הטווח הקריטי

[דוד כפרי]

טווח: סיפור מחבר שלי

החבר למד קראטה מספר שנים לפני שהגיע לטאי-צ'י, ואחרי כמה שנים בטאי-צ'י סיפר ששם לב לדבר מענין: כשלמד קראטה, הוא הרגיש לא-נוח לא רק כשבן-הזוג לראנדורי עמד קרוב מדי אליו, אלא גם כשאחרים התאמנו קרוב אליו, גם אם האימון היה על קאטה, והרגיש לא-נוח כשזרים הלכו קרוב אליו ברחוב. אחרי כמה שנים בטאי-צ'י, הוא הרגיש שאין לו שום בעיה כשאחרים נעים קרוב אליו, גם בקרב, גם בקאטה וגם מחוץ לדוג'ו. הוא לא ידע להגיד אם זה ענין של טאי-צ'י, או של הזמן שעבר, או...? נראה לי ששיטות שעובדות יותר על מגע צמוד (ג'ודו, לדוגמא) ירגישו יותר נוח בטווחים כאלה, ולהיפך - שיטות כמו טאיקוונדו ירגישו הרבה יותר נוח בטווח רחוק, אבל אין לי עדויות להסתמך עליהן.

 

[סלבו לוי]

לדעתי - הזמן שעבר.

חלק העניין באימונים, זה להתרגל למגע מסוגים שונים. מן הסתם, אדם שהתחיל בג'ודו לא תהיה לו בעיה של חביקות והיצמדות, אבל מאידך לא כ"כ בטוח שברגע שירגיש מגע של אגרוף על פרצופו יהיה לו נוח עם זה (ואני לא מתכוון למשהו עם עוצמה, אלא רק לעצם המגע).