את מאד צודקת לגבי האשמה
נשים רבות כל כך מספרות שאחד הרגשות השולטים הנלווים לחוויה המגעילה הזאת הוא רגש האשמה כלפי עצמן. לכאורה זה נשמע לא הגיוני אבל זה הגיוני מאד שהן יחשבו כך, עצוב. האם ראית פעם את הסרט "הנאשמים" עם ג'ודי פוסטר ? למי שלא ראתה - מדובר על בחורה קצת קלת דעת, אוהבת לשתות ולבלות ולילה אחד היא יוצאת לבלות באיזה פאב שכונתי, קצת משתכרת ורוקדת צמוד-צמוד עם איזה שהוא גבר שפגשה בפאב, לשמחתם הרבה של כל הנוכחים שלוטשים עיניים. הריקוד מתחמם והם מתמזמזים קצת, אבל כשהוא מנסה להמשיך היא מרחיקה אותו ואומרת " לא ". מכאן והלאה העניינים קורים מהר מאד, גוררים אותה לחדר אחורי ואונסים אותה באכזריות מספר גברים, כאשר כל הזמן יש קהל של צופים מסביב, שמעודדים את הגברים להמשיך. היא צורחת ומבקשת שיפסיקו כל הזמן, ואין אף לא אחד שמפסיק את הזוועה. ולמה אני מספרת את זה - כי אחרי שהסרט יצא וראיתי אותו (נאלצתי לצאת מהקולנוע בסצינת האונס, לא עמדתי בזה. ראיתי את הסרט במלואו מאוחר יותר בוידאו), יצא לי להשתתף בשיחה של כמה אנשים לגבי הסרט, והאוזניים שלי כמעט נשרו ממקומן כאשר שמעתי איזו אישה (דווקא אישה !!) טוענת פחות או יותר שהדמות של ג'ודי פוסטר בסרט הביאה על עצמה את האונס, היא למעשה "ביקשה את זה"... למה ? כי היא התלבשה בצורה פרובוקטיבית (לבשה ג'ינס וגופיה אם איני טועה) ורקדה בצורה מאד אירוטית עם איזה שהוא גבר, ואפילו הסכימה להתנשק איתו אז ברור שהוא ה נ י ח שהיא מעוניינת בסקס... אני מקשיבה לדברים האלה ובא לי לצעוק לאישה הזאת: את השתגעת לגמרי ??? מבחינתי, אישה רשאית לפסוע ברחוב הראשי עירומה כביום היוולדה, לענטז לכל כיוון ולהפריח נשיקות באוויר לכל גבר (או אישה) שהיא רואה בדרכה. כל אחד רשאי להניח איזה הנחות שהוא רוצה לגביה (הלא ממילא אין לנו שליטה על ההנחות שאנשים עושים לגבינו), אבל בו ברגע שהיא מוציאה מהפה שלה מילה אחת קטנה, אחת ויחידה, והמילה היא: ל א - באותה השניה לאף אחד בעולם הזה אין זכות להניח יד על הגוף שלה. וזה כלל לא משנה מה היא לבשה, מה היא אכלה, איזה עיניים היא פתחה ושום דבר. כשאישה אומרת "לא" - זה לא. ואת זה הייתי רוצה שכולם יבינו.
- כל כך הצטערתי שלא החטפתי לו סטירה מצלצלת...
