היי

sailor

New member
לפי מסורת הדורות

כובים טיוטא, לפי החלטה של האקדמיה מסוג ההחלטות שלדעתי הן הרסניות, טיוטה.
 
אילו דורות? - דורות קדומים מן הסתם.

בעברית של ימינו (ולאו דווקא זו שנִתקנה בידי האקדמיה), הרשומה בטובי המילונים:
מילון אבן שושן מ-1980 - טיוטה.
מילון אוצר הלשון העברית של כנעני מ-1974 - טיוטה.


ודרך אגב, החלטות האקדמיה בנושא (המצוטטת כאן בין שני הקווים הגליים) - נקבעה הרבה אחר צאת מילונים אלה:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כתיבם של שמות כגון דוגמה, משכנתה
פרק 2 – משקלים וצורות: 2.4 שמות שונים – מין, נטייה וכתיב; סעיף 2.4.1


שמות שהתגלגלו לעברית מן הארמית והמשמשים בצורת נקבה(1), כגון דוגמה, נכתבים בה"א בסופם.
דוגמאות נוספות: סַדְנָה, טַבְלָה, גִּרְסָה, עִסְקָה, פִּסְקָה, קֻפְסָה, מֵירְכָה [שם סימן הפיסוק]. הוא הדין בשמות כגון מַשְׁכַּנְתָּה, אַסְמַכְתָּה, אֶתְנַחְתָּה, בְּדוּתָה.
יוצא מן הכלל כתיב המילה סָבְתָא.

הערות

השמות רישה וסיפה הם ממין נקבה.
השמות שְׁאִילְתָה, פְּסִיקְתָה מנוקדים בחיריק מלא.
השמות האלה נחשבים שמות פרטיים, ולא מילים כלליות, ויוסיפו להיכתב באל"ף(2): שמות הטעמים, כגון אֶתְנַחְתָּא, דַּרְגָּא, טִפְּחָא, מֵירְכָא, פַּשְׁטָא; שמות חיבורים, כגון גְּמָרָא, מְכִילְתָא, תּוֹסֶפְתָּא; שמות פיוטים, כגון קְדֻשְּׁתָא, שִׁבְעֲתָא.
בנטיית השמות האלה אפשר לנקוט את דרך הנטייה של שמות המסתיימים ב-םָה, כגון שִׁבְעֲתַת-, תְּקִיעָתָא תְּקִיעָתוֹת. כך גם הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנוֹת.


(1) על צורת הרבים של שמות אלו ראו משקל פִּעְלָה, פַּעְלָה; פָּעְלָה, פֻּעְלָה – צורת הרבים.
(2) אשר לשמות האותיות היווניות ראו שמות האותיות היווניות.
ישיבת המליאה ריג, רלט, רסד, רעא, רעד, רצו, רצח
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;

הישיבה המוקדמת ביותר בנושא היא ריג, והיא התקיימה ב-1994.
אבל היכן שניתן לשרבב את שם האקדמיה, "שם רשעים ירקב", נשרבב בכיף. למה לא - הן כל תחלואי השפה ממנה באו.
 

sailor

New member
בפרויקט בן יהודה נתקלתי גם

בכתיב חסר ההגיון מבית האקדמיה, משהו כמו שהיתה האנציקלופדיה הסוביטית.
 
לא בטוחה שהבנתי למה התכוונת,

אבל אם התכוונת שבפרויקט בן יהודיה המקלידים מכניסים תיקונים של היום לטקסטים של פעם (כמו שעשו באנציקלופדיה הסובייטית, בדוגמה שלך) אז טעות בידך. מקלידים את הטקסט עם כל השגיאות המופיעות בטקסט המקור.
 

sailor

New member
לא אכנס לוכוח בנושא, אבל נתקלתי בדוגמאות מובה

קות, שלא יתכן שנכתבו/הודפסו כך במקור, פשוט לא כתבו כך בעברית.
 

herouth

New member
זו לא החלטה הרסנית.

פשוט יש אנשים שעצם קיום האקדמיה ללשון העברית נוגד את השקפת עולמים.
 

sailor

New member
לא הקיום - אופי של החלטות

עצם הרעיון ההזוי של תקן לשפה מזיק, מדלל ומדלדל את השפה, כל שכן פסילת צורות מקובלות מזה דורות רבים ובכך הקטנת הנגישות של המקורות.
בכל מלון מכובד (לא בעברית) מופיעות מלים שאינן בשמוש, לעתים מזה זמן רב, מתוך כבוד למקורות וכדי לאפשר קריאת טקסטים ישנים, האקדמיה מנסה לגרום להפך מכך שלא בטובת העברית.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כתיב אחיד אינו מדלל דבר אלא רק מאחיד צורנית

המילים נשארות אותן מילים בלאו הכי... אין שום סיבה שיהיו כמה צורות כתיב לאותה מילה, זה רק מבלבל. השפה השתנתה בדברים מהותיים בהרבה מאז המקורות, אז לא זה מה שמקטין את הנגישות. המילונים עדיין יכולים להציג את הכתיב ההיסטורי וכך הם נוהגים, אין סתירה.
 

sailor

New member
הדעה המקובעת שלך לא תשתנה, זה ידוע

הנגישות של מי שילמד עברית לפי הכללים המדללים האלה תהיה קטנה בהרבה ומי שירצה יאלץ ללמוד "עברית ארכאית" שלפחות עד לפני 20-30 שנה לא היתה דרושה.
 

sailor

New member
ודוגמא רלבנטית לימים אלה

בשנים האחרונות יוצאות הגדות עם "תרגום לעברית" שבעבר לא היה בהן כל צורך.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
טרם נתקלתי בהגדות כאלה אבל איך זה קשור לדיון?

האם התרגום הזה מסתכם בשינוי הכתיב?
 
למעלה