לגבי מה שאת לא מתפשרת
שתינו באותה דעה.
לגבי הטופי: אני אגיד את זה שוב, אולי הפעם ירד האסימון.
אני לא בהכרח נגד שוקולד, או גלידה, או כל ממתק אחר. אני כן חושבת שמותר לאמא מסויימת להחליט שהיא נגד, ואין לאף אחד זכות להגיד לה שהבחירה שלה לא מספיק חשובה. את מבינה שזה לא הויכוח ביני לבינך אם הטופי חשוב או לא, אלא אם לאמא יש זכות בסיסית להחליט מה חשוב מספיק כדי לא להתפשר עליו?
כשאני ראיתי את אשתו של גיסי מגבילה ממתקים ל 0, חשבתי שזו טעות איומה. צדקתי בכל מה שחשבתי שיקרה בעקבות זאת. ויותר גרוע. והם אכן תיקנו את הדרך, כשהם נוכחו בטעותם. אבל לא משנה מה דעתי, זה לא מקומי לבוא ולהחליט שאני אוכפת אותה כשהם לא בסביבה. כי הם ההורים, וזהו.
בעיניך זה דיבורים נגד ההורים שהיית ממש מונעת בגללם? גם בעיני. אבל הנה, אני מכירה זוג שיודע שהסבתא מדברת סרה באמא, ובכל זאת, החליטו שזה לא מספיק חשוב כדי להגביל את הקשר, להשגיח או למנוע.
ואני מכירה יותר מילד אחד, שסבתא שלו מעשנת עליו חופשי חופשי.
אז מי יחליט מה "חשוב מספיק" ומה לא? כל זוג הורים לעצמו. ולכל זוג הורים, האמיני לי, יש את ההצדקות שלו.
הסברתי את עצמי סופסוף?
