החלפת המילה "בעל"

[אלי ו.]

הטענה נגד "בעלי" היא בחד צדדיות

בעוד הביטויים האחרים הם הדדיים. הבעיה האמיתית אינה בבעלות, אלא בכך שכאילו צד אחד הוא הבעלים והאחר הוא הרכוש (או בועל ונבעלת, כטוב בעיניך)

 

[אטיוד5]

לא רק

הבעיה היא לא רק בחוסר הסימטריה, לדעתי. ברור שזאת הבעיה המרכזית. אבל יש דבר נוסף. הבעיה הנוספת היא שגם אם הבעלות היתה סימטרית (יש כזה דבר?), אז העיניין הזה מדיף ריח מבאיש מכיון שלא ראוי שיהא אדם קיניין. כלומר, נאמר שאני קניינה של אשתי וגם אשתי קנייני שלי בעת ובעונה אחת (דבר תמוה כשלעצמו, כאמור) - זה עיניין שלא מתחבר לי היטב. אינני רוצה לחשוב על מוסד הנישואין כעיניין קינייני.

 

[אלי ו.]

כפי שאתה הערת

לאף אחד אין בעיה עם בן-זוגי שזה למעשה בן הזוג שלי אולי במקרה הזה, בגלל ההדדיות, או סיבות אחרות, יש הבנה שלא מדובר בבעלות של קנין אלא בבעלות-שייכות. כמו למשל: "אני חש שייכות לישראל" אינו שוה ל "אני חש שאני קנינה של ישראל"

 

[גנגי]

לי קצת קשה עם

ה"שלי" ו"שלו" האלה. אני מתקשה לחבב כל מונח שמשייך אותי למישהו, ולא טוענת לבעלות על מישהו מלבד על ג'ינג'ר (אבל זה כי היא ביקשה)***. לי מאוד חשובה גם השמירה על תחום הפרט שלי, ולכן מושגים משייכים קשים לי. המונח "בן-זוגי" אכן חף מאסוציאציות של בעלות וקניין, ולכן נעים לי יותר. *** הידעתם שבאמריקע, כחלק מתהליך הפי-סי המתפתח (תקינות-פוליטית, למאותגרי ראשי-תיבות באנגלית), אין לומר מעכשיו שאני "הבעלים" של ג'ינג'ר אלא ה"אפוטרופוס" שלה? בחיי! מזל שהיא מחכה לי בלילות שָם, כי אילו היתה כאן היא מה-זה היתה נלחצת מהשינוי...

 

[giulietta]

../images/Emo12.gif

אפוטרופוס????? ?????? שניה, חייבת כוס מים. ירדו מהפסים האמריקעים האלה. מה השלב הבא? לינה משותפת?

 

[גנגי]

יש לי הרושם שאני חייבת להסביר

שג'ינג'ר היא הכלבה שלי, לא בת זוגי...

 

[giulietta]

../images/Emo6.gif לא......

חשבתי שהיא הבת שלך

(וסליחה מהאמריקאים בני בריתינו, ידידינו משכבר הימים

).

 

[ס ק א ל י]

החלפת המילה "חבר"

כשהייתי נשואה (ס ק א ל י שולפת שפנים מהכובע

, למי שעוד לא יודע...) היה לי קשה בהתחלה עם המילה 'בעלי' בשל אלמנט הבעלות, כפי שכבר ציינתי בהודעה אחרת. זה עבר כמה גלגולים, אם כי איכשהו בסוף זה היה הכי נוח. עובדה שהיום הוא 'בעלי לשעבר' ולא 'אישי לשעבר' או 'האקס'. התייחסות אל בן הזוג ממשיכה להציב אתגרים סמנטיים גם ללא נישואים על פי חוק ודת. למשל - אחרי פרידתי מבעלי, גיליתי עולם מלא של התייחסויות לפרטנר שאיתי. לא לכל אחד קוראים 'חבר שלי' למשל. יש למשל את 'זה שאני יוצאת איתו עכשיו' או 'יש לי מישהו עכשיו', שממש אינם נרדפים או חליפיים ל'חבר שלי'. לעומת זאת, בגיל יותר מתקדם [אייקון של סבתא סורגת], קצת מצחיק לקרוא למישהו 'חבר שלי', גם כשהוא חבר שלי. צורות החיים האלטרנטיביות לנישאוים די רווחות היום, ומצריכות הגדרות אחרות. 'חברי לחיים' נשמע לי ספרותי מידי. 'אישי' - נשמע גם לי מוזר. בסופו של דבר, גם כאן 'בן זוגי' היא בשבילי האופציה המתאימה ביותר.

 

[זולל מישמישים]

"זאת שאני יוצא איתה"

זה ביטוי כל כך מסורבל, שעדיף בעיניי לעבור במהירות ל"החברה שלי" גם אם מערכת היחסים עוד לא הגיעה לעומק הראוי לכך. לא ניראה לי שווה לשבור את השיניים ולהתפתל, רק בגלל החשש שהחברימשפחה יסיקו מסקנות לא מדוייקות על הסטטוס הזוגי שלי. זה גם חוסך את התמודדות עם השאלה "האם אנחנו כבר חברים"? מה, אנחנו לא? ועכשיו? עדיין לא? ועכשיו? גם לא? אולי כן? וואלה, לא יודעת. איך יודעים? נראה לך שבעוד שבועיים כבר נהייה?

