הפוך
אני לא מבינה איך מי שלא מאמין יכול להתחיל להאמין סתם כך, ובדיוק באותה מידה אני לא מבינה איך מי שמאמין יכול להפסיק להאמין. כי אמונה, בצורתה הבסיסית ביותר, היא משהו שקיים בתוך הלב. זה או שזה שם, או שזה לא שם. אם אתה מכיר את המושג "אמונה על ידי חקירה", הרי גם שם, באיזשהו מקום, צריך להיות שיש נקודה שהיא אמונה נטו, בלי שום קשר לשכל, אחרת זה לא ילך. אז אם יש לך את זה - אני לא מבינה איך אפשר להפסיק. אני לא מדברת על פקפוקים, זה אני דווקא מבינה, ואפשר ליישב אותם. באותה מידה אם מישהו מעלה "הרהורי כפירה" בכפירה ומנסה להאמין, אפשר לסתור לו את זה, דיברתי רק על הנקודה הבסיסית של קיום ואי קיום.