החמה ואנחנו

[mykal]

לא כ"כ מבינה,

מה מכל זה לפי התגובות בפורום לא היה לנו ברור.

אולי תגיד למה אתה מצפה? שאנחנו או אי מי ישנה את החמות?
למה אתה מצפה, שמישהו יאמר לה שהחתן נעלב ממנה?
(הרי טענת שאשתך השלימה עם המציאות הזו)
למה אתה מצפה--שאם חמותי העדיפה את הבנות שלה על פני בעלי ואותי--
זה יעזור לך להתמודד עם הבעיה?

ענו לך--זה מה יש--תבחר מה טוב ומתאים לך יותר,
לחקות ולחיות כמו אח שלה ואשתו--או--לחיות רחוק ולבנות תא משפחתי עצמאי,
ולא לקחת ללב.

ממה התאכזבת כאן בפורום?

 

[B l u e D e v i l]

 

[B l u e D e v i l]

אני מניחה שהתגובה שלך כוונה לכולם

כי אני לא כתבתי לך לא ללכת לטיפול ולא עוד כל מני דברים שכתבת בתגובתך.

מה שאתה כותב הובן לכולם מהתחלה. מה שכתבתי לך לפני כשחודשיים רלוונטי בדיוק גם הפעם. זה המצב. המצב לא ישתנה.
תתמודד או אל תתמודד!

ברב המשפחות יש אפליות ויש מועדפים. בין אם זה בגלל שהמועדף יותר חלש מהאחרים ונראה כי זקוק להתיחסות מיוחדת, ובין אם כי הוא מועדף כחזק מסיבות שונות - מינו, הקרבה איתו וכן הלאה. (תראה פה בפורום עכשיו,פניה של מישהי שאמא שלה מעדיפה את אחותה)
אם אתה שלם עם העובדה ולא צריך לקבל ולהשלים איתה (אישית או עם טיפול, ולא. אני לא חושבת שצריך לזה טיפול) אז תפסיק לחפור בזה.
אבל אתה לא שלם בכלל עם המציאות שאתה נמצא בה. אז מה אתה מציע?? כמה פעמים צריך להמשיך ולהסביר לך שאשתך כן שלמה עם זה ואלו ההורים שלה ולא שלך והכח רק בידיה או שלא??

 

[מגיע לי3]

איזון עדין

אני רוצה להתיחס לזה ש"הורים לא צריכים לתת לבתם להרגיש לא נעים בביתם"

ממה שאני מבינה מדבריך ביתם מרגישה נעים בביתם (אולי היא למדה לחיות עם זה כדי להרגיש נעים, אולי היא יכולה להרגיש יותר נעים)
מה שאתה עושה משנה את האיזון לרעה!
אם לפני שהיא פגשה אותך היא השלימה עם העדפות הוריה וחשה נעים בבית הוריה
אז החפירות בנושא מדוע אנחנו מקום שני ואיך את יכולה להרגיש נעים בבית הוריך כאשר במציאות המצב כל כך לא נעים
גורם להרגשה לא נעימה שלדעתי לא היתה שם קודם.

רציתי לשאול אותך
אם אחיה לא היה בתמונה והייתם רק אתם עם אותו היחס כמו שאתם מקבלים היום, האם הייתה מדגיר את היחס שלהם כ"לא נעים"?

 

[erez101010]

מנסה משהו אחר..

שלום

אז באמת קיבלתי את את רוב העיצות פה, ונראה שבאמת הגיוני אחרי הכל שאישתי התרגלה למרקם היחסים במשולש היא-אמה-אחיה

אז אני משתדל שלא לנפנף בזה כדי לא לצער את אישתי
הבעיה היא שהעניין והקיטוב רק מחריף,
לאחרונה "תפסנו" את אשתו של אחיה עושה מהלך שנועד להעלות עד כמה אנחנו לא בסדר לעומתם (היא הלכה ופשוט שיקרה לאם, אמרה שאמרנו משהו שבכלל לא נאמר מעולם ..)
אישתי (שלזכותה יאמר שגידלה עמוד שידרה ) הציעה שנפוצץ את העניין מול כולם, אני התנגדתי כיוו שכפי שאמרתי אנחנו מאוד חלשים מול האח ואשתו
איכשהו - גם אם נפוצץ הכל וגם אם אנחנו צודקים (ואנחנו צודקים, היא פשוט הלכה והמציאה משהו שקרי לחלוטין) איכשהו הם יצאו טובים , העניין יסגר ב"חוסר הבנה" או משהו כזה ושוב נצא אנחנו אלה שעושים פיצוצים ומפריעים להרמוניה המשפחתית והם הילדים הטובים

