החרדים והצבא

[datu]

בני ישיבות והגיוס לצה"ל - הרב נויגרשל, ועוד :

http://www.tora1.com/rshimat_rabanim/harav_noigershel.htm -יש שם תשובה (בחלק א'), והרצאה מורחבת בנושא (בחלק ב'), בתור התחלה. כמו כן : http://www.manof.org.il/Index.asp?CategoryID=92&Page=1 בנוסף, ראוי לעיין בספרו של משה גרילק "החרדים: מי אנחנו באמת", עמ' 137-149. אגב, יצא עכשיו לאור ספר מעניין מאת חרדי, בוגר הנח"ל החרדי - "חרדים לגורלם". *ראוי לציין שמחבר הספר " הוא חבר תנועת "הפורום לשיוויון בנטל", שחרתה על דגלה את המלחמה בהשתמטות מצה"ל " (עפ"י "בוקמי"), אך הוא עצמו גם שירת בצבא, וגם, מן הסתם, קבע (וקובע) עתים לתורה , ואינו שבבניק כמו אחרים שהשתמטו (חרדים או חילונים). לכן אולי לו ולשכמותו יש "זכות מוסרית" לבוא ולטעון כלפי מי מהצדדים שמשתמט באמת: מקיום מצוות, ו/או משירות צבאי, בהתאם לרקע. אין טעם לטמון את הראש בחול, קיימת השתמטות מקיום תורה ומצוות (למרות שבעיני אנשים מסויימים זו נהפכה ל"ערך" ו"אידיאל" שעליו גאוותם, ונימוקיהם עימם...) ואם עפ"י היהדות, הדבר בנפשנו הוא,פשוטו כמשמעו

, לענ"ד מאוד לא בריא להתעלם מהנקודה הזו .

 

[רון סי]

השירות בצבא בשום אופן אינו התרומה הגדולה

ביותר לחברה בישראל. מרבית המתגייסים לא רק שאינם תורמים לחברה, אלא הם אף מבזבזים לשווא את עלותם לצבא, נמוכה ככל שתהיה. רק מיעוט של החיילים אכן תורמים לחברה. מוטב היה לצבא, למדינה ולחברה לו השירות בצבא היה זוכה ליחס עניני יותר, ולא מוצג לשווא כאילו כל המתגייסים תורמים וחשובים לצבא. הציבור החרדי תורם לחברה הישראלית דרך ארגוני חסד שהוא מקיים, ברמה ארצית ופרטית. הוא תורם לחברה גם בכך שהוא משמר צורה מסויימת של היהדות הדתית, שהיא אחד ממאפייני העם היהודי. גם ציבורים אחרים, דתיים וחילוניים, תורמים לחברה הישראלית בדרכים אלה ואחרות. ציבורים דתיים אחרים משמרים צורות אחרות של היהדות הדתית. הציבור החילוני מקיים תרבות יהודית חילונית. כל אלה חשובים לחברה הישראלית היהודית בכללותה, הרבה מעל ומעבר לשירות הצבאי.

 

[לאונידס]

במצב הבטחוני של מדינת ישראל

ברור ששירות צבאי, סדיר או מילואים, הוא תרומה מאוד משמעותית אם לא הגדולה ביותר של אזרח ישראלי. אין בה מלהמעיט מכל תרומה חשובה אחרת כמו מדע, תרבות, פילוסופיה וכו' שדרך אגב גם בהן לציבור החרדי נוכחות דלה עד כאב. יכול להיות שאתה היית מתגייס שרק הביא נזק, אבל רוב המתגייסים בהחלט נותנים תרומה חיובית לבטחון הארחים והמדינה. בכל מקרה, הפתרון למיעוט שלא תורם צריך להיות הפניה לאפיקים מועילים בצבא ובודאי שהפתרון איננו שחרור גורף לפלג מסויים באוכלוסיה על סמך אדיקותו הדתית. תרומתו של הציבור החרדי דרך אירגוני חסד לכלל האוכלוסיה (ולא רק לאוכלוסיה החרדית) מבורכת ככל שתהיה כמעט זניחה.

