היי

טל791

New member
היי

בטח שמעתם את זה כבר הרבה פעמים פה, אבל זה תקוע לי בגרון ואני חייבת לשחרר קצת לחץ כדי לחזור לעצמי. אני בת 28 וחצי וכבר קרוב לשמונה שנים אין לי אף אחד רציני בחיי. כל חברי הטובים כבר הסתדרו זוגות, זוגות ואני עוד לא מצאתי את שלי. זה לא שמפריע לי להיות לבד- אני בן אדם שלם שאוהב את עצמו, יודעת מה אני רוצה בחיים. רק בתחום שבינו לבינה, זה פשוט לא עובד. אני מושכת אלי את כל הנשואים שמחפשים סטוצים, וזה נמאס!, אני לא משדרת שאני רוצה רק מין ובכל זאת גם כשמתחילים איתי זה בדר"כ גברים במערכת יחסים (מה יש לגברים האלו- קצת מייאש לדעת שכ"כ הרבה נשים נבגדות יש בארץ הזו). וכשאני לוקחת יוזמה ונותנת את מס' הטלפון שלי, זה פשוט נגמר בזה- כי הוא הבחור לא מתקשר. והנה הדוגמה האחרונה- הייתי במסיבה ביום שני האחרון, הבחור התעניין בי, רקדנו קצת ביחד,נתתי לו את הטלפון שלי ואפילו יצא שלקחתי אותו הביתה (למרות שזה לא היה בכיון שלי, אבל הדלק ע"ח העבודה...) במהלך הנסיעה, הוא התחיל לדבר על זה שאולי הכרנו בגלגול קודם, והראה התענינות רצינית בנסיעה עבודה שהייתי בה לארחרונה, עיסה לי את הכתפיים והצוואר (לא שום דבר מיני, אבל גם לא ממש תמים), הגענו אליו הביתה, הוא נתן לי חיבוק ונשיקה והלך לדרכו. ובזה נגמר הסיפור!- לא שמעתי ממנו כלום. ולא שציפיתי לטלפון שלוש דקות אחר כך, אבל הוא הראה סימני התענינות (ככה נראה לי- אולי הבנתי לא נכון) ועדין אין איזה סימן חיים שהוא מעוניין. פשוט נמאס לי, אני רוצה להרגיש שוב מה זה להיות נאהבת ע"י בן זוג (כי אהבה של משפחה וחברים לא חסרה לי), וואי, ממש חפרתי, סליחה, ותודה על המקום.
 
סתירות

יש לך בראש כמה סיפורים שמתנגשים אחד עם השני, וכל אחד בנפרד מתנגש עם המציאות, וזה יוצר לך כאב נורא גדול. אחד הסיפורים זה סיפור שאת מספרת לעצמך על זוגות אחרים. המקום הכי בודד להיות בו זה שהראש שרוי באיזה סרט על זוגות אחרים וכמה הם מאושרים, ובאותו זמן אף אחד לא כאן נמצא איתך.. אפילו את לא נמצאת עם עצמך, את איתם. את יודעת למה כיף להיות פה ועכשיו עם מישהו?.. בגלל שבד"כ גם אנחנו כאן עם עצמנו.. כי אנחנו לא רוצים להיות בשום מקום אחר, ואין הרגשה יותר חיה מהרגשת הנוכחות. המקום הכי פחות בודד להיות בו .. זה שאנחנו מארחים לעצמנו חברה כאן ועכשיו, ולא נודדים עם הראש לחלומות על זמנים אחרים ואנשים אחרים. גם אם היה איתך עכשיו מישהו, גבר X, והראש שלך היה במקום אחר.. עדיין היית מרגישה בדידות, כי בדידות זה רק את עם עצמך.. זה לא קשור לאדם אחר. ההשוואה הזאת שלך לאחרים.. או יותר נכון.. ההשוואה שלך לסיפור "האידיאל" שלך הוא מה שמכאיב לך.. אם היית מתרכזת בכאן ועכשיו, ובעצמך.. ולא מתעסקת בעניינים שלא שלך.. כמו זוגות אחרים ואנשים אחרים . הסיפור המכאיב היה נעלם והכאב היה נעלם ! עוד סיפור מתנגש זה שמצד אחד את אומרת שאין לך בעיה להיות לבד, אבל מצד שני .. יש לך המון בעיה להיות לבד, אז איזה מהם זאת האמת? כשאת פותחת עיניים אל המציאות של הכאן והעכשיו, הסיפור שבראש מתפוגג, כל מקום שאת נמצאת בו מרגיש בבית, ואף פעם אין בעיות אמיתיות, רק סיפורים. ורק אז את יכולה להרשות לעצמך להרפות ולהנות מהנסיעה של החיים .. יקרה מה שיקרה.. יהיה לי מישהו אני אהיה מאושרת.. לא יהיה לי מישהו אני אהיה מאושרת .. כי אני מתחייבת לא משנה מי ישאר איתי ומי יעזוב, אני לעולם לא אעזוב את עצמי שוב.
 

