היי, סופ״ש כבר כאן

[דן הגרזן]

ולכן אתה נאלץ לשלם פרמיה, או לוותר

 

[foodnwine1]

לא מחייב

יש לא מעט ספיידיסים עם פרופיל PEAT מאוד מעניין. שתינו השבוע את ה BENRIACH 17 SOLSTICE שהיה מעולה. ואגב, אי השימוש בPEAT בכלל בספייסיד הוא משהו שלא היה קיים פעם. כאשר אכן חיממו עם כבול גם שם היה שימוש כזה, אם כי לא ברמות המטורפות של איילה. כך שזה בעצם חזרה למקורות.

 

[ValeronDeportivo]

לגבי הפיטי טאנג אתה צודק

בגלל זה לא התעמקתי בו. הוא שונה, מיוחד ודי טעים (לי). אבל אם נתעמק מספיק אפשר להגיד את זה על ויסקים רבים. אם זה פרופיל הטעם המושלם בשבילך - אקבל את זה שתקנה אותו גם במחיר כפול. אבל אם נסתכל ברזולוציה נמוכה יותר - באומור לג׳נד, בלק בוטל, איילה מיסט, לאדייג (כן נו, לצאג או משהו באיזור) לא נורא שונים. לא בדיוק אותו פרופיל, אבל כבולי מתקתק נחמד כזה. גם אם הפיטי טאנג הוא הטוב שבהם (לא טוען את זה, דורש ראש בראש) - המחיר תמיד נכנס לשיקול אם לקנות או לא, כי באופן אישי אף אחד מהם לא יהיה ׳ויסקי הבית׳ שלי, ברירת המחדל, או הויסקי הראשון שאתן למתחילים. אגב, את הפרופיל הזה של כבול ׳נקי׳ ופרחוני הייתי מחפש בארדמור (משמועות) ובבנריאך (עם השמות הלטיניים). הסולסטיס שטעמנו היה בכיוון מתחת למעטה הפורט. וכאמור, היה מעולה.

 

[nimrodrosen]

חפירה על טעמי כבול

לוויסקי כבולי צעיר (מתחת נגיד ל 5 שנים) יש (באף שלי בכמובן) סירחון חירייה מאוד מודגש- מן רקב שכזה שאינינו קיים בוויסקי כבולי מבוגר יותר. גיליתי את זה כאשר טעמתי איזו הוצאה של בנריאך כבולי בן 3 שנים בוויסקי לייב- וכמו ההבדל בין כבול לעשן- צריך לטעום דוגמא מובחנת בכדי להבין. בלג'נד, בבלק בוטל ובאיילה מיסט אין את ה"כבול הזה" גם לא בארדמור (הטרדישינל קאסק המחורבן שטעמתי) ואני מאמין שגם לא בבנריאך מבוגר.. לגבי הלצ'יג לאדייג או איך שלא מבטאים את זה - אולי - לא טעמתי אבל הגיוני שיש גם שם את "הכבול הצעיר" מה שכן לא נראה לי שיש בו את העמוד שידרה שיש בפיטי טאנג אבל זו צריכה להיות טעימה מעניינת ראש בראש.

 

[knappertsbusch]

השאלה היא האם הסירחון קשור לכבול

חלק מהסירחון האופייני של הלדצ'יג אני משייך ל"קיא תינוקות", שהוא בכלל מאפיין של זיקוק מסוים (איזה? אתה בטח יודע...). הגרסה הקודמת (nas 42%) היא גם מלוחה באופן בולט, זו מליחות שלא מצאתי בכלל בבלק בוטל ובאיילה מיסט (נו, בלנדים, בסיס מתקתק).

 

[nimrodrosen]

לא טעמתי לכן אין לי דיעה

אך לא מצאתי ברשת איזכורים לסוג זיקוק מסויים ללדצ'יג. אשמח אם תוכל להפנות אותי למקור

 

[yoavge]

כמדומני שטעמנו לדצ'יג ביחד

בערב במרתף של דרך היין והוא היה חביב למדי כשהבונהייבן היה הכי טוב בסדרה ההיא

 

[nimrodrosen]

יש לי מתחזה???

לא זכור לי טעימות וויסקי בדרך היין מעולם!

 

[yoavge]

התכוונתי כתגובה ל-VALERON

בלבול מה

 

[ValeronDeportivo]

מודה באשמה

פותח רשמי טעימה מפעם... (בקיצור): הבונהייבן (טויטליך אגב) היה פחות כבולי והרבה יותר מעושן (בטעם במיוחד). ריח קצת יודי ואדמתי מתוק. הזכיר לי לגבולין מנוון וצעיר. אהבנו אותו יותר באמת, הלאדייג (אני מתעקש! תקראו נכון בלב) היה קצת חד מימדי ומוחצן. רשמתי עליו ריח כבולי ומאוד יודי, ימי ומלוח, ללא מתיקות האדמה. הגוף מלא ושומני מאוד, והטעם של כבול מתוק צעיר ושוב היוד. עישון קל מאוד. נראה לי שגירסה קצת יותר חזקה, וקצת יותר בוגרת תקבל את החלקות והפרחוניות שהיו בפיטי טאנג. בכל מקרה, צריך ראש בראש ביניהם.

