היי פורום...חג שמח
קודם כל חג שמח וכשר לכולם.... אולי תוכלו ליעץ לי .. אני בת 27 וכרגע מתגוררת בארה"ב. הגעתי לכאן לפני שנתיים למטרת טיול והכרתי בחור ישראלי שחי פה כבר 5 שנים. אנחנו יוצאים כבר שנה ונשארתי פה בישבילנו, בשביל עתיד משותף.. אנחנו מדברים על חתונה ועתיד יחד. השנה האחרונה היתה פשוט מדהימה ביננו ואחרי כל כך הרבה שנים ונסיונות כושלים של מערכות יחסים הבנתי והרגשתי עמוק בפנים עד כמה אהבה יכולה להיות עצומה ונכונה, וכשמגיע האחד מרגישים את זה. לפני 3 חודשים לערך, חליתי וישבתי בבית, נאלצתי להפסיק לעבוד וישנתי אצלו כדי שישגיח עלי ושיוכל לטפל בי. (אני רוצה להוסיף שבן זוגי בחור מאוד אמיד כלכלית) כשהתחלתי להרגיש יותר טוב, סיכמנו שאני אשאר בבית ולא אחזור לעבוד כי טוב לו שאני בבית כי הוא רואה אותי יותר, והוא ביקש שנעבור לגור יחד. ובאמת עברנו לגור ביחד והזוגיות שלנו פרחה ורק עלתה. בחודשיים אחרונים, התחילו ויכוחים על כל דבר קטן וזה כבר הפך לבלתי נסבל, דברים קטנים כמו רהיטים לבית. לפני שבוע הוא יזם שיחה מה שלא קורה בדרך כלל הכל אני יוזמת..והוא אמר לי שאני חייבת לחזור לעבוד כי הוא חושב שהויכוחים הם כי אני בבית והוא כל היום עובד. ושהוא לא רוצה שאני אהיה עקרת בית בבית ושאין כל קשר לכסף רק לתעסוקה שלי, ושהיום כשאני מרגישה הרבה יותר טוב אני יכולה לחזור לעבוד.וכשיגיעו ילדים זה יהיה שונה. אני מסכימה עם זה ולא מסכימה. מבחינה כלכלית אני יכולה לשבת בבית והוא גם רצה ואמר לי שאני לא במעמד של לעבוד ושהוא יתמוך בי ויהיה מאחורי לאורך כל הדרך אני מסכימה שאני כן צריכה תעסוקה, ואמרתי שאתנדב בבית חב"ד והוא לא מוכן בשום אופן התנדבות רק עבודה, שלפני חודשיים הדעה שלו על לשבת בבית היתה שונה. מה ששבר אותי היה שהוא הציב לי אולטימטום. הוא אמר שאם אני לא חוזרת לעבוד בכל דבר שהוא זה נגמר ביננו. אני לא מסכימה בשום אופן לאולטימטום.והוא מאוד מאוד פגע בי בכבוד שלי ובאגו. אני רוצה להוסיף שאני נמצאת במצב של חוסר ברירה כי אני לא יכולה לחזור כרגע הביתה, מה שזה אומר שגם אם מחליטה לקחת פסק זמן ולחזור קצת לארץ זה לא אפשרי והוא יודע שאני די "תקועה" פה ושאין לי לאן ללכת. אם אני יוצאת מהמדינה אני לא יכולה לחזור וזה סיכון שלא בא בחשבון. עוד משהו מאוד חשוב, הוא בן 29 ואני הזוגיות הראשונה שלו, הוא בחור מאוד מאוד ביישן כך שהוא לא הכי בקיע בזוגיות לכן אני מסבירה לו דברים שלא אמורים להסביר אבל זה שווה את זה... אני באמת אוהבת אותו והוא מאוד מאוד אוהב אותי בחזרה. השאלה שלי היא אם לוותר על הכל ולעמוד על שלי? אמרתי לו שאני רוצה לעזוב ולחזור לארץ והוא אמר שהוא מאוד אוהב אותי והוא לא רוצה שאני אחזור אבל שהוא לא יעצור אותי אם זה מה שאחליט. מה אתם אנשים יכולים אולי לייעץ לי לעשות? אשמח לכל תגובה אפשרית בובה