 

[רון סי]

במצב הבטחוני של מדינת ישראל

הצבא זקוק, ומפעיל למעשה, רק יחידות מקצועיות מובחרות. מדובר בחיילים מקצועיים, שהם מיעוט החיילים. רוב החיילים מיותרים לצבא, והם מגוייסים רק כי ההשקפה המלחמתית של החברה הישראלית מכריחה את הצבא לגייס אותם. כל אותם חיילים, הרוב, שמיותרים לצבא, לא תורמים לא לו ולא לחברה הישראלית ולא כלום בשירותם הצבאי. יותר מזה - הם מבזבזים את כספו וכוחו של הצבא, ובכך גורמים לו נזק. רק מיעוט החיילים המקצועיים תורמים לצבא ולחברה הישראלית. הרוב שאינו תורם, אין צורך לגייס אותו. לא לשירות סדיר ולא למילואים. זה באשר למצב הבטחוני של מדינת ישראל. תרומה בתחומי המדע, התרבות והמחשבה החילונית היא חשובה מאד - הרבה יותר מהשירות הצבאי. החברה הישראלית היא חברה אזרחית, והיא מרויחה קודם כל מעיסוקים אזרחיים, ולא מעיסוקים צבאיים. הצבא הוא גוף שיש לו מטרה ענינית של הגנה על גבולות המדינה, וזו תרומתו היחידה. הבטחון הוא רק מרכיב אחד ולא עיקרי במה שחברה אזרחית (בניגוד לצבאית) צריכה. בנוסף למחשבה החילונית, יש חשיבות רבה למחשבה הדתית. יש חשיבות לשימור המסורת הדתית של העם היהודי, על גווניה השונים. החרדים משמרים גוון אחד מאלה. בזה הם תורמים לחברה הישראלית כולה, לא פחות מהחילונים השומרים על גווני החיים החילוניים. תרומת החרדים דרך ארגוני חסד רחוקה מלהיות שולית. על יד שרה למשל נכתב באתר שלהם: "בשנת ה –30 לקיומה , מונה יד שרה , שאיננה מתוקצבת ע"י גורם ממלכתי כלשהו, 103 סניפים ברחבי הארץ . תקציבה השנתי עומד על כ-50 מיליון ש"ח ומקורו בתרומות בלבד. כשמונים אחוז מהתורמים לפעילות השוטפת הם תושבי הארץ . יד שרה חוסכת לקופת המדינה יותר מ – 320 מיליון דולר בשנה במניעת ימי אשפוז והוצאות רפואיות אחרות . לפי סקר שביצע מכון דחף בשנת 2001 הוענקו שירותי יד שרה לכל משפחה שנייה בישראל ". עזרה למרפא מפעילה, על פי האמור באתר שלהם 16 אמבולנסים ברחבי הארץ, כאשר היא מספקת שירתי הסעה באמבולנס לנזקקים, ללא תשלום כלשהו ממנו. ארגון "מאיר פנים" מפעיל 30 סניפים בארץ, בהם ניתנות ארוחות חינם לנזקקים. בין השאר מחלק 'מאיר פנים' מדי יום 1,200 מנות מזון חמות לביתם של מוגבלים, וכן מספק מדי יום 2,000 ארוחות צהרים חמות לתמידים נזקקים הלומדים בגני ילדים ובתי ספר במסגרת יום לימודים ארוך. הנתונים מהאתר שלהם. ארגונים אלה מעניקים את השירותים שלהם לכל פונה, כחילוני כדתי, גוי כיהודי. בקרב הציבור החרדי מופעלים מאות, אם לא אלפי, גמ"חים, שבדרך כלל מספקים את שירותיהם לכל פונה. יש לומר שקיימים גם ארגוני חסד חילוניים, וגם אלה עושים עבודת קודש.

