היי, סופ״ש כבר כאן

[nimrodrosen]

אינני מצדיק את היבואן

כמו שאתה יודע אין לי שום קשר אליו או חיבה מיוחדת למזקקות הללו. אבל לשם הדיון: עם מיתוג נכון וויסקי לא חייב להיות תחרותי - ראה ערך שיבס וגוני שחור בכל חתונה של גורמט כזה או אחר.. צרכנים מתנהגים באופן לא רציונלי במובן הכלכלי של המילה צרכנים מתנהגים באופן רציונלי במובן הערך של המוצר- יש לך אראן בן 5 וחצי שנמכר כמו לחמניות ב 480 ש"ח מכיוון שהמוכר יצר "ערך מוסף" מכאן אם תיצור "ערך מוסף" לערסים בחדרי VIP הם יקנו את הוויסקי הכבולי מהספייסייד גם ב 500 ש"ח. (ראה ערך וודקות סופר שקר פרימיום) לגבי א.ג.ד.ת אני מסכים כי ההתנהלות של א.ג.ד.ת לאורך האירוע היתה מבישה- בלי לדבר כמה מילים עחליהם ועל המותגים. המחירים נזרקו לחלל האוויר כאילו אנו בשוק הכרמל (300 ש"ח בשבילכם??? ראבק! זה להוזיל את המותג)

 

[דן הגרזן]

המממ

לא יודע כמה ערסים אתה מכיר, אבל אני (אוהד בית"ר, כן?) מכיר איזה שניים ואין סיכוי שהם יזמינו סינגל מאלט או ישתו אותו במקום בו מישהו צופה בהם. יש הבדל עצום בין להזמין בקבוק גרייגוס ושישיית פחיות רדבול (לקבל אבסולוט עם שישיית XL ולא להבדיל) ובין להזמין בקבוק של סינגל מאלט. האמן לי שזה פשוט לא יקרה ואף בעל מועדון/פאב לא ינסה לשווק טומינטול לאהבלים עם כסף - אם מישהו פרייאר מספיק להוציא 600 ש"ח על בקבוק שהוא לא מכיר ולא יכול להעריך הברמן כבר ייתן לו ג'וני ווקר אדום עם קרח במחיר הזה. לוויסקי אין אפשרות ליצור ערך מוסף כפי שהתכוונת. לוויסקי כמו שיבאס יש "זיכרון" צרכנים (סבא שלך שותה רק את זה בחתונות) אבל גם זה נעלם. כשמכרתי אלכוהול לחתונות ראיתי אנשים שמעדיפים בקבוק שיבאס או ג'וני ווקר ב-1,800 ש"ח על פני ארבעה או חמישה בקבוקים של סינגל מאלט ("מה, בחתונה שלי נביא איזה לאפארויג'? רק שיבאס. שכולם יראו ששמתי כסף". נסה לעשות משהו דומה עם סינגל מאלט מהספייסייד שאף אחד לא מכיר). לפי מה שאתה אומר, אני יכול לקחת איזה בלנד אירי ולתת לו מחיר של 1,000 ש"ח ורק בגלל זה הוא יימכר בטירוף. ההתנהלות שלהם דומה להתנהלות של רוב היבואנים בארץ. מבינים במה שהם מוכרים כמו שאני מבין במטבח המונגולי. וזה די מעט. בחיים לא הייתי קונה מיבואן כזה שמבייש את ההשקה (ועם כל הכבוד לתומר חברנו בחיים לא הייתי נותן למישהו שלא עובד *אצלי* בתחום להשיק מוצרים שלי. מינימום כבוד מקצועי).

 

[nimrodrosen]

יש הצלחות גם אצל הערסים

הרי הצליחו לדחוף להם גרייגוס ב-200 במקום האבסולוט ב-60. הצליחו גם לדחוף להם בעבר יגרמייסטר ב-150. ליקר מתוק מר ואלכוהולי שהם שתו בצ'יסרים- תופעה סופר ישראלית... רום- קפטיין מורגן ספייס- "משדרג" כל מוחיטו תן לי עוד רבע שעה ואזכר בעוד כמה דוגמאות...

 

[temptation411]

הקוניאק נמר וניל..אחלה דוגמא

גם מהוודקה תאנים עשו חגיגה אבל בסופו של דבר הערסים יחזרו לוודקה רדבול וחבריו

 

[farlow]

משעשע,

מישהו בטעימה הזכיר את המיוקוב וניל. בהקשר שונה במקצת.

 

[foodnwine1]

בשבדיה למשל...

