היי
בטח שמעתם את זה כבר הרבה פעמים פה, אבל זה תקוע לי בגרון ואני חייבת לשחרר קצת לחץ כדי לחזור לעצמי. אני בת 28 וחצי וכבר קרוב לשמונה שנים אין לי אף אחד רציני בחיי. כל חברי הטובים כבר הסתדרו זוגות, זוגות ואני עוד לא מצאתי את שלי. זה לא שמפריע לי להיות לבד- אני בן אדם שלם שאוהב את עצמו, יודעת מה אני רוצה בחיים. רק בתחום שבינו לבינה, זה פשוט לא עובד. אני מושכת אלי את כל הנשואים שמחפשים סטוצים, וזה נמאס!, אני לא משדרת שאני רוצה רק מין ובכל זאת גם כשמתחילים איתי זה בדר"כ גברים במערכת יחסים (מה יש לגברים האלו- קצת מייאש לדעת שכ"כ הרבה נשים נבגדות יש בארץ הזו). וכשאני לוקחת יוזמה ונותנת את מס' הטלפון שלי, זה פשוט נגמר בזה- כי הוא הבחור לא מתקשר. והנה הדוגמה האחרונה- הייתי במסיבה ביום שני האחרון, הבחור התעניין בי, רקדנו קצת ביחד,נתתי לו את הטלפון שלי ואפילו יצא שלקחתי אותו הביתה (למרות שזה לא היה בכיון שלי, אבל הדלק ע"ח העבודה...) במהלך הנסיעה, הוא התחיל לדבר על זה שאולי הכרנו בגלגול קודם, והראה התענינות רצינית בנסיעה עבודה שהייתי בה לארחרונה, עיסה לי את הכתפיים והצוואר (לא שום דבר מיני, אבל גם לא ממש תמים), הגענו אליו הביתה, הוא נתן לי חיבוק ונשיקה והלך לדרכו. ובזה נגמר הסיפור!- לא שמעתי ממנו כלום. ולא שציפיתי לטלפון שלוש דקות אחר כך, אבל הוא הראה סימני התענינות (ככה נראה לי- אולי הבנתי לא נכון) ועדין אין איזה סימן חיים שהוא מעוניין. פשוט נמאס לי, אני רוצה להרגיש שוב מה זה להיות נאהבת ע"י בן זוג (כי אהבה של משפחה וחברים לא חסרה לי), וואי, ממש חפרתי, סליחה, ותודה על המקום.
בטח שמעתם את זה כבר הרבה פעמים פה, אבל זה תקוע לי בגרון ואני חייבת לשחרר קצת לחץ כדי לחזור לעצמי. אני בת 28 וחצי וכבר קרוב לשמונה שנים אין לי אף אחד רציני בחיי. כל חברי הטובים כבר הסתדרו זוגות, זוגות ואני עוד לא מצאתי את שלי. זה לא שמפריע לי להיות לבד- אני בן אדם שלם שאוהב את עצמו, יודעת מה אני רוצה בחיים. רק בתחום שבינו לבינה, זה פשוט לא עובד. אני מושכת אלי את כל הנשואים שמחפשים סטוצים, וזה נמאס!, אני לא משדרת שאני רוצה רק מין ובכל זאת גם כשמתחילים איתי זה בדר"כ גברים במערכת יחסים (מה יש לגברים האלו- קצת מייאש לדעת שכ"כ הרבה נשים נבגדות יש בארץ הזו). וכשאני לוקחת יוזמה ונותנת את מס' הטלפון שלי, זה פשוט נגמר בזה- כי הוא הבחור לא מתקשר. והנה הדוגמה האחרונה- הייתי במסיבה ביום שני האחרון, הבחור התעניין בי, רקדנו קצת ביחד,נתתי לו את הטלפון שלי ואפילו יצא שלקחתי אותו הביתה (למרות שזה לא היה בכיון שלי, אבל הדלק ע"ח העבודה...) במהלך הנסיעה, הוא התחיל לדבר על זה שאולי הכרנו בגלגול קודם, והראה התענינות רצינית בנסיעה עבודה שהייתי בה לארחרונה, עיסה לי את הכתפיים והצוואר (לא שום דבר מיני, אבל גם לא ממש תמים), הגענו אליו הביתה, הוא נתן לי חיבוק ונשיקה והלך לדרכו. ובזה נגמר הסיפור!- לא שמעתי ממנו כלום. ולא שציפיתי לטלפון שלוש דקות אחר כך, אבל הוא הראה סימני התענינות (ככה נראה לי- אולי הבנתי לא נכון) ועדין אין איזה סימן חיים שהוא מעוניין. פשוט נמאס לי, אני רוצה להרגיש שוב מה זה להיות נאהבת ע"י בן זוג (כי אהבה של משפחה וחברים לא חסרה לי), וואי, ממש חפרתי, סליחה, ותודה על המקום.
אז שאנחנו מתחילים לנפץ את המודלים שלנו.. האור והשמחה המצויים בנו מכורח הווייתנו פורצים החוצה מבעד לסדקים. אני למדתי שכל כאב עולה לנו בחיים מתוך שקרים שאנחנו מספרים לעצמנו, ומחשבות שמתווכחות עם המציאות, מודלים שיקריים. יש לך מודל אחד למשל.. שנראה לך כל כך טבעי שאת לא חושבת שהוא מודל.. "הוא צריך להתקשר". מודל שמתווכחת עם המציאות, וכשאת פותחת עיניים למציאות שהוא לא התקשר, עולה הכאב. המציאות היא .. שהוא לא התקשר, והוא לא היה צריך להתקשר. המציאות היא שמה שהוא בוחר.. זה עניינו. ובזה שאכפת לך בכלל אם הוא מתקשר אליך.. את מתערבת בעניינים שלא שלך.. זאת הבחנה שאם תצליחי לעשות אותה, כבר פתרת 85% מכל הבעיות שלך עם בני אדם. לא להתערב בעניינים שלא שלך.. את עושה מה שאת רוצה לעשות, את חופשיה, ואנשים יעשו מה שהם רוצים לעשות.. וזה כבר לא עניינך. כי כשאת מתערבת בעניינים שלו, קורה בדיוק מה שאמרתי בפוסט הקודם, את לא נמצאת באותו הרגע עם עצמך .. את איתו.. במחשבות, ואת לא נוכחת פה עם עצמך .. ואף אחד לא נשאר איתך, אפילו לא את.. אין בודד מזה. אל תעזבי את עצמך שוב.