 

[לאונידס]

אני מוצא את הצהרתך על הצבא תמוהה

ולא נסמכת על עובדות. בהחלט מסכים איתך בנוגע לתרומה של חברה אזרחית, לא מסכים איתך לגבי תרומה דתית. התרומה הדתית כמו פסקי הלכה שונים תורמת אך ורק לחברה הדתית אורטודוקסית ולא לכלל החברה. אני לא מקבל את הסתכלותך על זרמים בחברה היהודית כעל מיצג מוזיאוני אנטרופולוגי כתרומה לחברה. מה גם שאורח החיים החרדי בישראל כיום לא דומה לאורח החיים החרדי לפני פחות מ 100 שנה, זו המצאה חדשה. עם כל ההערכה שלי ליד שרה, ויש הערכה, הם גמד קיקיוני לעומת כל האירגונים הנסמכים על תקציב ועובדים בשכר וכן מתנדבים שממומנים כמעט באופן מלא מכסף שמשלם הציבור החופשי ומיעוטו מכסף מהציבור הדתי. אתה משווה את יד שרה למד"א, קופות החולים למיניהן ופריסתן הארצית ושרותי הבריאות הממלכתיים? בערך כמו הבדיחה על הפיל והעכבר שהולכים במדבר והעכבר מראה לפיל כמה אבק הם עושים. שלא תבין אותי לא נכון, אני מאוד שמח שהציבור החרדי עושה משהו. אבל המשהו הזה לא שהוא בטל בשישים, הוא בטל בשש מאות. דרך אגב שירותי הבריאות בכל המדינה גם כן נותנים שירות לכולם, בלי להתייחס לאדיקות דתית.

 

[רון סי]

תמיהתך, אם היא כנה, מעידה על אי הכרת

צה"ל, ישראל, המצב הבטחוני כאן, ופעולות הצבא. אבל אני חושד שתמיהתך אינה כנה. בטח שאתה מסכים איתי על תרומת החברה החילונית (התכוונת לחילונית, לא אזרחית), אלא שאם אתה מסכים איתי על כך, אינך יכול שלא להסכים על התרומה של החברה הדתית, משום שמדובר בדיוק באותו סוג של תרומה: השימור החי של מרכיב מסויים של החיים היהודיים. אין מדובר בפסקי הלכה, כשם שאין מדובר בתקדימים משפטיים חילוניים. מדובר במסורת, בתרבות, ביצירה. הן החילונית, ובדיוק מאותה סיבה - הדתית על גווניה וזרמיה השונים. שום ארגון התנדבותי פרטי, חילוני כמו דתי, אינו יכול להתחרות במוסדות הגדולים הפועלים באותו תחום. יש להתייחס לארגונים הפרטיים במסגרת התרומה הפרטית. הארגונים הגדולים ממומנים מתשלומי מס של האזרחים. במקרה של קופות החולים - מס הבריאות, שאינו תרומה של האזרח, אלא דמי ביטוח שהוא משלם, ובהם הוא רוכש לעצמו ביטוח בריאות. כך שזה לא משנה מה חלקו של ציבור זה או אחר במימון, כשם שאין זה משנה מה חלקו של ציבור זה או אחר במימון של חברת ביטוח פרטית. האזרח משלם עבור שירות, לא תורם שום דבר לאף אחד.

 

[לאונידס]