יותר מזה - התחלנו לשים לב (אישתי ואני) שהאם פשוט מנסה להוציא מאיתנו כספים.
יוצאים למסעדות - יוצא שאנחנו משלמים (זוג בתחילת דרכו מול הורים שהם מאוד עשירים), הולכים לבית קפה - האם "שוכחת את התיק"
כל שישי שאנחנו מגיעים - דולחת אותנו לעשות לה השלמות של קניות כאילו שהאח ואשתו לא שם כל יום, ( לצורך העניין אנחנו מגיעים ב13-14 בדכ , והם שם כמובן מהבוקר) - אבל אנחנו צריכים לעשות קניות... חלילה מלשלוח אותם
כל נסיעה שיש בסופש היא אומרת " בואו נסע באוטו שלכם"
לעומת זאת -
ביום שישי האחרון היא שלחה את אחיה לעשות קניות עם הכרטיס אשראי שלה
כל דבר שהם רוצים (וזה רק מה שאנחנו רואים בסופש... הם ש כאמור כל יום, והסיבה: ואני מצטט : " לחסוך במזגן כי המזגן בבית של ההורים דולק ולחסוך על טלוויזיה בכבלים" (הם לא שמו כבלים ולהורים יש )
כמובן שעל הדרך הם חוסכים בארוחת ערב ובכלים בכיור (זה הם אומרים, אמנם בחצי חיוך - אבל זה ציטוט שלהם)

עכשיו לא שאנחנו קמצנים - אבל החוסר שוויון ביחס הזה די משגע.

(אגב הסיפור הבא בסאגה כבר בדרך... רוצים להפתיע את האב בקרוז משפחתי - לנו אין עשרות אלפי שקלים להוציא על דבר כזה, וכבר קיבלנו מבט עקום על זה שאנחנו הורסים לכולם את התוכניות
מיותר לציין שהאם הבטיחה לאח שהיא מממנת לו כרטיסי טיסה וטרחה להבהיר שלנו היא לא מממנת.)

הכל נעשה בחיוך, הכל נעשה באווירה טובה
לאישתי זה נראה הגיוני - היא גדלה ככה שהוא מקבל ואחרים לא.

אבל כמה אפשר לחייך ?

 

[Amyrlin Seat]

הבעיה העיקרית כאן בעיניי היא שאתה פשוט לא

הוגן כלפי אישתך.

ההורים שלה מראים העדפה כלפי אחיה, ממה שאתה אומר זה מאוד בולט והיה ככה מאז ומתמיד, בהנחה שאישתך לא סובלת מאיזו שהיא בעיה שכלית אז היא כבר בטח הבינה והפנימה את זה מזמן, אני בטוחה שזה מאוד לא נעים ואפילו כואב אבל אין מה לעשות זו המשפחה היחידה שיש לה אין לה דרך להחליף או לקבל החזר, אז היא עשתה את מה שרוב הילדים עושים (גם ילדים מוכים וגם כאלו שעברו התעללות או הזנחה כזו או אחרת בידי ההורים) היא מצאה איזו שהיא דרך לחיות עם זה, אולי היא צובעת לעצמה את העולם בוורוד אולי היא לימדה את עצמה להתעלם ככה או ככה זה לא משנה, היא בחרה וממשיכה לבחור להשאר איתם בקשר ולקבל אותם ככה כמו שהם וכל מה שאתה עושה כרגע זה לזרות מלח על הפצעים שלה !!