שם יש מונופול, והמדינה שולטת בהכל. המחירים הרבה יותר זולים מפה. ההצע מטורף. הלואי עלינו SYSTEMBOLAGET

 

[rustynail]

הרשמים שלי, פייבוריטים קצת שונים

Tomintoul 10: בהחלט ספייסיידי קלאסי, ללא יותר מדי רעש, לטעמי מורגש פרופיל שרי שכן חשבתי שיש שם, סה"כ נהניתי ממנו, ויסקי פשוט ונעים. Tomintoul 12 Oloroso:מבחינתי הוויסקי במקום השני בתחרות, מאוד מאוזן, הרבה שרי, נהנתי ממנו מאוד, ויסקי חורפי ביותר, עומד באותה רמה עם פינישים מוכרים יותר. אני אהבתי! Glencadam 10: לא הרשים אותי, נראה כי הוויסקי הזה זקוק לדילול, לצערי לא דיללתי במים את האחוז האלכוהולי וחשבתי על כך רק מאוחר יותר, הוויסקי הזה פשוט מדי, צורב מדי ולא מוכן עדיין לטעמי. בגדול פשוט לא! Glencadam 12: לצערי הוויסקי הנ"ל הרגיש לי כאילו ניסו להציל את הקודם, אז הם הצליחו קצת כי סה"כ הוא לא רע אבל גם לא טוב. Tomintoul Peaty Tang : צעיר ומלא בכבול, לא מאוזן, כבול אגרסיבי במובן הלא טוב שלו, כאילו על מנת לכסות וויסקי לא טוב. התאכזבתי. אני לא מחפש רק כבול אלא איזון ומורכבות, כאן הרגיש לי מאוד לא מאוזן ופשוט. Old Ballantruan: המוצלח מבחינתי בטעימה, למרות חוזקו האלכוהולי הוא הרגיש לי מאוד מאוזן, הכבול בו השתלב בעדינות עם טעמי פירות ואברש, לא אגרסיבי במיוחד מבחינתי וסה"כ כבולי בהחלט לא איילה(יותר טעמי יבשה או בעצם ללא טעמי ים- מלח, יוד) נהנתי מאוד. מפאת קוצר הזמן שלי לא יצא לי לדלל אף ויסקי ולהתעמק בו מעבר לכך וחבל אבל מאוד נהניתי מהטעימה. לשמחתי לפני זמן מה רכשתי על עיוור את ה- Old Ballantruan ומעולם לא פתחתי, אז סה"כ אני מרוצה. לגבי המחירים של הוויסקים הנ"ל בש"ח: לא ארכוש אף לא אחד מהם במחירים הנ"ל. לא מקבל את התרוץ של מיסים וכו'. בהשוואת מחירי האיילה מיסט לסוגיו אשר בהחלט לא זול אבל גם לא יקר מדי למחירי המזקקות הנ"ל ניתן לראות שהיבואן החליט לקחת עו קצת רווח לעצמו. עד 21 שנה של המזקקות הנ"ל לא כולל ה21 שנה המחירים מקבילים לאיילה מיסט עד 17 שנה כולל אך בשורה הסופית בש"ח היבואן לוקח רווח גדול יותר וחבל, כך מוצרים פחות מוכרים אינם תחרות למוצרים מוכרים יותר בשוק במחיר הרבה יותר תחרותי וחבל. בקיצור המחירים אינם ריאליים. קצת הערות לגבי הטעימה: להערכתי היינו כ20 איש לא כולל צוות המקום שיש בשולחן נפרד, ניתן להושיב את כולם בשולחן אבירים אחד ארוך אשר יתחיל מהקיר לפני החדר הפרטי וייגמר כמובן בחזית, מכיוון שמלבד מילוי מים ולחם אין כאן הגשה ממשית אז טכנית נראה לי שזאת לא בעיה בייחוד שאנו לא בשעות הפעילות. מים ולחם זה נחמד ומדויק. חבל שלא היה ערוך הכל מראש ואולי קצת יותר מסודר עם יותר כוסות. אומנם 20 איש ששותים אותו דבר אבל בהנחה שזה ארוע שני ואולי יהיו גם שלישי ורביעי אפשר כבר להשקיע באבזור נכון יותר ומתוזמן יותר. לסיכום נהניתי מאוד, תודה תומר על הארגון והרמת הכפפה לטעימה הזו, מצפה לסיבוב הבא, מי אמר בלוויני?

