הם די חשבו שזה ניסיון להיות מאגניבה
ולא התייחסו ברצינות. זה היה בתקופת היסודי, נשארתי במסגרת הדתית עד אמצע השנה הזאת ככה שבאיזשהו שלב, בתחילת שנה שעברה, כש*כן* נמשכתי לבנות והייתה לי חברה
זה היה משעשע לגמריי! איימו להעיף אותי ערכתי דיונים שלמים בשיעורי חברה, ובתקופת המצעד בירושלים... היה כל כך מתיש
אבל לא נורא, התגברתי. המון חברות שלי כיום מתייחסות לנושא בהיגיון ובהבנה רבה יותר. ואני שמחה על זה. בכל אופן, יש לציין שהכיתה שלי, הבית ספר, קיבלו אותי כמו שאני. כמובן שהרושם הראשוני היה 'אה, היא פריקית, נוצריה, מתנגדת לצבא, לא מאמינה באלוהים לסבית וטבעונית
' אבל כשהכירו אותי, העריכו ואהבו אותי. הרגשתי טוב עם עצמי שם. חפרתי ^^"