 

[yoavge]

לגמרי צריך

ואני תוהה אילו עוד יכולים להכנס בקטגוריה הזו

 

[rustynail]

עוד בקטגוריה

ארדמור, ארדבג בלסדה, ארדבג סטיל יאנג לטעמי....

 

[knappertsbusch]

אתקן את הניסוח הקלוקל שלי

בתזקיקים צעירים ו/או/לחלופין בזיקוקים "מלוכלכים" יחסית מופיע ריח אופייני של קיא תינוקות, ואותו אני מזהה בלדצ'יג. יש כאלה המזהים אותו בכלל כ"french whore perfum" או כ"חלב חמוץ". לפחות לפי מה שקראתי אצל סרז', זה משהו שנובע מבעיה או תכונה של זיקוק, ולא קשור להימצאות של כבול. אין כאן משהו מיוחד ללדצ'יג.

 

[ValeronDeportivo]

בשוק הסינגל מאלט המחיר כן משחק

בגלל ש׳סינגל יותר טוב מבלנד׳ כפי שכולם ׳יודעים׳. הפרט הזה מבטיח איכות לכאורה. ולכן מאלטים נמכרים בארץ בעיקר בשתי דרכים - המלצת מוכרים, ועמדות טעימה בחנויות ובאירועים. בשני המקרים מחיר אטרקטיבי יביא למכירה, בעוד מחיר גבוה יגרום לאנשים להגיד תודה ולהוסיף לרשימת הקניות (של הדודה) בדיוטי. ואני שוב מציין את השיווק של צרפת ישראל בחודשיים של המחירים המוזלים ומשאית הטעימות. קצב המכירות היה מדהים אז, ונפל עם סיום המבצע. אני כמובן לא מתיימר להגיד להם איך למכור, ומאחל להם הצלחה בכל מקרה. אבל אני כן יודע מה אמליץ לחברים לקנות. הבקשות להמלצות הן די נפוצות פה, ואני בטוח שיש הרבה קוראים סמויים. זה גם זמן טוב לציין (לאלו שלא מכירים) שאין לי קשר לאף יבואן או חנות, אני צרכן ותו לא שרוצה לקדם את תרבות הויסקי בארץ. טוב לשמוע שיש עתיד טוב יותר, אבל זה רק מחזק את הטענות שלי ליבואנים. למרות המס הגבוה מאי פעם, יש ויסקים שנמכרים בזול מאי פעם. כלומר פעם גזרו קופון גדול יותר?

 

[nimrodrosen]

עוד על המיסוי

במצב שבו אנו נמצאים המותגים היקרים הוזלו במעט, והמותגים הזולים התיקרו בהרבה. ב-2014 המותגים היקרים יוזלו משמעותית אני מניח שבאיזור 30%. ואילו המותגים הזולים יעשו עוד קפיצה של מחירים כלפי מעלה. אינני חושב שאתה מיצג את השוק ואם יש לך מידע כמותי מהימן על מכירות צרפת ישראל בשנה האחרונה אשמח לראות. לגבי דפוסי הצריכה שלי- הם דומים לשלך- כך שאנחנו מתנהגים אותו הדבר. אבל אנחנו בהגדרה לא קהל היעד.. אם כבר מדברים על מחיר תחרותי- לא ראיתי אותך בהשקה של Aran בן 5 וחצי שנים? האם טעמו מצדיק 480 ש"ח? אישית אני לא הייתי קונה אותו גם ב 50$ בדיוטי...

 

[ValeronDeportivo]

כמה תשובות

מותגים זולים, ע״ע ודקה - שתתיקר. זה טוב. אולי אם המחיר יתקרב קצת לויסקי מישהו יחשוב לנסות אותו פעם. ועם קצת מזל יבין שזה הרבה יותר טעים לבד מאשר עם רדבול. ושלא צריך (ויותר קשה) לשתות אותו עד אובדן הכרה בגן ציבורי. אני יודע, חי בסרט... נתקדם. צרפת ישראל - אין לי נתונים מדוייקים, אבל יש לי עדות של מוכרים במספר חנויות באיזור. התעניינתי ושאלתי. לגבי האראן... פעולה לא רציונלית מודעת. לא באתי לשם כדי לקבל תמורה לכסף, ממש לא. ציפיתי אפילו למוצר פחות טוב ממה שקיבלתי בדיעבד. סקרנות בעיקר. עניין אותי הויסקי הצעיר, כשלב בתהליך. אני לא מצטער שקניתי אותו (ב-390 אגב, לא שזה משנה את הטיעון הצודק שלך), אמשיך לטעום ממנו מדי פעם דווקא כנקודת ייחוס לשינויים בטעם שלי. יחד עם זאת מיציתי, לא אקנה את הביקבוק הבא עד שיהיה אחד מעל 10-12 שנה - שוב מתוך הסקרנות והרצון ללמוד מהשוואה. אתה רשאי, ברוח טובה, לקרוא לי פראייר...