אז צה"ל סתם כך מגייס מילואים

לפני כל מבצע צבאי ואפילו אם הוא מול ארגונים קטנים כמו החמאס והחיזבללה. וחברי ועדת וינוגרד סתם קישקשו כשביקרו את צה"ל על כך שלא גייס מילואים בזמן. כי לדעתך גם אם צה"ל הסדיר היה מצמצם את כוחו בהמון עדיין לו היקף כוחות מספיק לעמוד במשימות האלו בקלות. משום שלגעתך לצה"ל הרבה יותר מהיום אין בעיה לעמוד במלחמה כוללת, אז בודאי ובודאי שאין לו בעיה לעמוד בלוחמה מוגבלת. אבל משום מה חוץ ממצדיקי העריקות למיניה אף אחד לא שותף לההערכה הזו. אז תחשוד כמה שאתה רוצה בכנותי, אבל אתה לא מסוגל לבסס את ההצהרות שלך בעובדות משום שההיפך הוא הנכון. אתה אומר שיש תרומה חרדית גדולה לכלל החברה? 60 שנה החברה החרדית מקבלת מימון לעסוק בענייניה. אני לא חושב שיש לכך תקדים בעולם. בוא ותראה לי 3 הישגים גדולים של החברה הזו שאם יבוא מישהו מאיסלנד הוא יגיד "איזה יופי, אני המום". 60 שנה, רק 3 הישגים שיכולים להמם את העולם. אני בטוח שאתה יכול לנקוב ב 300 או 3000 שהחברה שאיננה חרדית תרמה, אז הרף מאוד נמוך. רוצה להקים כפר תיירים כמו שעושים בהולנד או בתאילנד להראות חיים של קהילה מסויימת? מוזיאון אנטרופולוגי חי? אין לי בעיה, תקים. אבל אם הייתי חרדי הייתי נעלב מהגישה הזו שלך. החברה בישראל איננה דואגת לחבריה בצורה התנדבותית. לא בהגנה בטחונית, לא בהגנה סוציאלית, הגנה נגד פשיעה וכו'. העזרה ההדדית נקבעת בחוקים שהם חובה. ההקבלה שלך לביטוח או רכישת שירות איננה נכונה. התרומה נקבעת בעיקר לפי יכולת (בעיקר הכנסה) ולא בהתאם לסחורה או השירות המסופק. נכון שהחברה החרדית הוציאה את עצמה כמעט לחלוטין מהתרומה הזו (אבל לא מקבלת שרותים ממנה), אבל זו איננה סיבה להתעלם מהיקף הערבות ההדדית העצומה הקיים בחברה במדינת ישראל. אז יש איזושהי תרומה חרדית קטנטנה לעומת ההיקף העצום הזה והתרומה הקטנטנה הזו תמיד תהיה ברוכה והלואי שתגדל. אבל בסך הכל זו תרומה קטנטנה.

 

[לאונידס]

בהקלדה נפלו מספר שגיאות

אז רק כדי להבהיר: "משום שלגעתך לצה"ל הרבה יותר מהיום אין בעיה לעמוד במלחמה כוללת" צ"ל "משום שלדעתך לצה"ל הרבה יותר קטן מהיום אין בעיה לעמוד במלחמה כוללת" "נכון שהחברה החרדית הוציאה את עצמה כמעט לחלוטין מהתרומה הזו (אבל לא מקבלת שרותים ממנה), " צ"ל "נכון שהחברה החרדית הוציאה את עצמה כמעט לחלוטין מהתרומה הזו (אבל כן מקבלת שרותים ממנה)," בודאי שהחברה החרדית כן מקבלת שירותים

 

[אלי ו.]

אם כבר העלית את המילואים ../images/Emo32.gif

בתור מי שהשתחרר לא מזמן משירות מילואים פעיל אני יכול לספר לך שרק אחוזים בודדים באוכלוסיה באמת עושים מילואים. זה הרבה מעבר לוכוח חרדים/דתיים/חילונים, בפעם האחרונה שבדקתי פחות מ 10% (אני כותב בזהירות) מהגברים בגיל מילואים באמת עושים מילואים. אגב, אם כבר הזכירו את התרומה לצבא קשה שלא להזכיר את תרומת החיילים הדתיים שנמצאים ביחידות קרביות הרבה יותר משיעורם היחסי באוכלוסיה.