 

[foodnwine1]

נשמע מעניין. לצערי לא יכולתי להגיע

להבא מבקש אם אפשר לא בשישי... בשעות כאלו. וודאי יצטרפו אלי גם שומרי השבת ג

 

[yoavge]

 

[farlow]

סיכום קצר

היה נחמד לפגוש שוב חברה מביני עניין מהפורום. כאלה שהכרתי קודם לכן וכמובן כאלה שלא. שמחתי. טומינטול - לדעתי המאסטר בלנדר שלהם אוהב עשן. כי משום מה ביטויי הבסיס 10 ו-12 אנמיים לחלוטין. לעומתם הפיטי טאנג, מעין בלנד כבולי (ולא מעושן) ללא גיל, מאוד הרשים אותי. בטעם הוא מאוד עגול ועושה את העבודה. כך או כך, אני לא רואה את עצמי רוכש ביטוי כלשהו של טומינטול אי פעם. מאידך גלנקדם זה עולם אחר. ה-10 חמצמץ ופירותי. גלנקדם 12 בסיומת פורט הוא הפייבוריט שלי בטעימה. באף אין יותר מדי - יין, קצת מתיקות עצית. אבל הפה הוא הדבר האמיתי. מעין שילוב של מתיקות עם מרירות (של הפורט). שרבטי. פיניש ארוך. אהבתי מאוד. הייתי קונה בקבוק במחיר שפוי. לגבי היבואן - אני בטוח שבעוד מספר חודשים הוא יתחבר קצת למציאות ויבין שבמחירים האלה אין לו קליינטים (גלנקדם 12 - 600 ש"ח, באמת?). כמובן תודה לתומר על ארגון הטעימה, ובכלל יש מקום לטעימות מעניינות יותר מאשר טעימת דאבל בלק או עוד טעימה של הבסיסיים של דיאג'ו.

 

[nimrodrosen]

עוד רשמים מטעימת הוויסקי...

תודה תומר על הארגון ועל הטעימה. נהניתי מאוד גם מהמפגש החברתי: חברי הפורום וחברי אלכוהול ממעגלים נוספים. צריך יותר מפגשים כאלו! אז הנה שני הסנט שלי: טומינטול 10: פרחוני, עם מאפיין מאוד בולט של תפוח עץ אדום. עדין עם פיניש קצרצר. הזכיר לי את הגלנמורנג'י 10 ששתיתי ערב קודם. אם כי פחות מהנה מהגלנמורנג'י. טומינטול 12 שרי: שוב מאלט עדין. השרי בולט לטובה עם מתקתקות מוגברת וטעמי אפרסק. יש כאן שוב את התפוח האדום. טוב יותר מהקודם אבל לא מרשים. גלנקדם 10: כאן הפירחוניות בולטת משמעותית עם ניחוחות של דבש. המאלט הזה מקסים בעיניי- המתיקות הדיבשית והפרחוניות ממש מהנים. (אחלה entry-level) גלנקדם 12 פורט: אפרסק, דובוני גומי יין, פירות יבשים ומתיקות גבוהה. פיניש בינוני עד ארוך. הפורט (טעמי יין) מאוד בולט במאלט הזה. מתוק ומתחנף. טומינטול פיטי טאנג: ניחוחות של חירייה וביסלי גריל- ממש ביסלי גריל. יש כאן כבול צעיר אבל גם מספיק מסביב כדי לתמוך בו. עם מים יוצא גם עשן מדורה החוצה. לדעתי המאלט של הטעימה- מאוד מאוזן ומאוד מהנה! אולד באלאנטרואן:כבול חירייה ועור של אוכף (עור גס), דן דיבר על אציטון שאח"כ גם אני מצאתי אבל אולי היתה זו סוגסטיה- התרשמותי היא שהיה זה מאלט חד מימדי ומאכזב.

 

[yezer]

תודה רבה ומחכה לאירוע הבא...

ראשית כל ברצוני להודות לתומר ולשבח את מוחו (השטני...). מבלי להתייחס למאפינים של כל ויסקי ברצוני לומר שנהניתי מאוד. מעבר לאוירה הטובה ולקהל האיכותי, אני יכול לומר כי בבר או בדיוטי/ חנות, הגלנקדאם והטומניטול לא יהיו הבחירה הראשונה שלי וזאת לא מטעמי טעם/ איכות או תמורה למחיר. אני תמיד אעדיף לבחור ביצרן קצת יותר מוכר (אולי זו שמרנות מסויימת שבי), ולכן זו בדיוק הסיבה שאני מתייחס לסדנא כאל חויה לימודית נטו וכאל התנסות שלא הייתי מגיע אליה בכל מקום אחר. אני מחכה בקוצר רוח לאירוע הבא ולרעיון הבא שה"מוח" הולך לבשל לנו. שבת שלום ובריאות טובה לכולם...

 

[eran735]

בנתיים רק קצת ימזאקי 12

וגינס מקווה שהיום בשטרן יהיה קצת יותר מעניין

 

[Desert Seagull]

אז מה היה לנו -זה אשכול הסופש, כן?