טל791

New member
אני לא ממש מסכימה

עם הקביעות שהחלטת לגבי. אני לא ממש לא חייה באידאלים- לא לגבי עצמי, ולא לגבי זוגות אחרים. אני מאוד מאושרת בחיי, אני לומדת משהו שאני אוהבת, עובדת במשהו שאני רוצה לעבוד, ומאוד נהנית מהנסיעה של החיים. רק הבעיה הקטנה הזאת, שבדר"כ לא מפריעה לי, נשארה. אני לא חייה את חיי דרך החברים שלי- וברור לי שהזוגיות שלהם היא בעלת עליות ומורדות. אידאליזציה זה לא משהו שאני מתעסקת איתו. אני מאושרת לבד וביחד. אבל הגעתי לשלב בחיי שזה מפריע לי שאין לי אהבה של בן זוג. מפריע ברמה שאני בוחנת את עצמי כדי לדעת למה לא יצרתי קשרים רומנטיים. לא מפריע ברמה של התעסקות יומיומית וכל דקה לבחוש בזה.תבוא זוגיות או לא תבוא- אני מאושרת. קצת הפריע לי שבחור שהראה התענינות לא יצר קשר, ולא בגלל שזה בחור ספציפי, אלא בגלל שזו תבנית שזהיתי. עד עכשיו זה לא הפריע לי בגלל שרציתי לפתור נושאים עם עצמי, אחרי שפתרתי אותם אני מוכנה לזוגיות. עוד חצי דקה תעבור לי השביזות הקלה (אין כמו פרנק סינטרה בשביל המצב רוח). וכנראה שאם הייתי רואה את הפורום הזה לפני יום לא הייתי חושבת לכתוב. אבל ראיתי את הפורום הזה בדיוק שחיטטתי בפצעים, אז קצת התפרקתי מתחושות רעות.
 
