טיפ קטן ממני, כשותפה ל"כאב שלך" -
אני לא יודעת מה המטרה שלך בלימודים (אתה מתכוון להיות עו"ד? סתם לומד להעשרה?), אבל חשוב לעשות את ההפרדה בין אי ההנאה של הרוב, במיוחד בשנה א' ובעיקר בגלל עבודות, ובין אי הנאה מעצם הלימודים והמקצוע. אני, לצערי, לא השכלתי לעשות את ההפרדה הזו. חשבתי שעצם זה שלכולם קשה, לכולם די משעמם בחלק רב מהשיעורים (גם כאן יש להפריד - לי שיעמם בכל השיעורים מלבד 2 בכל התואר), שכולם בוכים על ציונים לא תואמים להשקעה וכו' - זה סימן לכך שכולם באותה סירה, ואני "כמו כולם". אבל לא השכלתי לשים לב שאין לי שום עניין אמיתי במקצוע עצמו. שכנעתי את עצמי שבפרקטיקה יהיה יותר מעניין, פחות תיאוריות, יותר פרקטיקה (ובסופו של יום - זה אותו מקצוע - זה אותו חומר, זה אותו נושא.. שאף אחד לא יבלבל לך את המוח), ורק בסוף שנה ג' תחילת שנה ד', כשנכנסתי חזק לפרקטיקה, הבנתי עד כמה, אין לי שום אבל שום עניין במקצוע. כדאי מאוד לעשות את החושבים האלו. מקווה שאתה לא כמוני, ואם אתה כמוני - שלפחות תשים לב לזה כבר בשנה א' ולא תשכנע את עצמך שאתה באותה סירה כמו כולם.