 

[לאונידס]

מסכים איתך שרק מיעוט מהאזרחים עושה מילואים

והנטל עליהם גדול מנשוא. הפתרון איננו פטור גורף לחלק מהאוכלוסיה על סמך אדיקות דתית אלא חלוקה שוויונית יותר בנטל. גם שיעורם של ילדי מכבים ששמם "גלעד" בקרב טייסי חיל האויר גדול בהרבה משאר האוכלוסיה. תעשה גיגול קצר ותופתע. אפשר לקחת נתון איזוטרי וחד פעמי ולחגוג עליו, אבל הוא בעיקר היוצא מין הכלל שמעיד על הכלל. תכלס האוכלוסיה הדתית שאיננה חרדית תורמת בטחונית הרבה יותר מהאוכלוסיה החרדית והרבה פחות מכלל האוכלוסיה. אני כמובן עומד מעל שאר דברי על התרומה האפסית של החברה החרדית לחברה בישראל.

 

[רון סי]

ה"מילואים" שצה"ל מגייס

הם חיילים מקצועיים, קצינים קרביים ולוחמים, ואנשי מקצוע בתחומים טכנולוגיים. זה לא עמך. מדובר לא סתם במיעוט, אלא במיעוט נרדף ומנוצל. עצם הצורך לגייס מילואים לשם המבצעים המדוייקים, המחייבים כוח אדם קטן ומקצועי ביותר, מוכיח את הטענה המקורית, שצה"ל עמוס בכוח אדם מיותר בשירות סדיר, שאינו תורם דבר לפעילות האמיתית של הצבא. אילו הצבא היה מנוהל על פי שיקולים מקצועיים, ולא על פי הפוליטיקה הרדודה והמתלהמת של אזרחים מסוגך, הוא היה מוצא דרך להשאיר במערכת את "אנשי המילואים". אבל אתם רוצים "שיוויון", ואתם חושבים שכל אזרח צריך לשרת בצבא. כתוצאה מכך צה"ל משחרר את אנשיו המקצועיים, ומגייס במקומם אזרחים חסרי ערך עבורו. אילו מפעל היטק היה כל שנה מפטר חלק גדול מעובדיו המקצועיים, ושוכר במקומם חובבנים, כולם היו קובעים שהוא מנוהל בצורה מטופשת. אבל כשצה"ל מנוהל בדיוק בצורה המטופשת הזו, אף אחד לא מתלונן. החברה היהודית בישראל קיימת הרבה יותר מ-60 שנה. בכל מקרה כל האזרחים כאן "מקבלים מימון לעסוק בעניניהם", ורוב האזרחים לא מחזירים למדינה את עלותם לה. זה בסדר גמור - מטרתה של המדינה להשיג את הכסף למימון חיי אזרחיה. באשר ל"עיסוק בעניניה", עניניה של החברה החרדית הן ענינו של העם היהודי כולו. בדיוק כמו שעניניה של החברה החילונית, או של כל מגזר אחר, הוא ענינו של העם היהודי כולו. מי שלא מבין את זה (למשל - אתה), פיספס את כל המשמעות של מדינת ישראל כמדינת היהודים, ושל העם היהודי כעם הכולל את היהודים כולם. הגישה שלך פסולה, מגונה, ואף מסוכנת, מלבד זה שהיא סותרת מכל וכל את כל מהותה של המדינה הזו. החברה בישראל דווקא דואגת לחבריה דרך התנדבות וארגוני חסד. הציניות שלך מנותקת מהמציאות. קיבלת כמה דוגמאות לארגוני חסד חרדיים. יש דוגמאות גם לארגוני חסד חילוניים. לא ברור למה אתה פוסל זאת. נראה שבחרת לעבור לווכחנות במקום לדון באופן רציני, הגון ובוגר בסוגיה שעלתה כאן.

 

[לאונידס]

לא ראוי לתגובה

ניסיתי לכתוב בצורה עניינית, אבל תשובתך (ואני מצטט): "על פי הפוליטיקה הרדודה והמתלהמת של אזרחים מסוגך" אומרת שני דברים 1. אין לך תשובה עניינית אז אתה מתחיל לחלק לי ציונים. 2. לא מעוניין לנהל דיון ברמה כזו של ביטוי. אי לכך איבדתי עניין, שיהיה לך חג שבועות שמח.