קודם כל חג שמח וכשר לכולם.... אולי תוכלו ליעץ לי .. אני בת 27 וכרגע מתגוררת בארה"ב. הגעתי לכאן לפני שנתיים למטרת טיול והכרתי בחור ישראלי שחי פה כבר 5 שנים. אנחנו יוצאים כבר שנה ונשארתי פה בישבילנו, בשביל עתיד משותף.. אנחנו מדברים על חתונה ועתיד יחד. השנה האחרונה היתה פשוט מדהימה ביננו ואחרי כל כך הרבה שנים ונסיונות כושלים של מערכות יחסים הבנתי והרגשתי עמוק בפנים עד כמה אהבה יכולה להיות עצומה ונכונה, וכשמגיע האחד מרגישים את זה. לפני 3 חודשים לערך, חליתי וישבתי בבית, נאלצתי להפסיק לעבוד וישנתי אצלו כדי שישגיח עלי ושיוכל לטפל בי. (אני רוצה להוסיף שבן זוגי בחור מאוד אמיד כלכלית) כשהתחלתי להרגיש יותר טוב, סיכמנו שאני אשאר בבית ולא אחזור לעבוד כי טוב לו שאני בבית כי הוא רואה אותי יותר, והוא ביקש שנעבור לגור יחד. ובאמת עברנו לגור ביחד והזוגיות שלנו פרחה ורק עלתה. בחודשיים אחרונים, התחילו ויכוחים על כל דבר קטן וזה כבר הפך לבלתי נסבל, דברים קטנים כמו רהיטים לבית. לפני שבוע הוא יזם שיחה מה שלא קורה בדרך כלל הכל אני יוזמת..והוא אמר לי שאני חייבת לחזור לעבוד כי הוא חושב שהויכוחים הם כי אני בבית והוא כל היום עובד. ושהוא לא רוצה שאני אהיה עקרת בית בבית ושאין כל קשר לכסף רק לתעסוקה שלי, ושהיום כשאני מרגישה הרבה יותר טוב אני יכולה לחזור לעבוד.וכשיגיעו ילדים זה יהיה שונה. אני מסכימה עם זה ולא מסכימה. מבחינה כלכלית אני יכולה לשבת בבית והוא גם רצה ואמר לי שאני לא במעמד של לעבוד ושהוא יתמוך בי ויהיה מאחורי לאורך כל הדרך אני מסכימה שאני כן צריכה תעסוקה, ואמרתי שאתנדב בבית חב"ד והוא לא מוכן בשום אופן התנדבות רק עבודה, שלפני חודשיים הדעה שלו על לשבת בבית היתה שונה. מה ששבר אותי היה שהוא הציב לי אולטימטום. הוא אמר שאם אני לא חוזרת לעבוד בכל דבר שהוא זה נגמר ביננו. אני לא מסכימה בשום אופן לאולטימטום.והוא מאוד מאוד פגע בי בכבוד שלי ובאגו. אני רוצה להוסיף שאני נמצאת במצב של חוסר ברירה כי אני לא יכולה לחזור כרגע הביתה, מה שזה אומר שגם אם מחליטה לקחת פסק זמן ולחזור קצת לארץ זה לא אפשרי והוא יודע שאני די "תקועה" פה ושאין לי לאן ללכת. אם אני יוצאת מהמדינה אני לא יכולה לחזור וזה סיכון שלא בא בחשבון. עוד משהו מאוד חשוב, הוא בן 29 ואני הזוגיות הראשונה שלו, הוא בחור מאוד מאוד ביישן כך שהוא לא הכי בקיע בזוגיות לכן אני מסבירה לו דברים שלא אמורים להסביר אבל זה שווה את זה... אני באמת אוהבת אותו והוא מאוד מאוד אוהב אותי בחזרה. השאלה שלי היא אם לוותר על הכל ולעמוד על שלי? אמרתי לו שאני רוצה לעזוב ולחזור לארץ והוא אמר שהוא מאוד אוהב אותי והוא לא רוצה שאני אחזור אבל שהוא לא יעצור אותי אם זה מה שאחליט. מה אתם אנשים יכולים אולי לייעץ לי לעשות? אשמח לכל תגובה אפשרית בובה