אנחנו שמים זכוכית מגדלת

על מה שמכאיב לנו. לרגע לא רמזתי שאת מקרה אבוד ובן אדם בעייתי שצריך לעשות ממנו מקרה לדוגמא. אני בטוח שיש מלא דברים בחיים שלך שהם נפלאים.. אבל לכרגע, אנחנו שמים זכוכית מגדלת על המקומות שלא עובדים לנו בחיים. כשאנחנו עושים את זה, זה 100% כאב, וברגע שתפתרי את זה עם עצמך, אז עוד פצע אחד החלים והנה החיים נעשו אפילו עוד יותר טובים ממה שהיו. להתעלם ולהגיד זה שום דבר כי יש לי יותר דברים טובים מרעים, זאת לא להעלים את הבעיה. אני מציע לפגוש אותה פנים אל פנים ואחת ולתמיד לעשות דיון משולש, את, היא, והמציאות, ולראות איפה כולנו עומדים. ואת בהחלט כן חיה באידיאלים, כמו כולנו.. יש לך מודל שאת רוצה להתאים את עצמך ואת החיים למודל הזה.. רוב הזמן זה בסדר, אבל במקומות שזה לא מתאים לך למודל באופן שמפריע לך.. שם עולה הכאב. את יודעת למי אין מודלים? לתינוקות, ואת יודעת מי מאושר? תינוקות :) אז שאנחנו מתחילים לנפץ את המודלים שלנו.. האור והשמחה המצויים בנו מכורח הווייתנו פורצים החוצה מבעד לסדקים. אני למדתי שכל כאב עולה לנו בחיים מתוך שקרים שאנחנו מספרים לעצמנו, ומחשבות שמתווכחות עם המציאות, מודלים שיקריים. יש לך מודל אחד למשל.. שנראה לך כל כך טבעי שאת לא חושבת שהוא מודל.. "הוא צריך להתקשר". מודל שמתווכחת עם המציאות, וכשאת פותחת עיניים למציאות שהוא לא התקשר, עולה הכאב. המציאות היא .. שהוא לא התקשר, והוא לא היה צריך להתקשר. המציאות היא שמה שהוא בוחר.. זה עניינו. ובזה שאכפת לך בכלל אם הוא מתקשר אליך.. את מתערבת בעניינים שלא שלך.. זאת הבחנה שאם תצליחי לעשות אותה, כבר פתרת 85% מכל הבעיות שלך עם בני אדם. לא להתערב בעניינים שלא שלך.. את עושה מה שאת רוצה לעשות, את חופשיה, ואנשים יעשו מה שהם רוצים לעשות.. וזה כבר לא עניינך. כי כשאת מתערבת בעניינים שלו, קורה בדיוק מה שאמרתי בפוסט הקודם, את לא נמצאת באותו הרגע עם עצמך .. את איתו.. במחשבות, ואת לא נוכחת פה עם עצמך .. ואף אחד לא נשאר איתך, אפילו לא את.. אין בודד מזה. אל תעזבי את עצמך שוב.
 

טל791

New member
יש לי תחושה

שאנחנו לא נסכים (גם בגלל שכבר הצצתי בשרשור למטה והבנתי שאני לא ממש מסכימה איתך...) אבל הנה כמה הערות משלי: אנחנו לא לבד בעולם- אתה מכיר את "אפקט הפרפר"? , אדם לא יכול להסתובב ולעשות מה שהוא רוצה, קוראים לזה אנרכיה ועדיין אין הוכחות שזה עבד... מה שהוא בוחר זה בהחלט עינינו, אבל הבחירה הזו השפיעה עלי. ונניח שכרגע גם חברה טובה שלי קצת מדוכאת ורוצה כתף לבכות עליה ואני לא יכולה להעניק לה את זה, אז גם היא מושפעת. וזה סתם לצורך הדגמה ובאמת שהיפוטטי לחלוטין. אבל הרי לך דוגמה לכך שלכל מה שאנחנו עושים יש משמעות על אחרים.... אני לא כועסת עליו שהוא לא התקשר, אני מעלה סוגייה לגבי עצמי- למה אני לא מצליחה לעבור את השלב שלבחור יש את הטלפון שלי, ולאו דווקא הבחור הספציפי הזה. אני מעלה תהיה לגבי- איפה אני עושה משהו לא נכון. לצורך העינין הספציפי- הרי עוד דקה אני יכולה לפגוש בחור אחר והנוכחי (שעליו אנחנו דנים) ישכח כלא היה. העינין הוא בחוסר יכולת שלי! לפתח קשרים רצינים. אני יודעת יפה מאוד מה מודל הפנטזיה שלי ואיפה הוא נגמר. בדיוק כמו שאני יודעת מה מודל המציאות שלי... (גם אני יודעת לקרוא את קייטי בראון) בגדול- לא חידשת לי, חזרת על עצמך מהשרשור הקודם וגם מהתגובה הראשונה שלי. אתה מתעקש שאני בודדה? ע"ס מה? על סמך זה שלשעה קלה בערב אחד היה לי קצת עצוב?, נראה לי קצת יהיר להסיק כאלה מסקנות כ"כ מהר. האם אתה מאושר עם עצמך?, אולי אתה עוזב את עצמך ומשליך את זה על אחרים? אולי התגובה שלך אלי היא בעצם מראה למה שאתה חש כלפי עצמך? ושוב הסוגיה שהעלתי היתה כלפי עצמי, איפה אני טועה,איפה אני הבנתי לא נכון, אם למישהו יש סוגיות והשגות אני אשמח לשמוע. ואולי בעצם התשובה הכי טובה היא שככה זה ואין תשובה...
 