כן היא יודעת שאח שלה מקבל כסף ואתם לא, נו אז מה זה עוזר לה שאתה חופר לה על זה ? זה ישנה משהוא? היא תצליח לגרום להורים שלה לתת לה? בעיקר כשרוב הסיכויים הם שאין שום דבר שהיא או אתה יכולים לעשות בשביל לשנות את המצב, הסטטוס הזה של "הבן הנבחר" כבר התקבע במשפחה הזו לפני הרבה מאוד זמן, מסיבות שלא ידועות לך (ואולי גם לא לאישתך) וזה לא עומד להשתנות.

אתה יכול להחליט שלא נעים לך להיות שם בגלל שלא מתיחסים אליך יפה (למרות שזה לא באמת נשמע ככה) ובהתאם לתפוס מרחק מהם, אם זה יתאם לאישתך היא גם תתפוס מרחק ואם לא אז היא תסביר לך שזו המשפחה שלה וכל עוד אתה בוחר לחיות איתה זה חלק ממנה שאתה צריך לקבל.

 

[אניאורחת]

ברור שזה מפריע לך - זה הכי אנושי בעולם

אבל זו אמה של אשתך - לא אמך.
אם לה זה לא מפריע - אין צורך להתסיס ולעורר בה רגשות קיפוח. זה לא יוביל לשום מקום.
אולי היא באמת אוהבת/מעריכה את הבן יותר מהבנות ואולי לא.
אולי היא פשוט התרגלה לדפוס התנהגות של העדפה - בלי שהיא עצמה מודעת לעניין.

אז מה עושים?
אפשרות 1 : להתעלם. תשנן לעצמך "אוהבים אותנו בלי קשר לאח" ו"זה לא נוגע אלי בכלל - זה נוגע לאשתי ומשפחתה".
אפשרות 2 : לזרוק משפטי הומור בנושא (מאד תלוי בנפשות הפועלות). כשבכורתנו נולדה לאחי היה בן שגדול ממנה בכחצי שנה. אמי ואחותי כל הזמן דיברו עליו "מאיר (=שם בדוי) עשה", "איזה חמוד מאיר" וכו'. לי אז (אמא טריה, לידה ראשונה, רגישות בשיא) זה הפריע כי לא אמרו כמעט כלום על הנסיכה שלי אורטל (=שם בדוי).
בעלי ידע שזה מפריע לי ומאז כל פעם שמשהו היה אור "מאיר משחק יפה" בעלי מיד הגיב בפסקנות "גם אורטל!" - וזה היה בסוג של הומור, זה היה מצחיק (כי הוא תקע את "גם אורטל" במשפטים לא שייכים. כמו "מאיר כבר יודע ללכת" ו"גם אורטל" לא היה שייך - כי היא בכלל לא זחלה עדיין...)אבל איכשהו חילחל (יכול להיות שהמחמאות היו מגיעות גם בלי זה - אבל ההדגשות שלו בנושא גרמו לי אז להרגיש טוב...).
אז מה הבעיה שאתה תחמיא לאשתך בפני משפחתה? תביע את הערכתך למה שהיא ולא רק את אהבתך?
אפשרות 3 : לדבר במישרין וברצינות. "לפתוח את הנושא" מול האם. אבל את זה רק אשתך יכולה לעשות, רק בצנעה היא ואמה וזה גם יכול להכניס מתיחות שלא קיימת בכלל - אז זה מומלץ רק אם הנפשות הפועלות מתאימות לפתיחות כזו.

מה לא לעשות :
1. לא להתסיס את אשתך על אמה.
2. לא לדבר עם חמותך בעניין.
3. לא הייתי ממהרת לגור קרוב. אם עצם הקרבה עלה את מפלס המתח שלך וכל המעבר הוא רק כי חמותך רוצה - הייתי נמנעת מזה.

אגב, כשיהיו ילדים יתכן ותגלה רגישות לגבי העדפה של נכדים. זה הרבה יותר מסובך....
לאחר שלהוריי היו נכדים גם מהבן וגם מהבת פגשה אותה חברה שלה ואמרה לה "נכון שאת אוהבת יותר את הנכדים מהבת?" - אמי התפלאה על השאלה ואמרה שלא קשור. היא אוהבת את כולם.
אבל אותה חברה התעקשה "תמיד אוהבים יותר את של הבת. כי הילדים של הבת - הם של הבת שלך והילדים של הבן הם של הכלה שלך...".