ידעתי שיהיה משהו שיעיר אותי..
היי, קורא שקט כבר כמה זמן..
לגבי העובדה שג'וני דפ מתבגר(יש שיאמרו מזדקן?)- אלו הם סדרי עולם, לא הייתי רוצה לנפץ לך מיתוסים לכן אסתפק באמירה הזו ולא ארחיב. הבחירות שלו בשנים האחרונות, כמו גם בשנים לפניהן, מעולם לא התבססו על הצורך באהדת הקהל, אלא בעיקר על אתגרים אישיים. בעיניי אין לו סרט אחד שדומה למשנהו, לכן אי אפשר לומר שהוא התחיל לבחור סרטים גרועים, אלא רק שלטעמך הסרטים האחרונים פחות טובים מהראשונים. אני אישית ממש לא מסכים איתך, סרטים כמו "צ'רלי", "ארץ לעולם לא", ומנגד "חלון סודי", "סליפי הולו" וכו', יצרו מעמד של שחקן זיקית שבכל סרט שלו אי אפשר לזכור איך הוא נראה בסרט הקודם. אפשר לומר שג'וני דפ עושה בקולנוע מה שכל שחקן מנסה לעשות בתיאטרון. כולם יודעים מיהו, אבל אי אפשר לדעת איך הוא יבחר להראות הפעם. היכולת שלו לשנות את עצמו בהתאם למצב היא בין המופלאות שראיתי. מאוד קל להראות כמוהו וליפול למלכודת תפקידי החתיכים, והבחירות שלו איפשרו לו להימנע מכאלו תפקידים כבר מתחילת הדרך (למרות שיש שיטענו שההופעה בסיוט ברח' אלם היתה על בסיס מראה ולא הרבה יותר). בשודדי התיבה האבודה הוא סיפר שהוא ביסס את הדמות שלו שם על קית' ריצ'ארדס מ"רולינג סטונס", וכנראה שצריך לדעת מי זה קית' לפני שמעבירים ביקורת, כי הוא יצר דמות נפלאה, וקריצה גאונית לקית', שמייצג את מסטולי העולם נאמנה כבר 30 שנה..
לגבי מקום מגורים/בחירות פוליטיות- ג'וני דפ הוא שחקן. ככזה, הוא נותן 200% מעצמו במהלך העבודה. אבל הוא לא אמור ולא מנסה לייצג משהו שאת אמורה להזדהות איתו מעבר לזה. החיים האישיים והבחירות האישיות שהוא עושה הן שלו ושלו בלבד- מה זה קשור אליך, ולמה הוא צריך לשאוף לרצות אותך? אצלי אישית ג'וני נתפס כשחקן מאוד מוכשר ורבגוני, והוא בהחלט בין השחקנים היחידים שאני אראה כל סרט שהוא מופיע בו, אפילו אם זה רק בגללו. ד"א, למה שמישהו יכעס על מה שכתבת? כל אחד זכאי לדיעה אישית..