 

[ס ק א ל י]

נו, שוין ...

את מה שיש לי להגיד על מה שכתבת, נראה לי שצריך כבר להעביר לפורום אפי או פורום סקס והעיר הגדולה...

אבל - מה ז'ת'ומרת לעבור במהירות ל"החברה שלי"? אצלי, משום מה, מי ש"יצאתי איתו" בד"כ לא הפך להיות חבר, ומי שהיה "חבר שלי" - זכה להגדרה הזו מהר מאוד, בד"כ בשבוע הראשון להיכרותנו. טוב, אבל אולי זה רק אני ועולם המושגים והתפיסות שלי...

 

[זולל מישמישים]

מנסה שנית.

"זאת שאני יוצא איתה" זה היום התיאור הנפוץ לסטטוס של עדיין-לא-חברים. בינתיים עוד לא המציאו משהו יותר ידידותי למשתמש. היי, מועצת אח"לה, אתם כאן? העם זועק לעזרתכם! (זה משהו באמצע בין החברה לידידה אז אולי "החבידה שלי"

) שימוש יתר בביטוי כל כך מסורבל, מסכן את השיניים וגם יכול לגרום לנקע בלשון. אז עדיף להימנע. אבל ניראה שגם את לא היית בקבוצת סיכון. אם הבנתי אותך נכון, מי שהיה אצלך "זה שאני יוצאת איתו", או שהפך מייד לחבר, או שהתנודף במהירות. ______________________________________________ לדעתי. רק לדעתי. זה בסדר אם אתה לא מסכים. ותרגיש חופשי לחשוב אחרת. לא. זה בסדר. אני לא נפגע מזה.

 

[lexigali]

מסכימה עם סקאלי!

יש *המון* הגדרות! ו*אי* אפשר לקורא לכל אחד "חבר"! ממש ממש לא. ומה עושים אם אתמול יצאתי עם אחד, היום עם אחר, ומחר עם ההוא מאתמול? שניהם חברים שלי? וברשותך, אני לא אפרט את כל הוריאציות האפשריות

.

 

[החטא והשופטת]

אצלנו זה פשוט "הנוכחי"

בהנחה שאין לי יותר מנוכחי אחד בכל יום. כשההנחה הזאת לא עומדת במבחן המציאות, מוצאים הגדרות יצירתיות יותר.

 

[אמא שרון]

ברור לא?

רק חברים. לא מבינה. גם אם מישהו לא ה-חבר שלי, והלכתי איתו לשתות, התואר שלו יהיה שהוא הלך עם מישהי לשתות? יש הידיד, שחרבו לו הצורה. יש הבחור. תארים יותר ראויים לדעתי.

 

[מועצת חכמי אחלה]

מה עם

"ה-יָצוּא שלי"/ "היְצוּאָה שלי"? (שלא להיות כמו גב' בלבלי-אותו ולומר "היציאה שלי"...

) ובקניין חבור - "יְצוּאִי"/"יְצוּאָתִי"? (שאז גם ניתן לשיר: מעוז צור יצואתי... אז אגמור בשיר מזמור...) אח"לה מברכת אתכם בשינה עריבה על יצועיכם (או על יצואיכם).

 

[מועצת חכמי אחלה]

כמובן אין שם פתח אלא קמץ.

והיות שהגודל כן קובע, אז תגדילו ותראו.

 

[ספלינטור]

הלו, זה רדיו?

 

[גרי רשף]

אולי- היצואַ בציבור?

 

[זולל מישמישים]

../images/Emo6.gif ../images/Emo62.gif יש לי יש לי ../images/Emo62.gif

אם אני "יוצא" עם מישהי, ז"א ששנינו יוצאים יחדיו אל מקומות הבילוי. נכון? אז אולי היְצוּאָן שלי / היְצוּאָנִית שלי? כלומר, זה שגורם לי לצאת מהבית (איתו) אל מקומות הבילוי. ואם הוא יצואן מצטיין, אולי הוא יזכה גם להיות היצוען שלי... (הלו!!!!! פה זה פורום תרבות פה! כלך לך! בנדיט!!!) ובהזדמנות זו אני חושב שנָאֶה לשבח את המועצה על ההפנמה של כתבי הזולל לדורותיהם

 

[מועצת חכמי אחלה]

אז זהו ש...

יצואן קיים כבר, ואח"לה היא מוסד-בלתי-ממוסד רציני, בניגוד למה שאולי חשבתם, ומנסה באמת למצוא חלופות נחוצות, ולא רק לבלבל את הקוראים בשירי-בלבלים. אבל באופן חד-פעמי בהחלט אח"לה תיתן צעטלה לזולל (שקורא לאח"לה בשעת צרה) אשר יתיר לו להשתמש במילה שעשתה לו את היום עד דלא יֵדע.