אבל זה ניסוי של יוני שבאמת מעניין אותי מתחת לכל היח״צ.

 

[nimrodrosen]

חס וחלילה פראייר

ממש לא התכוונתי- ניסיתי להראות שיש הרבה מעבר לתוכן של הבקבוק: בשבילך זו סקרנות ושלב בתהליך, בשביל אדם אחר זאת היתה היסטורייה, בשביל בן אדם שלישי תמיכה בניסוי מעניין וכו... אבל כולם ככולם לא קנו את הבקבוק ב-390 (סליחה על הטעות) בגלל טעמו הנפלא של הוויסקי! דן הגרזן מוכן למשל להוציא מעט יותר כסף על ההיסטוריה והעקביות של מותג מסויים (כפי שמשתקף מדעותיו בפורום) וזה אצלו הערך המוסף של הוויסקי.

 

[ValeronDeportivo]

סיכמת נהדר את הטענה שלי

אנחנו צרכנים לא פשוטים, עם שיקולים והעדפות ברורות שהן הרבה פעמים חיצוניות לאיכות המשקה בבקבוק. רוב האנשים שפויים יותר, וזה לא מעניין אותם. אם יש משהו טעים יקר ומשהו טעים זול, הם יקנו את הזול ( אם לשניהם אותה ׳יוקרת מותג׳ - במקרה זה שואפסת לאפס בתחרות בין טומינטול למיניהם לבין טוברמורי למיניהם (לאדייג) למשל). לשניהם הם לא יחשפו אלא בטעימה אקראית בחנות - וראיתי את זה עובד יופי בטעימות יום שישי של דרך היין כמה פעמים. ואז 180 ש״ח זה ׳וואלה? לא נורא, תביא אחד׳ לעומת 300 ש״ח שהם ׳תודה, בהזדמנות׳.

 

[nimrodrosen]

הטענה שלי היא הפוכה

רוב האנשים פחות שפויים! (או אולי אני מעדיף להאמין בזה). בכל מקרה טענתי היא על 300 ש"ח הם יגידו לא תודה אבל 200$ בדיוטי על בלו לייבל- יקנו ויהנו מכל גרוש שהם ביזבזו. תג מחיר גבוה צריך לבוא עם מסע פרסום הולם (מה שאינו המקרה הנוכחי) אבל בהינתן מסע פירסום שכזה גם טומינטול יכולים להיות ה-וון גוך החדש...

 

[דן הגרזן]

*חייב* להיות תחרותי

תודה לאל שאנחנו לא חיים בברית המועצות או במדינה בה יבוא הוויסקי נשלט על ידי מונופול (שאיננו מדיניות המס של המדינה עצמה)... מחיר של מוצר, גם אם מדובר במותרות, חייב להיות תחרותי על מנת שהצרכן יעדיף אותו על פני מוצר אחר (בקבוק של מזקקה אחרת, לצורך העניין). זה נכון שפה ושם יש חריגות אבל הכלכלה הנאו-קלאסית מסבירה אותן בכך שהצרכנים לא מתנהגים באופן רציונלי (ואפשר גם לטעון שאין להם מידע מלא על המתרחש בשוק). אני לא רואה מצב בו יתחילו לשתות את הפיטי טאנג בחתונות ושערסים בחדרי ה-VIP של מועדון כזה או אחר יסכימו לשלם אלפי שקלים על בקבוק סקוטש סינגל מאלט מאיזור הספייסייד. היבואן יכול להסביר עד מחר שהוא סובל ממדיניות המיסים, אבל כפי שדי ברור יש חלופות במחירים זולים יותר, שהתבססו כבר בארץ ושיש להן קהל קונים. שיטת מצליח לא תעבוד פה ואז יקרה אחד מהשניים: המחיר יצנח, או שיימכרו ממש מעט וימשיכו להתלונן. שתי המזקקות הללו לא יהפכו פתאום ללהיט בחנויות המשקאות ולא נראה לי כסביר התרחיש בו המוכרים בחנויות יתחילו להמליץ על הבקבוקים שלהן לצרכן שנכנס ורוצה ג'וני ווקר אדום. אף אחד לא יקנה חתול בשק ב-600 ש"ח (רבאק, זה לא שיבאס שהסבא שלך שותה, אלא בקבוק ממזקקה שרוב הציבור לא יכול לבטא את שמה, לא כל שכן את שם הביטוי הספציפי). א. ג. ד. ת. לא יימכרו במחיר הזה, וזהו. הם יכולים להציע את מרכולתם באיזה מחיר שיירצו, אבל בכדי שתהיה מכירה דרוש גם קונה ואלה לא ינהרו לחנויות. מי בכלל שמע על הביטויים האלה בארץ (מבחינת הקהל הרחב)? אתה רואה מסעות פרסום נרחבים? אני רואה יבואן שעשה ערב השקה בודד ואפילו לא השאיר קטלוג או כרטיס ביקור. אני רואה יבואן שחושב (כמו רובם) שמספיק שהוא יביא לארץ משהו חדש וכבר כולנו נשתוקק לקנות ממנו. חיים בסרט.