 

[רון סי]

אין שום צורך בתגובתך

ולא היה בה צורך מלכתחילה, ומוטב היה אם מלכתחילה לא היית מביע כאן עמדות מפורכות מבחינת המציאות שלנו בישראל, הבטחונית והחברתית, ומפגין את העמדה הקיצונית והעוינת לפיה החרדים הם נטע זר בעם היהודי, ויש להם "ענינים" שאינם ענינו של העם היהודי והחברה הישראלית בכללותם. אבל מכיון שהבעת, חובתי היתה להבהיר את סוג העמדות שהבעת. אני ממליץ לך ללמוד את הלקח ולהשתדל להבא להמנע מהבעה של דעות כאלה.

 

[לאונידס]

למדתי את הלקח

אני בטוח שקוראים בפורום שקראו את השרשור הבינו אותו גם כן.

 

[I S A A K]

ראשית: עצם העובדה שמפעלי גמ''ח כאלה פועלים חי

רק מראה לך כי החרדים אינם דואגים אך ורק לעצמם, אלא גם לסביבה שלהם. דבר שני: הגמ''חים להשאלה פתוחים לכל אדם ללא הבדל, בין אם הוא חילוני או דתי, ולמרות שהגמ''חים ממוקמים בדרך כלל בסביבה חרדית, זה לא אומר שהם דואגים רק לחרדים. דבר שלישי: לפעמים גמח''ים פרטיים בבית, נהפכים למפעל חסד גדולים שכוללים עשרות סניפים בעשרות ערים בארץ, הן בערים החרדיות והן בערים שאינם חרדיות. קח לדוגמא את ארגון "יד שרה" העוסק בהשאלת ציוד רפואי וכו', ארגון "יד שרה" התחיל מגמ''ח ביתי קטן המשאיל מכשירים רפואיים ללא תשלום. הרב אורי לופוליאנסקי (כיום ראש עירית ירושלים) ראה את הצורך בהשאלת ציוד רפואי וקנה מספר מכשירים, לאחר מכן אביו, ר' יעקב ז''ל, מכר את חנותו הקטנה, ובתמורה הכספית הרחיבו ופיתחו את הגמ''ח. כיום, הארגון ההתנדבותי הזה "יד שרה" מספק עזרה ל- 300,00 אנשים בשנה. לגמ''ח שהחל את פעילות החסד שלו בבית קטן, יש כיום 85 סניפים בכל רחבי הארץ, 250,000 מכשירים רפואיים, 20,000 כסאות גלגלים, 100,000 הסעות לנכים וחולים, 20,000 ארוחות מוכנות לחולים, 25,000 ביקורי בית. הפעילות שלהם חוסכת למדינה ימי אשפוז בסך 250 מליון דולר בשנה. זהו בעצם מפעל התנדבותי המקיף 6,000 מתנדבים, אשר הקדישו מזמנם הפרטי 1,250,000 שעות התנדבות בשנה. האם זה אגואיסטיות? האם זה נובע מדאגה לקהילה החרדית בלבד, או מדאגה ואהבה לכלל עם ישראל? נעבור לארגון חרדי אחר, ארגון ''עזרה למרפא'' המנוהל על ידי הרב פירר, אשר הוא ואגודת "עזרא למרפא" זכו בפרס ישראל, על פעילותם למען הכלל, מכל שכבות הציבור כמובן

 

[I S A A K]

אציג לך מנימוקי חבר השופטים להענקת פרס ישראל:

