היי כולם.

[מלח השמים]

ייתכן שלא הבחנת בזה

אך ההודעה שאליה הגיבה הדוניסטית, לא הצטיינה באמיתיות יתרה. והתגובה הלמה את ההודעה *ההיא* כמו כפפה ליד.

 

[הדוניסטית]

אפשר לקבל קצת תמיכה בבית הזה ../images/Emo8.gif

תודה לך, מלח השמיים.

 

[מלח השמים]

בכל עת לרשותך ../images/Emo13.gif

 

[קלידוסקופ]

לכן אני לא קורא שרשורים תמנוניים

 

[מלח השמים]

למה אתה לא קורא וגו'?

ומה שלומך?

 

[מיכל מאיר]

למה אין כאן אייקון של דגל לבן?

נכנעתי. בסדר. בפעם הבאה שאני כותבת תגובה כזאתי היא לא תיכתב לפני שאני מגבה את עצמי בעשרה מקורות (מדעיים, לא דתיים (-: ) פלוס הנמקות.

 

[uri80]

להפך, היא דווקא אחת מהכותבות היותר

מוכשרות שיצא לי לפגוש. התשובה שלה פשוט קצת צינית ודי במקום. ולתשובתך - מדע הוא רציונלי. מדענים לעומת זאת הם אנשים ואנשים אינם תמיד רציונלים.

 

[rachel437]

דת מול המדע

אתה צודק. הדת היא מקובעת וישנה ולעולם לא תודה בטעותה, לעומת המדע שמודה בטעותו ומחפש כל הזמן אחר האמת, גם אם היא סותרת את ממצאיו הקודמים.

 

[rigoletto111]

../images/Emo45.gif תיאוריה מדעית מוגדרת

כמשהו שניתן להוכחה או להפרכה. אמונה דתית מטבעה לא מוכחת ולא מופרכת. אם תמצאי שלדי אדם בני 2 מיליארד שנים, ושלדי דינוזאורים בני 2000 שנה, הפרכת את האבולוציה. האם יש "ממצא" שיפריך את הבריאה? ה"בריאה" גם איננה מסבירה לנו שום דבר (למה לאדם יש עצם זנב?), ואיננה יכולה לחזות עבורנו שום דבר. כך שהיא בכלל לא מדעית. היא אמונה.

 

[מתלבט13]

יש קצת הבדל

יש אמת מסוימת בדבריך. מדענים רבים "מאמינים" בתיאוריות כאלה ואחרות. אני לעתים מתפלא לזהות את אותן הטיות שראיתי בנושאים דתיים בויכוחים מדעיים. "הרבי אמר" קיים גם בעולם המדע, כמו גם אטימת אוזניים לעובדות. עולם המדע הוא מערכת שדואגת לא מעט לשימור המערכת - כמו הדת וכמו כל מניי מוסדות "נצחיים" (אולי הצבא). מאידך, יחש במדע יותר מקום לעובדות. יש ערך רב לעובדות. מותר לדון בעובדות. ומותר לערער על אמונות קיימות נקודה נוספת שאני לא מבין היא למה מדברים כאן רק על הקטע ה"רציונלי" והאמוני כאשר הדת מכילה כל כך הרבה פנים.

 

[goidelg]

נעשה את השאלה אף יותר מגובשת:

1) אני מאמין בקיומו של אל יחיד. 2) אני מאמין שהיהודים הם הם העם הנבחר, ומצוותיו הן הן המצוות שצריך לקיים. א-ב-ל: אני רואה את חבריי החילונים עושים מה בראש שלהם. לא דופקים חשבון. אוכלים בשר, ושניה אחרי זה קפה. עושים שיעורי בית בשבת. בולעים את החיים בגדול. יש הרבה דברים שגם אני רוצה, אבל אני לא יכול...

