היי

[הילית111]

היי

הי
איך אומרים טיוטא או טיוטה
תודה

 

[miromiro]

אומרים אותו הדבר,כותבים טיוטה

 

[sailor]

לפי מסורת הדורות

כובים טיוטא, לפי החלטה של האקדמיה מסוג ההחלטות שלדעתי הן הרסניות, טיוטה.

 

[miromiro]

עכשיו שתבחר הגברת.

 

[חוכך בדעתו 2]

אילו דורות? - דורות קדומים מן הסתם.

בעברית של ימינו (ולאו דווקא זו שנִתקנה בידי האקדמיה), הרשומה בטובי המילונים:
מילון אבן שושן מ-1980 - טיוטה.
מילון אוצר הלשון העברית של כנעני מ-1974 - טיוטה.


ודרך אגב, החלטות האקדמיה בנושא (המצוטטת כאן בין שני הקווים הגליים) - נקבעה הרבה אחר צאת מילונים אלה:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כתיבם של שמות כגון דוגמה, משכנתה
פרק 2 – משקלים וצורות: 2.4 שמות שונים – מין, נטייה וכתיב; סעיף 2.4.1


שמות שהתגלגלו לעברית מן הארמית והמשמשים בצורת נקבה(1), כגון דוגמה, נכתבים בה"א בסופם.
דוגמאות נוספות: סַדְנָה, טַבְלָה, גִּרְסָה, עִסְקָה, פִּסְקָה, קֻפְסָה, מֵירְכָה [שם סימן הפיסוק]. הוא הדין בשמות כגון מַשְׁכַּנְתָּה, אַסְמַכְתָּה, אֶתְנַחְתָּה, בְּדוּתָה.
יוצא מן הכלל כתיב המילה סָבְתָא.

הערות

השמות רישה וסיפה הם ממין נקבה.
השמות שְׁאִילְתָה, פְּסִיקְתָה מנוקדים בחיריק מלא.
השמות האלה נחשבים שמות פרטיים, ולא מילים כלליות, ויוסיפו להיכתב באל"ף(2): שמות הטעמים, כגון אֶתְנַחְתָּא, דַּרְגָּא, טִפְּחָא, מֵירְכָא, פַּשְׁטָא; שמות חיבורים, כגון גְּמָרָא, מְכִילְתָא, תּוֹסֶפְתָּא; שמות פיוטים, כגון קְדֻשְּׁתָא, שִׁבְעֲתָא.
בנטיית השמות האלה אפשר לנקוט את דרך הנטייה של שמות המסתיימים ב-םָה, כגון שִׁבְעֲתַת-, תְּקִיעָתָא תְּקִיעָתוֹת. כך גם הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנוֹת.


(1) על צורת הרבים של שמות אלו ראו משקל פִּעְלָה, פַּעְלָה; פָּעְלָה, פֻּעְלָה – צורת הרבים.
(2) אשר לשמות האותיות היווניות ראו שמות האותיות היווניות.
ישיבת המליאה ריג, רלט, רסד, רעא, רעד, רצו, רצח
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;

הישיבה המוקדמת ביותר בנושא היא ריג, והיא התקיימה ב-1994.
אבל היכן שניתן לשרבב את שם האקדמיה, "שם רשעים ירקב", נשרבב בכיף. למה לא - הן כל תחלואי השפה ממנה באו.

 

[sailor]

קרא ספרות שנדפסה עד שנות ה-70 ותיוכח

 

[חוכך בדעתו 2]

פרויקט בן יהודה: טיוטה - 5; טיוטא -1.

 

[sailor]

בפרויקט בן יהודה נתקלתי גם

בכתיב חסר ההגיון מבית האקדמיה, משהו כמו שהיתה האנציקלופדיה הסוביטית.

 

[אנילי מילי]

לא בטוחה שהבנתי למה התכוונת,

אבל אם התכוונת שבפרויקט בן יהודיה המקלידים מכניסים תיקונים של היום לטקסטים של פעם (כמו שעשו באנציקלופדיה הסובייטית, בדוגמה שלך) אז טעות בידך. מקלידים את הטקסט עם כל השגיאות המופיעות בטקסט המקור.

 

[sailor]

לא אכנס לוכוח בנושא, אבל נתקלתי בדוגמאות מובה

קות, שלא יתכן שנכתבו/הודפסו כך במקור, פשוט לא כתבו כך בעברית.

 

[אנילי מילי]

משונה ובניגוד לחוקי הפרויקט. דוגמה תסייע.

ואולי **גם** כך כתבו בעברית

 

[פילוסוף רוחני אוהב]

זאת כנראה מלה בארמית

ולכן סביר שהמקור טיוטא באלף, כמו קופסא שגם היא ודאי מארמית.

 

[הילית111]

ודה

תודה
למה זו החלטה הרסנית ?

 

[herouth]

זו לא החלטה הרסנית.

פשוט יש אנשים שעצם קיום האקדמיה ללשון העברית נוגד את השקפת עולמים.

 

[sailor]

לא הקיום - אופי של החלטות

עצם הרעיון ההזוי של תקן לשפה מזיק, מדלל ומדלדל את השפה, כל שכן פסילת צורות מקובלות מזה דורות רבים ובכך הקטנת הנגישות של המקורות.
בכל מלון מכובד (לא בעברית) מופיעות מלים שאינן בשמוש, לעתים מזה זמן רב, מתוך כבוד למקורות וכדי לאפשר קריאת טקסטים ישנים, האקדמיה מנסה לגרום להפך מכך שלא בטובת העברית.

 

[trilliane]

כתיב אחיד אינו מדלל דבר אלא רק מאחיד צורנית

המילים נשארות אותן מילים בלאו הכי... אין שום סיבה שיהיו כמה צורות כתיב לאותה מילה, זה רק מבלבל. השפה השתנתה בדברים מהותיים בהרבה מאז המקורות, אז לא זה מה שמקטין את הנגישות. המילונים עדיין יכולים להציג את הכתיב ההיסטורי וכך הם נוהגים, אין סתירה.

 

[sailor]

הדעה המקובעת שלך לא תשתנה, זה ידוע

הנגישות של מי שילמד עברית לפי הכללים המדללים האלה תהיה קטנה בהרבה ומי שירצה יאלץ ללמוד "עברית ארכאית" שלפחות עד לפני 20-30 שנה לא היתה דרושה.

 

[sailor]

ודוגמא רלבנטית לימים אלה

בשנים האחרונות יוצאות הגדות עם "תרגום לעברית" שבעבר לא היה בהן כל צורך.

 

[trilliane]

טרם נתקלתי בהגדות כאלה אבל איך זה קשור לדיון?

האם התרגום הזה מסתכם בשינוי הכתיב?

 

[sailor]

במדה רבה כן