דוVשה

New member
היי :)

תראי, קצת קשה לי לייעץ/לכוון/לחוות את דעתי כיוון שאינני מכירה אותך, מה גם שהפירוט שנתת בנוגע לסיבות אותן את מחשיבה 'אחראיות' ל - "למה אני לא מצליחה לעבור את השלב שלבחור יש את הטלפון שלי" מצומצמות מאוד, עבורי אישית, כיוון שאת כותבת שהיו דברים שהפריעו לך וטיפלת בהם בעצמך ועכשיו את 'פנויה לקשר', כביכול. אינני יודעת מהם הדברים שהפריעו וטיפלת בהם ו/או איך טיפלת בהם, ובקיצור =] אני אישית צריכה עוד פרטים ע"מ לחוות דעה ולנסות לעזור. בכל מקרה, אני מקווה שתהא לך הצלחה יותר גדולה בתחום הזה.
 

נונוש5

New member
היי

מדען חלל?אני קוראת את הפורום,ונקרעת מכמה שהעולם סובל,גם אני!!!!אני אומרת לעצמי מדען חלל?אני צריכה אותך עכשו!!!!!!!!!!
 
הרהרתי לגבי ההודעה שלך ולכן לא הגבתי עד כה...

אז קודם כל, מתנצלת על ההתעכבות, וברוכה הבאה לפורומינו הקט- מוזמנת להישאר פה
. תפס אותי משפט שכתבת:" זה לא שמפריע לי להיות לבד- אני בן אדם שלם שאוהב את עצמו, יודעת מה אני רוצה בחיים. רק בתחום שבינו לבינה, זה פשוט לא עובד. "- את כותבת כזה משפט ואחרי זה דווקא מוכיחה אחרת שכן נמאס לך וכן מפריע לך שאת לבד ובסוף את אפילו מודה בכך- "פשוט נמאס לי, אני רוצה להרגיש שוב מה זה להיות נאהבת ע"י בן זוג (כי אהבה של משפחה וחברים לא חסרה לי)" ושמחתי לקרוא שבסוף הודית שכן זה מפריע וחסר. אז מה אפשר לעשות? לא להתייאש. לחפש בכל מיני מקומות מצד אחד, אבל מצד שני- לא להפוך את זה למטרה שלך בחיים כי זה ה-דבר שלא יביא לאהבה. אני חושבת שפשוט נתקלת בטיפוסים שהם לא בשבילך וזה במקרה, אולי כדאי לחפש במקומות אחרים. איפה את נוהגת להכיר את הבחורים האלה? מה הגורם המקשר בינהם שתפס אותך?
 

טל791

New member
ברור שבאיזה שהוא מקום

מפריע לי להיות לבד, אבל זה לא מונע ממני להנות מהחיים כאדם שלם. נתקלת בטיפוסים שהם לא בשבילי- גם אני חשבתי ככה בהתחלה. אבל האמת היא שאין מכנה משותף בינהם. אני לא בוחרת את הדוגמנים שמחפשים כוסיות בנות 18, ההכרות שלי איתם היא רנדומלית, אחד הכרתי בעבודה, אחד באוניברסיטה, אחד במסיבה וכו' וכו'. גורם מקשר?- כל אחד מהם הוא שונה לחלוטין. כולם הראו סימני התענינות וכלום גם מצאו חן בעיני. מבישנות אני לא עושה את הצעד הראשון ולכן ברור לי שהיה איזה שהוא עיניין אצלם. אבל זה לא עובר את השלב הזה. הבחור לוקח את המספר שלי ונעלם..... אני לא מתייאשת בקלות- אני ממשיכה לצאת ולנסות להכיר אנשים. אולי באמת זה עוד הגורל שלי לפגוש את אותו אחד...
 
למעלה