קיימת צורת ריבוי בתבנית ־אות אלא רק ־ות ניתן להסיק שהמילה איננה מסתיימת באל"ף איננה תקפה תמיד, והדרא קושיא לדוכתא.

 

[trilliane]

גם לא נתקלתי מעולם ב"עובדא" אז אין סתירה...