"הרב פירר כונן ובנה, מערכת סיוע רפואית לחולים מכל גוני הקשת החברתית. זה שנים, מקדיש הרב פירר את כל עתותיו וכוחותיו לגמילות חסד, בהיקף ובגיוון ראויים לציון ובדבקות שאין לה רע. הוא משמש כתובת נאמנה לכל דורש הנזקק לעזרה רפואית מכל סוג שהוא: מקיים ייעוץ רפואי והכוונה של חולים לטובי המומחים בארץ ובעולם, לרבות סיוע בהטסת החולים למרכזי מרפא ברחבי העולם. מפעיל מערכת של השאלת מכשור רפואי רב ויקר, מסדיר בקביעות ביקורי חולים, שירותי אמבולנסים ואספקת תרופות נדירות. מקיים רשת ענפה של תורמי דם העומדים לרשותו בכל עת, עורך בקביעות קורסים מתקדמים בעזרה ראשונה, מספק טיפול ביתי לחולים במחלות כבדות, ועוסק בפעולות נוספות כיוצא באלה. הרב פירר הוא אות ומופת באהבת האדם, במסירות הנפש ובמאור הפנים שהוא מעניק לקהל המשחרים לפתחו בכל שעות היממה. פעולתו המתמדת והנמשכת שלא על מנת לקבל פרס, הייתה לשם דבר בפי כל ברחבי הארץ ומחוצה לה. רבבות רבות של בני אדם נזקקו ונזקקים לסיועו ומצאו ומוצאים בו סועד וסומך מסור ונאמן. הרב פירר הוא איש מעלה בפעולותיו שלו, ובמעשים הרבים הנעשים מכוחו למען הפרט ולמען החברה. על כל אלה ראוי הרב פירר לפרס ישראל להתשנ"ז בתחום של מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה". על החתום: פרופ' חיים הררי - יו"ר, פרופ' משה בר אשר, הגב' גליה מאור

 

[I S A A K]

יצחק רבין ז"ל, 1995:

האגודה זכתה לפרסי הוקרה רבים, ביניהם פרס יו"ר הכנסת ב - 1990, אות הנשיא ב - 1992, פרס שרת העבודה והרווחה ב - 1994. והשנה זכתה האגודה והעומד בראשה בפרס ישראל. כעדים נאמנים משמשים רבבות החולים, שנעזרו בשירותי האגודה והמתנדבים. רוני, האם זו דאגה אגואיסטית? על האגודה החרדית "עזר מציון" כבר שמעת? 40 סניפים ומרכזי פעילות בכל רחבי הארץ, למעלה מ-45,000 חברים ומתנדבים. בשנת 2000 העניקה "עזר מציון" שירות ותמיכה לכ-400,000 איש אשר נזקקו לסיוע. המתנדבים והמתנדבות פועלים בקשת רחבה של משימות להושיט יד חמה ואוהבת לחולים, קשישים, ילדים חולים ומוגבלים. המתנדבים הרבים מכינים 20,000 מנות חמות, ומחלקים אותם למלווי החולים בבתי החולים. ומה אומרים על "עזר מציון"? דבורה איציק, צוות השירות הסוציאלי, 2.5.1999 הסתדרות מדיצינית הדסה: "פעילותכם זאת, נותנת מענה לצורך חשוב ומרכזי אשר שנים רבות לא טופל, מקלה את מצוקתם של החולים והמשפחות ומסייעת לנו בטיפול בהם". אסתר סמואל, 26.8.1998 בי"ח הרצוג: "הנני רוצה להביע את הערכתי לתרומה הנפלאה שאתם מעניקים לחולים המאושפזים". ד"ר דניאל ברלוביץ', 7.12.1998 המרכז הרפואי שערי צדק: אני רואה בעבודתכם, ביטוי לפירוש רש"י על הפסוק הראשון של הפרשה (וישלח) "מלאכים ממש". רון חולדאי, ראש עיריית תל-אביב-יפו, 5.8.1999 : "פעילותה של עמותת "עזר מציון" הנה תרומה אדירה ומבורכת, של מתנדבים, המביאים אור גדול למשפחות רבות. ואנו תושבי תל-אביב-יפו מעריכים זאת מעומק הלב". רב אלוף שאול מופז, רמטכ"ל צה"ל, 1999: "המפעל הזה "עזר מציון" מחמם את הלבבות של כל עם ישראל. אני יכול רק להצדיע". יצחק רבין ז"ל, 1995: "אני נתקל ב"עזר מציון" במוקדי עשייה שונים - סיוע לילדים במחלות קשות, לקשישים, תאונות, פיגועים ועוד. הרצון, העקשנות, המסירות וההתמדה הם דוגמא לכולנו". ד"ר ברוך לוי, יו"ר המועצה הלאומית להתנדבות בישראל, 2001: "המעשה והרוח בתחום ההתנדבות כמו בתחומים אחרים, אינם יכולים לצאת מן הכוח אל הפועל ולהגיע להישגים הנדרשים, ללא מנהיגות יוזמת, מדריכה ומובילה".

