כשבתי חזרה מגן שוחחתי איתה שוב
על הנושא. אמרתי לה כמה שאני גאה בה על כך שסיפרה לי ועל כך שלא נתנה לבנים להוריד לה את הבגדים. ושוב חזרתי והדגשתי שהגוף שלה הוא רק שלה ושלאף אחד אסור לגעת בו. ואמרתי לה שאם מישהו ינסה - שתצעק ותקרא מייד לגננת. וסיפרתי לה גם שדיברתי פעמיים עם הגננת ומה היא אמרה ומה אמרתי וכו'. ושאלתי אותה מה קרה היום בריכוז והיא סיפרה שהגננת אמרה שאימא אחת מאוד כועסת ורוצה לבוא עם שוטר ושהבנים מאוד מאוד פחדו וביקשו שהיא לא תבוא עם השוטר והם הבטיחו שיותר לא יעשו את זה שוב (בדיוק מה שהגננת סיפרה לי שקרה). אז סיפרתי בגאווה לבתי שאני האימא שעליה מדובר והיא מאוד שמחה שאני שומרת עליה בגן. אני חושבת שהיא למדה משהו מאוד חשוב. אמרתי לה שאסור לאף אחד לגעת בגוף של מישהו אחר ובטח שאסור להוריד בגדים. ואחר כך אמרתי משהו כמו שאסור לבנים לעשות את זה. והיא שאלה: "ולבנות?". ואמרתי לה: "גם לבנות אסור לעשות את זה בכוח למישהו אחר. אסור לגעת למישהו בגוף אם הוא לא רוצה. ואסור להוריד למישהו בגדים אם הוא לא רוצה, וזה אסור גם לבנים וגם לבנות". ואגב, אתה צודק, לא חשבתי, הילדים האלה הם ממש ערסים בהתהוות... ואמנם זה הפתיע אותי שכך ההורים מרגישים ומעורר בי מחשבות רבות. אבל זה בעצם לא משנה. מספיק לי שהגננת משתפת פעולה ומסכימה איתי שזה מאוד חמור. וכפי שנתתי לה להבין, אני מתכוננת להמשיך לשים לב לנושא, מה גם שבתי מספרת לי כל מה שקורה בגן. והגננת יודעת את זה... היא אמנם לא איינשטיין, אבל היא אדם חיובי בסך הכל ויש לה כוונות חיוביות. וחוץ מזה, היא יודעת שאני לא ארפה מהנושא...