 

[שבי 83]

מצבך טוב אם אתה בטוח בשני הסעיפים

הראשונים. יש לך כמה אפשרויות. האחת הציעה לך Moon Rise Girl בתגובה "השקעתי" עם קישורים לשאלה. קראת? השניה אני מכיר מחברים שלי והיא למצוא רב מקל שיסדר כמעט כל מה שאתה רוצה כמו ללמוד לבחינות בשבת. הוא מצא היתר. עם רב מתאים אתה עושה כל מה שאתה רוצה ונשאר דתי. יש דתיים לייט שעושים כמעט הכל כמו החילוניים. הבשר והקפה עם החלב חסרים לך? תשתה קפה עם סויה. יותר טעים. רב טוב יכול למצוא היתר כמעט לכל דבר גם ללימודים בשבת ולבחורות. השלישית והמסובכת היא בגלל שקשה לך לא להאמין. למה לך? אתה יכול לעשות כמעט הכל ולהשאר מאמין. כשמפסיקים להאמין הסיבה היא לא כי היה קשה לקיים מצוות. הסיבה יותר עמוקה. העולם בלי אמונה יותר אכזרי ויותר קשה.

 

[goidelg]

עיינתי, אבל תשובות מעין אלה כבר

קראתי למכביר. לגבי להיות לייט- אני לא מקפיד על נגיעה, ובבוקר מתפלל ביחידות. אני כן מקפיד על כשרות ושבת, אבל יוצא לפאבים לא כשרים ורק שותה בירה. לגבי שבת- פעם הייתי מחלל שבת "דווקא". כולם היו הולכים לישון, ואני הייתי סוגר את הדלת בחדר, ומצייר. זה היה כשהייתי בן 15-16. גם היום יש לי דחף לחלל שבת.( "מי כבר רואה?" ) אבל אני מחזיק את עצמי, נכנס למיטה ומכסה את הראש. לשמחתי, זכיתי שיהיו לי הרבה חברים, אבל חלקם לא דתיים, והם לפעמים רואים בי מסכן בזה שאני לא אוכל איתם צ'יפס בפאבים, או שאני לא יכול לכתוב/לדבר בטלפון בשבת. אני מרגיש שהדברים הללו מגבילים אותי, אפילו אם אני "לייט". עיינתי קצת בפורום, ואני מקווה שזו לא חוצפה מצידי לבקש את דעתה של מיכל מאיר בעניין.

 

[מיכל מאיר]

שולחת מסר אישי

 

[מתלבט13]

מה כל כך קשה?

ברצינות. חז"ל אמרו "כל מה שאסרה תורה במקום אחד התירה לך במקום אחר" ברור שלא הכל פשוט. אני לא יודע, אבל אולי היה לך יותר נוח אם היית בוחר לעצמך חברים דתיים? אולי תנסה להבין מה הקטע שכל כך עושה לך אנטי בדת? האם אלו רגשות זמניים או משהו יותר עמוק וקבוע? תחשוב מעט.

 

[boten d]

האמת, במצב כזה לא הייתי עוזב את הדת

לדעתי לעזוב דת שאתה מאמין בה באמונה שלמה רק כי "לא בא לך" נשמע לי הזוי. האם באמת כל העניין שלך ביציאה הוא שקשה לך להתגבר על התאוות שלך? אני זוכר את עצמי בסיומי צומות תמיד מרגיש זלזול בעצמי על החולשה. ("יום אחד בלי אוכל ואתה כבר מרגיש כל כך חלש? נשמע לי כמו אוי אוי אוי") לא בא ממקום שיפוטי, ויכול להיות שזה מהווה באמת שיקול, אבל קשה לי להבין את זה. יום טוב.

 

[דער קאָצקער אנארכיסט]

זה אתה והיצר-הרע שלך.

טיפים לעמידה בנסיונות - זה, כמו שקל לנחש, לא כאן.

 

[עצמאות אישית]

סליחה???

אני לא מקבלת את התשובה הזאת! אני דורשת לדבר עם האחראי שלך

 

[rigoletto111]

דווקא האוניברסיטה העברית

היא המקום שבו תמצא הכי הרבה בני אדם בעלי המצאות בתחום הדתי, כל מיני רבעי דתיים ודתיות שמקפידים על חלק מהדברים ועל חלק לא , דתיות נשואות בחצאית ובלי כיסוי ראש או להיפך, כולל דברים שהערבים היו קוראים להם "בִּתעַ'טִי וֻג'הַא ובִּתעַרִי טִיזהַא " (אני לא אתרגם כי זה לא נחמד). בקיצור, תמצא לך את הנתיב שלך. רמז: לא כל הדתיים קמים בבוקר לתפילת שחרית במניין.

 

[Moon rise girl]

אל תהיה כזה ../images/Emo46.gif

בבקשה תתרגם.