 

[datu]

אם כבר, שירות בצבא אינו תרומה, אלא ציות לחוק

זה לא מצב, שמישהו עושה טובה בכך שהוא מתגייס מרצון טוב (בהכרח), אלא ציות לחוק היבש (לרבות פטור, או דחיית השירות כחוק). תרומה אפשר לראות בהתנדבות ליחידות המיוחדות למיניהן, שהשירות בהן אינו בא בכפיה (זו ליגה אחרת ). וגם - בבעלי לקויות שונות, שרשמית פטורים משירות, אך התנדבו מרצונם לשירות. זו תרומה!

בקשר לתרבות יהודית "חילונית" - לא מכיר חיה כזו. אני מכיר תרבות ישראלית (יהודית) לכל היותר (מוסיקה, ספרות, אמנות וכו'), בחול, וגם בקודש. ועוד נקודה בקשר לתעסוקה של חרדים : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2955013,00.html http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3718595,00.html http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/893/271.html http://glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?newsid=40670 http://www.ifeel.co.il/page/9751 בקשר לצבא, ראוי לציין את הדברים שאמר יצחק דרקסלר מעמנואל : http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-25819,00.html לענ"ד האישית, מר דרקסלר מן הסתם מדבר נגד השבאב, ובעצמו דוגמא לשילוב ספרא וסייפא (לדבריו, "...25% מתוך 47,000 פצועי צה"ל הנם דתיים וחרדים" - ידיעות-אחרונות, מאי 1995. "זכורה גם ההפגנה הגדולה של קצינים חרדים בירושלים על רקע ההצעה לשנות את חוק שירות הביטחון...").

הציטוט הוא מתוך קונטרס בנושא השואה וישראל בימינו מאת הרב שמואל קול,עמ' 280. זה לא מדע בדיוני.

 

[לאונידס]

גם תרומה לגמחים היא ציות לחוק

החוק הדתי מצווה לתת חלק מההכנסה לתרומה לגמחים. התרומה של האוכלוסיה שאיננה דתית נעשית באמצעות מערכת חוקים. אם השיטה לא מוצאת חן בעינייך אתה יכול לבקר אותה, אבל לא להגיד שהיא איננה קיימת.

 

[datu]

הגמ"ח עצמו הוא תרומה

אם החוק הדתי (תורה והלכה) מצווה לקיים צדקה ולתרום, אין זה בהכרח מוריד מהערך של הנתינה עצמה, בטח שלא בעיני המקבל (שלא מעניין אותו, "בזמן אמת", אם הצדקה נבעה מ"חוק" או סתם מרצון טוב). אחרת זו קטנוניות בעיני המתבונן מהצד. כך או כך : http://www.mako.co.il/vod-index/entertainment-idol/season-7/VOD-4bf5ac95b347121004.htm לגבי לתת ביקורת מבלי להגיד שמשהו לא קיים, לאור הדוגמאות, הנתונים והעובדות שהובאו לעיל (ושמסתמא לא עומדות ב"סטנדרטים" של פורום "חופש" ודומיו) וההתעלמות המופגנת מהן, מה שנותר להגיד זה : "נאה דורש, נאה מקיים". ודי לחכימא (אגב לקחים). עדיף יושרה, ולא דמוניזציה עיוורת - זה מה שלא מוצא בחן בעיני.