במגזר הבירות שתיתי השבוע שתי בירות נוספות של הדובים: קמיקזה שהפתיעה אותי מאוד לחיוב בפרחוניות והלימוניות שלה, והאינדירה שהייתי בשבילי Too much..כבדה ומרירה. לא הסגנון שלי. האמת, היא גם די אדמדמה ולא בהירה כל כך (לא שזה משנה, סתם לציין) במגזר היינות הייתי השבוע בערב יינן עם יקב קסטל בחנות יינות וטעמים ברמת גן. הטעימו את הקסטל הלבן שהיה מרענן, חמצמץ ונעים מאוד (עולם אחר לגמרי מהקצרין שרדונה הכבד והחצירי שכל קשר בינו לבין פירותיות הוא מקרי בהחלט), פטיט קסטל 08-10, ה-08 לקח בגדול, יין מגובש, פירותי, טאני, גראן וין 07-09, ה-07 היה מעולה, וגם ה-09 עשה רושם שהבשיל ממש מהר ומוכן כבר לשתייה. לעומתם ה-08 עוד מרגיש צעיר ולא בשל וצריך עוד לחכות איתו. רוזמאונט GSM 2003: הסירה האוסטרלי מורגש מאוד, קרי יין מריר, כבד ועצור (בדומה למה שחשתי עם הסירה רזרב 2006 או 2007 של טוליפ). אחרי יום פתוח במקרר הוא אולי נרגע קצת עם המרירות שלו אבל לא חשתי שיפור משמעותי. היין ללא טאנינים בולטים. לא מצא חן בעיניי. האם זה אומר שגם גשם אדום של שאטו גולן לא ימצא חן בעיניי? בין לבין בפסגת הסיגרים עם הגרזן, פארטאגאס E2. מבחינתי גרסה גדולה יותר ומוצלחת באותה מידה כמו ה-D4. אדמתי ופלפלי. מה אומר, סיגר הצגה..

 

[דן הגרזן]

מה אני אגיד לך... סיגר ה-צ-ג-ה.

 

[foodnwine1]

DELIRIUM TREMENS + NOCTURNE

אחלה בירות. כמו כן, CAOL ILA DE - סוכריית כבול מצויינת בשילוב עם שוקולד מריר 70%. WILD TURKEY RARE BREED - ח"ח בורבון לא רע בכלל! כמו כן נרכש GLENSCOTIA 19 שנה בקבוק חח של KINTRA ההולנדי, אחלה של מבקבק וגם חבר טוב. ג

 

[knappertsbusch]

קצר ולעניין

ירדן הר חרמון אדום - בסדר. יקבי הגליל מרלו - טוב! שני החבר'ה נמכרים כעת במחיר זהה לכבוד פורים, בהחלט יש עדיפות לגליל. חוץ מזה לגבולין - מתחיל להתחמצן אבל עדיין פגז.

 

[Padod]

כרגיל

אופאקה-ראקה שיצא מעולה (ג'ין חזק, ליים, דון'ס ספייס מס' 2 שזה שילוב של ווניל ופלפל אנגלי, סירופ סוכר וטיקי-ביטרס), פורט לייט (מיץ לימון, סירופ פסיפלורה, גרנדין וברבן. ווילד טרקי 8) וגרסא של ביצ'בם לרום-בארל - הבאם-בארל (ליים, אשכוליות, תפוזים, סודה, סירופ פסיפלורה, מי דבש, והרבה הרבה מאיירס כהה ואנגוסטורה 5) שהיתה פשוט מעולה. בין לבין, אייל אוף ג'ורה סופרסטישן שמצאתי ב300 שקלים לבקבוק ולא התאפקתי. ועם החשק לסינגל מאלטים גם הגלנקינצ'י 10 יצא מהשורה האחרונה של הארון, ברנדי תותי העץ של 'עליית הגג' ב55% אלכוהול - השארית שנותרה מהטעימה האחרונה, והרד-אייל, גם כן של 'עליית הגג', שהזהירו אותי שהיא "מרירה מדי" למרות שבפועל היא היתה מאוד מאוזנת ומהנה אבל אולי אפילו קצת חסרת אופי...בעצם כל בירה מבחינתי היא חסרת אופי, אז זו היתה דיי טובה בהתחשב. נראה לי. הייתי עסוק מדי בלהסתכל במחשוף של הבחורות ששתו איתי את הבירה הזו. היה שבוע טוב, פרט להפתעה בסופ"ש שמנעה ממני להצטרף לטעימה מודרכת של יום שישי... שבוע הבא יהיה יותר טוב

 

[foodnwine1]

like the supersition.

 

[Padod]

מאוד

יש לי רומנטיקה ארוכה מאוד עם הוויסקי הזה.